מוטו | Come out and play |
---|---|
תקופת התחרות | 3 באוקטובר 2010 – 14 באוקטובר 2010 (12 ימים) |
מספר תחרות | 19 |
מספר מקצועות | 21 |
מספר מתמודדים | 4,352 |
מספר משחקים | 272 |
מדינה מארחת | הודו |
עיר מארחת | דלהי |
אצטדיון | אצטדיון ג'ווהרלל נהרו |
2010 Commonwealth Games | |
משחקי חבר העמים 2010 (באנגלית: The 2010 Commonwealth Games; מכונה רשמית XIX Commonwealth Games ומוכרים בדרך כלל כ-Delhi 2010) היה אירוע ספורט רב-ענפי בין-לאומי ה-19 במספר, שהתקיים בדלהי שבהודו מה-3 עד 14 באוקטובר 2010. המשחקים היו הגדולים בהיסטוריה מבחינת מספר המשתתפים בהם.
הודו אירחה את משחקי חבר העמים בפעם הראשונה והיה זה אירוע הספורט הרב-ענפי הגדול ביותר שנערך בה מעולם.[1] הייתה זו הפעם הראשונה שרפובליקה החברה בחבר העמים הבריטי אירחה את המשחקים, והפעם השנייה שבה הם נערכו ביבשת אסיה (לאחר משחקי 1998 במלזיה).
משלחת אוסטרליה זכתה במספר המדליות הרב ביותר במשחקים. משלחת הודו הגיעה למקום השני במספר הזכיות במדליות זהב ולמקום השלישי במספר הזכיות בכלל המדליות.
אירוח המשחקים נועד לבסס את הודו כמועמדת לאירוח אולימפיאדה ולפתח בה תשתית מתקני ספורט המתאימה לאירוח שכזה. יושב ראש הוועד האולימפי הבין-לאומי ז'אק רוג הצהיר לאחר המשחקים שהודו הניחה תשתית טובה להצעת מועמדות שכזו.[2]
התאחדות משחקי חבר העמים (CGF) העניקה לדלהי את הזכות לאירוח המשחקים בפגישת האספה הכללית של ההתאחדות שנערכה בעיר מונטיגו ביי, שבג'מייקה, ב-14 בנובמבר 2003. הצעת דלהי גברה בגמר על הצעת העיר המילטון שבקנדה.[3][4]
ההכנות למשחקים כללו שדירוג של תשתיות התחבורה בה, לרבות סלילת כבישים חדשים, בניית מחלפים, הארכת קווי הרכבת התחתית במטרופולין וכן הרחבת הקיבולת של נמל התעופה הבין-לאומי אינדירה גנדי, כולל סלילת מסלול טיסה נוסף. כמו כן הוגדלה אספקת החשמל לעיר כדי למנוע את הפסקות החשמל שהיו אופייניות לה ונערך שיפור של מראה פני המטרופולין, שכלל גם עקירת אלפי דרי משכנות עוני ממגוריהם הרעועים.
עלות המשחקים הישירה הרשמית (ללא עלות שיפור התשתיות ופני הכרך) הגיעה ל-1.7 מיליארד דולר ואפשר שהייתה גדולה בהרבה. במהלך ההכנות למשחקים נמתחה בהודו ביקורת על העיכובים בבניית המתקנים להם, על תופעות של שחיתות בקרב המארגנים ועל ההוצאה הגדולה שהייתה כרוכה בהם במדינה שבה שיעור עוני מהגדולים בעולם.
הנסיך צ'ארלס ייצג את המלכה אליזבת בטקס הפתיחה של המשחקים.
במשחקים השתתפו 4,352 ספורטאים שייצגו את 71 חברות התאחדות משחקי חבר העמים.
המשלחות הגדולות ביותר במשחקים[5] היו של הודו (495 ספורטאים), אוסטרליה (377), אנגליה (365), קנדה (251), מלזיה (203), ניו זילנד (192), סקוטלנד (191) וויילס (175). המשלחת הקטנה ביותר הגיעה מאיי הבתולה הבריטיים וכללה שני ספורטאים.
נושא הלפיד הראשי של המשחקים בטקס הפתיחה היה המתאבק ההודי סושיל קומאר (Sushil Kumar), זוכה מדליית ארד באולימפיאדת בייג'ינג.
המשחקים והאירועים הטקסיים בהם התקיימו ב-12 אתרים בדלהי. טקסי הפתיחה והנעילה של המשחקים ותחרויות האתלטיקה נערכו באצטדיון ג'ווהרלל נהרו. תחרויות ספורט המים נערכו באצטדיון השחייה על שם ד"ר ס.פ. מוקרג'י (Dr. S. P. Mukherjee Swimming Stadium), תחרויות ההתעמלות נערכו בקומפלקס הספורט על שם אינדירה גנדי, ותחרויות רוגבי השביעיות נערכו באצטדיון של אוניברסיטת דלהי.
במשחקים התקיימו 272 תחרויות במסגרת 20 ענפי ספורט.
ענפי הספורט במשחקים (המספר בסוגריים מציין את מספר התחרויות שנערכו באותו ענף):
|
|
במשחקים אלו לא התקיימו תחרויות טריאתלון, כדורסל, קריקט וג'ודו. תחתיהם באו קשתות, טניס והיאבקות.
ספורטאים מ-36 משלחות משתתפות זכו במדליות במהלך המשחקים. להלן טבלת המדליות של עשר המשתתפות המצליחות ביותר:
דירוג | מדינה | זהב | כסף | ארד | סך הכול |
---|---|---|---|---|---|
1 | אוסטרליה | 74 | 55 | 48 | 177 |
2 | הודו (מארחת) | 38 | 27 | 36 | 101 |
3 | אנגליה | 37 | 60 | 45 | 142 |
4 | קנדה | 26 | 17 | 32 | 75 |
5 | קניה | 12 | 11 | 10 | 33 |
6 | דרום אפריקה | 12 | 11 | 10 | 33 |
7 | מלזיה | 12 | 10 | 13 | 35 |
8 | סינגפור | 11 | 11 | 9 | 31 |
9 | ניגריה | 11 | 10 | 14 | 35 |
10 | סקוטלנד | 9 | 10 | 7 | 26 |
11–36 | 30 | 53 | 57 | 140 | |
סך הכול | 272 | 275 | 281 | 828 |
משחקי חבר העמים | ||
---|---|---|
יום חבר העמים הבריטי • מרוץ לפיד המלכה • פדרציית המשחקים • קמעות המשחקים | ||
משחקים | ||
המשחקים הפאראלימפיים • משחקי החורף • משחקי הנוער |