מידע כללי | |
---|---|
מדינה | איראן |
תחום שיפוט | איראן |
משרד אחראי | נשיא איראן |
תאריך הקמה | 18 באוגוסט 1983 |
מטה מרכזי | טהראן, איראן |
עובדים | 30,000 |
www | |
המשרד למודיעין ולביטחון לאומי (פרסית: وزارت اطلاعات و امنیت کشور, VAJA או MOIS, בשמו הקודם: SAVAMA) הוא הארגון העיקרי האמון על איסוף מודיעין באיראן.
משרד המודיעין הוקם ב-1979, לאחר המהפכה האסלאמית, כתחליף למשטרה החשאית של השאה מוחמד רזא - הסאוואכ. תחומי אחריותו של הארגון היו הבטחת ביטחון הפנים (באמצעות איסוף מודיעין וחיסול מתנגדי המשטר האסלאמי החדש, ביניהם קודמיהם בתפקיד מהסאוואכ) ואיסוף מודיעין בעיראק השכנה.[1] ב-1984 עבר ה-SAVAMA ארגון מחדש, ושמו שונה לשם הנוכחי. ה-VEVAK הרחיב את פעילותו והחל לפעול מול גורמים זרים נוספים מלבד עיראק, בשיתוף פעולה עם משמרות המהפכה. בתקופת הרחבת המשרד הוחזרו לתפקיד מספר פעילים זוטרים מתקופת הסאוואכ המלוכני והוזרמו כספים רבים למשרד, שהפכו אותו לאחד ממנגנוני הביטחון המרכזיים של המשטר בטהראן, המעסיק כיום יותר מעשרים אלף סוכנים ברחבי העולם. הארגון מחדש ב-1984 הביא לזניחתם של כמה ארגוני מודיעין קטנים יותר שהוקמו לפניו בארגונים ממשלתיים שונים. השרים שעמדו בראש הארגון מאז הקמתו הם מוחמד ריישרי, עלי פלאחיאן, גורבאנאלי דורי-נג'פבדי, עלי יונסי, ע'ולאם-חוסיין מוחסני אֶזֶ'אי, וחיידר מוסלחי. השר הממונה כיום (מאוגוסט 2013): סייד מחמוד עלוי.
סעיד חג'ריאן, פוליטיקאי איראני צעיר, הוא שהעלה את ההצעה להקים את המשרד למודיעין. לאחר דיון בדבר הגוף האחראי על המשרד הוחלט, באישורו של האייתוללה ח'ומייני, לתת לארגון החדש מעמד של משרד ממשלתי הכפוף לנשיא איראן, אך זאת בתנאי שהעומד בראשו הוא איש דת אסלאמי במעמד של מוג'תהד. למעשה, כפוף הארגון רק למנהיג העליון.
המשרד (מיניסטריון) מורכב מ-12 מחלקות. החשובות בהן
בארגון קיימת גם לשכה האחראית לקשר עם ארגונים מהפכניים, הזוכים לסיוע איראני, דוגמת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, חמאס וחזבאללה.[2]
מאז הקמת הרפובליקה האסלאמית הייתה איראן אחראית למספר רב של פעולות טרור. המשרד למודיעין סייע לפעולות במתן מידע מודיעיני נחוץ. בנוסף, ביצע הארגון עצמו פעולות טרור בשירות איראן. בשנת 1992 נרצחו בגרמניה סאדק שַרַפכַּנדי, מנהיג המפלגה הכורדית הדמוקרטית, ושלושה אנשים נוספים. אזרח איראני וארבעה אזרחים לבנונים נעצרו והורשעו בביצוע הרצח זמן קצר אחר כך. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1996, הוציאה גרמניה צו מעצר בינלאומי נגד עלי פלאחיאן, ראש המשרד למודיעין דאז, בטענה כי הוא שהורה על ביצוע ההתנקשות.
גורמים במשרד למודיעין היו מעורבים בשרשרת מעשי רצח של אינטלקטואלים איראנים, שאירעו בין השנים 1996–2001.