מידע כללי | |
---|---|
שפך | הדסון |
מדינות באגן הניקוז | ארצות הברית |
אגן הניקוז של נהר קרוטון, המשתרע על שטח בן 971 קמ"ר[1] | |
נהר קרוטון (באנגלית: Croton River) הוא נהר בדרום מדינת ניו יורק עם שלושה יובלים עיקריים (ראו במפה משמאל): היובל המערבי(אנ'), היובל התיכון(אנ') והיובל המזרחי(אנ'). מי הנהר, שהם חלק ממערכת הובלת המים לעיר ניו יורק[2][3], מצטרפים למערכת במורד הזרם ממאגר מפלי קרוטון(אנ'). יחד עם מאגרי המים המקושרים אליהם, מייצגים מי הנהר את הקטע הצפוני של מערכת המים של העיר ניו יורק - היא אגן הניקוז של נהר קרוטון(אנ').
היובלים התיכון והמערבי של נהר הקרוטון נפגשים מדרום למאגר מפלי קרוטון (מסומן במפה) עם היובל המזרחי, ויוצרים את נהר קרוטון עצמו. הנהר, יחד עם יובלו, נהר מוסקוט(אנ'), מתנקזים אל מאגר מוסקוט(אנ'), ולאחר מכן מתנקז הנהר למאגר קרוטון החדש(אנ') (מסומן במפה), המזין את אמת המים קרוטון החדשה(אנ'), המספקת מים לעיר ניו יורק. עודפי מים עוזבים את הנהר בסכר ניו קרוטון (לא מסומן במפה - ראו ביאור אודות המיקום)[א], ונשפכים לנהר ההדסון בעיירה קרוטון און הדסון, ניו יורק(אנ'), בקרוטון פוינט(אנ'), כ-50 ק"מ צפונית לעיר ניו יורק. אגן הניקוז של הנהר משתרע על פני 971 קמ"ר[1].
נהר קרוטון היה המקור העיקרי לאספקת המים של ניו יורק משנת 1842 ועד אמצע המאה ה-20. מים הובאו לעיר דרך אמת המים של קרוטון, שנקראה לימים אמת המים העתיקה של קרוטון(אנ')[4]. אמת המים החדשה(אנ'), הגדולה יותר של קרוטון, נפתחה ב-1890[5]. אמת המים העתיקה של קרוטון נשארה בשירות עד שנת 1955[6][ב].
אמת המים העתיקה הגיעה עד לרובע הברונקס, לשכונת הייברידג' דהיום(אנ'), וכדי לאפשר חצייה של נהר הארלם לכיוון מנהטן, בנו את הגשר הגבוה (ניו יורק) שאליו חוברה אמת המים באמצעות צינור גדול, שהוביל את המים למנהטן. בניית הגשר והעברת קו המים הצמוד אליו הושלמו בשנת 1848[7]. זהו הגשר העתיק ביותר בעיר ניו יורק מרובת הגשרים, שעדיין עומד על תילו[8].
בשנת 1863 אישר בית המחוקקים בניו יורק את בניית מאגר בהייברידג'(אנ') מנהטן ומגדל המים, כדי לספק לחץ מים לבניינים הממוקמים בגובה רב באזור שמסביב. הפרויקט תוכנן על ידי המהנדס הראשי של אמת המים קרוטון. הבנייה החלה בשנת 1866 והסתיימה בשנת 1872. מנועי קיטור שאבו מים מאמת המים כ-10 מטר לתוך המאגר, ולאחר מכן שאבו אותם עוד כ-61 מ' לראש מגדל המים לתוך מיכל, עם קיבולת של 47,000 גלונים (180,000 ליטר)[9][10][11].
אמת המים העתיקה המשיכה למאגר מים באתר של סנטרל פארק דהיום. המאגר התפרס על פני שטח של שבעה בלוקים מלאים בין רחוב 79 לרחוב 86. הם היו בשימוש עד שמולאו בעפר במהלך שנות ה-30, כדי ליצור את המדשאה הגדולה בפארק. מאגר נוסף, הידוע כיום בשם מאגר ז'קלין קנדי אונאסיס (אנ'), נפתח בשנת 1862, כדי לתת מענה לביקוש הגובר של העיר למים. המאגר תוכנן על ידי מעצבי הסנטראל פארק, כדי לקבל מראה של אגם טבעי[12].
אמת המים העתיקה הסתיימה היכן שהיום הסניף הראשי של הספרייה הציבורית של ניו יורק בשדרה החמישית וברחוב 42. זה היה מאגר ההפצה של אמת המים העתיקה של קרוטון, ונקודת הסיום שלה. בתוך קירות הגרניט העבים של יותר מ-8 מטרים, היה אגם מלאכותי בן כ-16 דונם. צינורות מים מברזל יצוק הסתעפו מהמאגר ברחבי העיר. המאגר נהרס בשנת 1900[13].
בשאיפה להרחיב את אספקת המים של העיר, מהנדסי ועדת אקוודוקט העיר תכננו בשנת 1884 סכר בגובה 84 עד 91 מטר, המשתרע על נהר קרוטון ליד פתחו. מאגר האגירה שהתקבל, מאגן ניקוז של 41 קמ"ר, הכיל 54 מיליון מ"ק בתפוקה מלאה[14]. סכר זה, הידוע כיום כסכר ניו קרוטון החדש, הושלם בשנת 1906. במעלה הזרם נסכרו שני היובלים המערבי והתיכון של הקרוטון, ויצרו את מאגר מפלי קרוטון, שהוכנס לשירות ב-1911[15].
בסוף שנות ה-90, העיר הפסיקה להשתמש במים ממערכת הקרוטון, מכיוון שהם הפכו יותר ויותר לא ראויים לשתייה. בשנת 2004, החל פרויקט לשיקום אמת המים החדשה של קרוטון ובניית מפעל סינון המים קרוטון(אנ'), שהחל לפעול במאי 2015[4][16]. בתחילת המאה ה-21 מערכת הקרוטון סיפקה 10% מהמים של העיר[17][ג][ד].