נדב לויתן
 | |
| לידה |
21 באפריל 1943 כפר מסריק, ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 2010 (בגיל 66) פתח תקווה, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | 1964–2010 (כ־46 שנים) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
פרס אופיר על מפעל חיים (2006) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נדב לויתן (21 באפריל 1943 – 10 בינואר 2010) היה סופר, פזמונאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד וגדל בקיבוץ כפר מסריק. רוב כתיבתו עוסקת בהווי חיי הקיבוץ. אחיו הוא המשורר עמוס לויתן.
לאחר שירותו הצבאי עזב את הקיבוץ ולמד באוניברסיטת תל אביב פילוסופיה, ספרות ותיאטרון. בהמשך עבד כעורך בעיתון "מעריב", פרסם שירים וסיפורים, לימד משחק ותולדות התיאטרון ב"בית צבי" ו"ניסן נתיב", שימש עוזר-במאי (בין-השאר להיי קיילוס) ולאחר מכן ביים כמה הצגות בעצמו. כמה מההצגות שביים בראשית שנות ה-70 היו ללהיטים, בהן "השטן ואשת האיכר" ו"אני פשוש" (לפי שירי ע. הלל), והקומדיה "שיר ערש". במקביל ייסד יחד עם מולי שפירא את מחלקת התרבות של גלי צה"ל, ועבד בה כעורך תוכניות תרבות ובידור במשך 7 שנים.
באמצע שנות ה-70 עבר לקולנוע ולטלוויזיה, כאשר כתב וביים שני סרטים קצרים ("אישה בגן" ו"החוצה"). לאחר מכן כתב וביים ברציפות 8 סרטים דוקומנטריים, כולם באורך של כ-50 דקות, עבור רשות השידור ושירות הסרטים הישראלי.
ב-1991 ביים לויתן לטלוויזיה את הסרט "רצח בשבת בבוקר", על פי תסריט של בתיה גור. השתתפו בסרט: ארנון צדוק כמיכאל אוחיון, והשחקנים אבנר חזקיהו, גילת אנקורי, צופית גרנט, מילי אביטל, דן תורן ואחרים[1]. הסרט שודר בשני פרקים בתחילת שנת 1992 בערוץ הראשון[2].
בשנת 2006 זכה בפרס אופיר על מפעל חיים.
לויתן פרסם שלושה ספרים.
על עבודתו כתב בני מר: "הטבעיות היא סגנונו המובהק ביותר, ובשיריו הוא נשאר יומיומי ומתרחק ככל האפשר מחגיגיות."[3]
נפטר ב-10 בינואר 2010, עקב מחלת ריאות קשה. נטמן בבית העלמין מורשה ברמת השרון והותיר אחריו את רעייתו ושני ילדים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוויתן היה גרוש פעמיים (בגיל 23 הוא התגרש מאשתו הראשונה יהודית לוסטיג לה היה נשוי שנתיים, ואשתו השנייה הייתה השחקנית מיכל נדיבי לה היה נשוי שבע שנים).
לויתן היה נשוי בשלישית לזמרת חוה אלברשטיין, שאותה הכיר ב-1981 במהלך צילומי סרטו הראשון באורך מלא, "סיפור אינטימי", בו שיחקה בתפקיד הראשי. היא שיחקה גם בסרטו "אין שמות על הדלתות". כמו כן לויתן כתב את מילות כל השירים בתקליטיה של אלברשטיין "מוצאי חג" (2003) ו"טבע האדם" (2008), וכן מספר שירים בתקליט "קוקוס" (2005) ובתקליט ״ברוך הבא" (2010).
סרטיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב סרטיו היה תסריטאי, במאי ומפיק.
- סיפור אינטימי, 1981
- הכלה, 1985
- בנות, 1985
- ילדי סטלין, 1987
- רצח בשבת בבוקר, 1991
- גרופי, 1993
- אין שמות על הדלתות, 1997. ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, 1998
- אביב, 1998
- פרנק סינטרה מת, 1999
- האחים מבורך, 2003
סרטיו התיעודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אל הציפור (תסריט ובימוי) – דוקו-דרמה על ילדותו של ח"נ ביאליק; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור רשות השידור
- שנה עם שושנה (תסריט ובימוי) – מעקב ארוך אחרי נרקומנית המנסה להיגמל מסמים; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור רשות השידור
- ילדים גדולים (תסריט, בימוי והפקה) – אמני קרקס זקנים, משחזרים את הקרקס הישראלי הראשון; הפקה עצמאית עבור רשות השידור
- מבט מלמטה (תסריט ובימוי) – מבט של ילדים על עצמם ועל עולם המבוגרים; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור רשות השידור
- פתח-תקווה בעיני סופריה (בימוי, על-פי תסריט של אהוד בן עזר); הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור שירות הסרטים הישראלי
- אנה טיכו (תסריט ובימוי) – דיוקנה של הציירת; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור שירות הסרטים הישראלי
- כנודדים בלילה (תסריט ובימוי) – סרט מסע בארץ עם להקת "השטן ואשת האיכר" שאותה ביים לתיאטרון; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור רשות השידור
- ניחוחי חציר (תסריט ובימוי) – על אמנות ואמנים של התנועה הקיבוצית; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור שירות הסרטים הישראלי
- מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר – בשנת 1998 חזר לקולנוע הדוקומנטרי לאחר הפסקה ארוכה, וייצר עם חוה אלברשטיין סרט על אחרוני משוררי היידיש בישראל
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאכל תאווה, תל אביב, ספרית פועלים, ידיעות אחרונות: ספרי חמד, תשנ"ו-1996 – סיפורים מהווי הקיבוץ
- פוליטיקה משפחתית: נובלה וסיפורים, תל אביב: גוונים, תשס"ד-2004
- מכתב לנכד מאת סבא, תל אביב: לב ספרים, 2008
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נדב לויתן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- נדב לויתן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
נדב לויתן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
נדב לויתן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- נדב לויתן, דף שער בספרייה הלאומית
- נדב לויתן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- מרב יודילוביץ', הבמאי נדב לויתן הלך לעולמו, באתר ynet, 10 בינואר 2010
- נירית אנדרמן, נדב לויתן, 1945-2010, באתר הארץ, 11 בינואר 2010
- טל פרי, הסופר והבמאי נדב לויתן הלך לעולמו, באתר גלובס, 10 בינואר 2010
- ערן סויסה, "היה לנו חיבור מדהים", באתר nrg, nrg , 11 בינואר 2010
- יעל ישראל, רגעים בלתי נשכחים, בלוג באתר "רשימות", 7 בינואר 2007
- רועי אורן, איש עם כישורים רחבים ועמוקים מאוד, nfc, 12 בינואר 2010
- נדב לויתן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- נדב לויתן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- ענבל גנור פרס מפעל חיים 8 ביולי 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגר רם, צדוק ישחק בשיטת חדד, חדשות, 30 באפריל 1991
- ^ רון מיברג, טלוויזיה / משעמם, טרחני וכושל, חדשות, 11 בפברואר 1992
- ^ בני מר, הנכד של כולם, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2008
| הקודם: 2005 - לביאה הון |
זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2006 - נדב לויתן | הבא: 2007 - איציק קול |