לידה |
5 באפריל 1881 Ozurget Uyezd, האימפריה הרוסית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
7 בדצמבר 1930 (בגיל 49) פריז, צרפת | ||||||
מדינה | האימפריה הרוסית | ||||||
מפלגה | מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית | ||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
נוֹאֶה רַמישווילי[1] (בגאורגית: ნოე რამიშვილი; 1881 - 7 בדצמבר 1930) היה פוליטיקאי גאורגי ואחד ממנהיגי המנשביקים ומנהיג מפלגת הפועלים הרוסית הסוציאל-דמוקרטית (РСДРП)[2] היה ידוע גם בשם העט שלו "פיוטר" ו"סמיונוב נ".
רמישווילי היה בנו של בעל קרקעות קטן. הוא נולד בשנת 1881, והצטרף למפלגת העבודה הרוסית הסוציאל-דמוקרטית בשנת 1902 והפך, תוך זמן קצר, לדובר בולט של המנשביקים. בשנת 1907 הוא החליף את נואה ז'ורדניה בתפקיד ראש המפלגה.[3] בשנת 1917, לאחר מהפכת אוקטובר, הוא הפך לאחד ממנהיגי הסובייט הלאומי הגאורגי. ב-22 באפריל 1918 מונה לשר הפנים של הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז, הפדרציה העצמאית של גאורגיה, ארמניה ואזרבייג'ן.
ב-26 במאי 1918 הפכה גאורגיה למדינה עצמאית - הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה. רמישווילי נבחר לראש הממשלה (למעשה ראש המועצה הלאומית), והוחלף ב-24 ביוני של אותה שנה, על ידי מקורבו, נואה ז'ורדניה. בממשלה החדשה הוא קיבל את תפקיד שר הפנים. החל משנת 1919 החזיק, בעת ובעונה אחת, בתפקיד שר ההשכלה ושר ההגנה. האופוזיציה הגאורגית מתחה עליו ביקורת על תגובתו הנוקשה לתסיסת האיכרים של 1918-1919. בכך תרם תרומה נכבדת במניעת המרידות התכופות של הבולשביקים. בפברואר-מרץ 1921, לאחר פלישת הצבא האדום לגאורגיה, היגר לצרפת, אך לא חדל ממאמציו לערעור השלטון הבולשביקי. הוא תמך בהתקוממות הגאורגית של אוגוסט 1924, שהסתיימה ללא הצלחה ולוותה בדיכוי ורדיפה של האצילים והמשכילים הגאורגים.
רמישווילי היה אחד מהמנהיגים הבולטים שתמכו בפרומתיזם[4] של פולין נגד ברית המועצות, ואולי אף המקדם הראשי שלה. הקבוצה הגאורגית, שמקורה במהגרים הגאורגים בפולין, הייתה הפעילה ביותר מבין התנועות שנתמכו על ידי פילסודסקי. ב-7 בדצמבר 1930 נהרג בפריז על ידי מתנקש בולשביקי וככל הנראה פעילותו זו הייתה הגורם לכך.[5]