נאסר אל-קודווה

נאסר אל-קודווה
לידה 16 באפריל 1953 (בן 71)
עזה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קהיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פת"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד החוץ והגולים (הרשות הפלסטינית)
פברואר 2005 – מרץ 2006
(כשנה)
נציג הרשות הפלסטינית באומות המאוחדות
1991–2005
(כ־14 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נאסר אל-קודווה (בערבית: ناصر القدوة, בתעתיק: נאצר אלקדוה; נולד ב-1953) הוא פוליטיקאי פלסטיני שכיהן כנציג הרשות הפלסטינית באומות המאוחדות בשנים 1991–2005 וכשר החוץ הפלסטיני בשנת 2005. אל-קודווה הוא אחיינו של יאסר ערפאת, יו"ר הרשות הפלסטינית בעבר.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-קודווה נולד בשנת 1953. הוא למד באוניברסיטת קהיר, ובשנת 1979 סיים לימודי תואר ראשון בלימודי רפואת שיניים. זמן קצר לאחר מכן נעשה חבר בסהר האדום הפלסטיני.

אל-קודווה גר בשנים האחרונות ברמאללה זאת לאחר שנים רבות בהן התגורר בניו יורק. הוא אחיינו של יאסר ערפאת, יו"ר הרשות הפלסטינית בעבר, ויו"ר קרן יאסר ערפאת.[1]

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 הצטרף אל-קודווה לפת"ח. בשנת 1974 מונה לנשיא ההתאחדות הכללית לסטודנטים פלסטינים. בנוסף, הפך אל-קודווה לחבר הוועד המרכזי של פת"ח.[2] בשנת 1987 יצג אל-קודווה את הארגון לשחרור פלסטין, בראשו עמד יאסר ערפאת, דודו, כנציג לא רשמי באומות המאוחדות, והחל משנת 1991 כנציג רשמי. בשנת 2005 הוחלף אל-קודווה על ידי ריאד מנסור ומונה כשר החוץ הפלסטיני. בשנת 2012 כיהן אל-קודווה כסגן הנציג המיוחד של מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, במשלחת הסיוע של האו"ם לאפגניסטן,[3] וכסגנו של קופי אנאן, השליח המיוחד לסוריה מטעם האו"ם והליגה הערבית,[4] כאחראי על המגעים עם קבוצות המורדים הסוריות.[5] בשנת 2014 עזב אל-קודווה את תפקידו באו"ם.[6] בחודש אוקטובר 2016 עלתה האפשרות כי אל-קודווה יהיה יורשו של מחמוד עבאס כיו"ר הרשות הפלסטינית.

בשנת 2021 הודיע אל-קודווה על ריצה עצמאית בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית במאי 2021.[7] אל-קודווה הוצב בראש רשימה משותפת עם מרואן ברגותי, תחת השם מפלגת "התקווה", כאשר במקום השני ברשימה נמצאת פדואה ברגותי, אשתו של מרואן.[8] בעקבות זאת הודח אל-קודווה מן הוועד המרכזי של הפת"ח.

באוגוסט 2024 הציג וחתם עם אהוד אולמרט על הצעה להסדר בין ישראל לפלסטינים. לפי הפרשן אהוד יערי, הפתרון הטריטוריאלי התבסס על הצעתו של אולמרט במהלך שיחות אולמרט–אבו מאזן בשנת 2008[9].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאסר אל-קודווה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Arafat’s Death Revisited; Israel Completes Separation Wall באתר MIFTAH, ‏ 7 ביולי 2012 (באנגלית)
  2. ^ Opposition Mounts Against Abbas באתר וול סטריט ג'ורנל, 12 באוקטובר 2010 (באנגלית)
  3. ^ Nasser al-Kidwa Appointed Deputy Joint Special Envoy of United Nations, League of Arab States on Syria באתר הרשמי של האו"ם, 7 במרץ 2012 (באנגלית)
  4. ^ Kofi Annan to head to Syria on Saturday as Russia and China step up peace efforts באתר אל-ערביה, 5 במרץ 2012 (באנגלית)
  5. ^ Annan deputy blocked by Damascus באתר Rappler, ‏ 31 במאי 2012 (באנגלית)
  6. ^ U.N. deputy mediator on Syria Nasser al-Kidwa resigns באתר אל-ערביה, 3 בפברואר 2014 (באנגלית)
  7. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, עבאס הדיח מפתח את אחיינו של עראפת לאחר שהודיע על ריצה עצמאית בבחירות, באתר הארץ, 12 במרץ 2021
  8. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, הוגשה רשימתו של ברגותי לפרלמנט הפלסטיני; בראשה יעמוד בכיר בפתח לשעבר, באתר הארץ, 1 באפריל 2021
  9. ^ אהוד יערי, ‏אולמרט חתם עם אחיינו של ערפאת על "חלוקת ירושלים", באתר ‏מאקו‏, 30 באוגוסט 2024