נורוללה ברק
 | |
| לידה |
22 במרץ 1906 איסטנבול, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בינואר 1982 (בגיל 75) איסטנבול, טורקיה |
| שם לידה | נורוללה ג'מאל Nurulla Cemal |
| מקום לימודים |
תיכון גלאטסראי בית הספר לאמנות Sanayi-i Nefise באיסטנבול בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז |
| תחום יצירה |
ציור, ביקורת אמנות |
| זרם באמנות | אוונגרדיזם |
| הושפע על ידי | קונסטרוקטיביזם, קוביזם, אמנות אסלאמית, פולקלור טורקי |
  | |
נורוללה ברק (בטורקית: Nurullah Berk; 22 במרץ 1906 – 9 בינואר 1982) היה צייר, מבקר אמנות ומורה טורקי, מושפע באמנותו במיוחד על ידי זרם הקונסטרוקטיביזם, לפעמים גם על ידי קוביזם. יצירותיו קיבלו השראה גם ממוטיבים ותכנים מן האמנות המסורתית הטורקית, כולל המיניאטורות והתבליטים העות'מאניים מימי הביניים ומן הפולקלור האנטולי. במיוחד לקראת סיום דרכו האמנותית שאף לסינתזה בין האמנות המערבית ובין האמנות הטורקית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1906 באיסטנבול וגדל בעיר הזאת בשם נורוללה ג'מאל (Nurulla Cemal). בילדותו חונך על ידי אומנות צרפתיות.[1]למד בבית ספר יסודי בהייבלי אדה, אחר לימודי ביניים בנישאנטשי והשלים את לימודי התיכון בבית הספר התיכון בגלאטסראיי. לאחר מכן למד בבית הספר לאמנות (Sanayi-i Nefise) באיסטנבול בכיתות (סטודיו) של איברהים צ'איל וחיכּמת אונאט. את שם המשפחה ברק אימץ בעת הנהגת שמות משפחה על ידי השלטון החדש הרפובליקני.
בין השנים 1924–1928 למד בבית הספר לאמנויות היפות בפריז, שבו היה תלמידו של הצייר הנאו-אימפרסיוניסטי ארנסט לוראן. בשובו למולדת, בשנת 1929, הקים יחד עם קבוצת עמיתים, לפי דגם צרפתי, את אגודת הציירים והפסלים העצמאיים בטורקיה. שוב בצרפת, ב-1932, השתלם בסטודיו של אנדרה ל'אוט ופרנאן לז'ה. לאחר מכן ייסד בטורקיה יחד עם הציירים עבידין דינו, אליף נאג'י, זכי פאיק איזר, ג'מאל טולו ועם הפסל זיהטי מירידולו, קבוצת אמנים אוונגארדיסטית בשם "הקבוצה ד" (D Grubu).[2] ששאפה לעידוד האמנות המודרנית הטורקית. ה"קבוצה ד" קראה לעצמה "פוסט-קוביסטית" והייתה פתוחה לכל המגמות האמנותיות המודרניות פרט לאימפרסיוניזם. עם זאת הייתה מושפעת בעיקר על ידי הקוביזם, הקונסטרוקטיביזם והאקספרסיוניזם.
בין השנים 1936–1940 הצייר הצרפתי לאופולד לוי, שנקרא על ידי הממשלה הטורקית לנהל ולבצע רפורמה באקדמיה לאמנויות באיסטנבול, בחר בנורוללה ברק לאחד מעוזריו הראשיים.[3] החל משנת 1939 לימד ברק כפרופסור באקדמיה לאמנויות באיסטנבול. מאוחר יותר, בין השנים 1962–1969, היה למנהל המוזיאון לציור ולפיסול באיסטנבול.
נורוללה ברק חינך דור שלם של אמנים ואינטלקטואלים טורקים, ביהם ארסוי אורחאן, לוונט אקאילי, עבדורחמן אזטופראק, גינגר טאנר, בינצ'ר ארימז, אייטן יטחש דוגו, הציירת הקפריסאית אילין ארק, אינג'י ארטוג, זדאן בזאיש, הפסיכולוגית בגלאן ביראנד טו(ג)רול ואחרים. הוא עזר בארגון תערוכות בינלאומיות לאמנות טורקית, וייסד יחד עם סואוט קמאל יטקין את הסניף הטורקי של איגוד מבקרי האמנות הבינלאומי.
ציוריו הוצגו בתערוכות רבות בטורקיה, כמו כן בבוקרשט, בסופיה, בבודפשט, בפראג, בהלסינקי, בלנינגרד, במוסקבה, בבאקו, בקראצ'י, בטהראן, בתוניס, באלג'יר, בפריז, בבריסל, בשטרסבורג, ובביינאלות בוונציה ובסן פאולו.
נורוללה ברק ידוע בארצו גם כמחבר ספרים על ההיסטוריה והתאוריה של האמנות.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1947 - פרס אהמט צ'נקצ'ילי (Ahmet Çanakçılı)
- 1966 - הפרס הממלכתי לציור
מציוריו הנבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- İskambil Kağıtlı Natürmort (טבע דומם עם קלפים) (1933) (מוזיאון לציור ולפיסול, אוניברסיטת מימר סינאן באיסטנבול)
- Ütü Yapan Kadın, Ütücü Kadın (המגהצנית)
- Çömlekçi, (קדר)
- Odalık (אודליסקה)
- Dikenler (קוצים)
- Kușlardır (צפורים)
- Gergef Ișleyer Kadın (אשה רוקמת) (1974)
- Dekoratif kombinasyon (קומפוזיציה עם קישוטים)
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספרים על לאונרדו דה וינצ'י (1932), על משפחת הציירים בליני (1951), על בוטיצ'לי, פיירו דלה פרנצ'סקה, פאולו אוצ'לו.
- 1932 Modern Sanat (האמנות המודרנית)
- 1937 Türk Heykeltırașları (פסלים טורקים)
- 1943 - Türkiye'de Resim/ציור בטורקיה, Fine Arts Academy Publications, Istanbul
- 1964 - Resim Bilgisi
- 1973 עם א. טוראני, Başlangıcından Bugüne Çağdaş Türk Resim Sanatı Tarihi/הציור הטורקי בן זמננו מתחילתו ועד ימינו, כרך ב. איסטנבול
- 1973 עם חוסיין גזר, Yılın Türk Resim ve Heykeli 50/חמישים שנות ציור ופיסול טורקי, .מהדורה שנייה.), איסטנבול
- 1977 Türk ve Yabancı Resminde İstanbul
- 1983 עם קאיה אוזסגין, Cumhuriyet Dönemi Türk Resmi/הציור הטורקי בעידן הרפובליקה, מהדורה שלישית אנקרה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Constantin Prut - Dicționar de arta modernă, Editura Albatros, București, 1982 (קונסטנטין פרוט - לקסיקון לאמנות מודרנית, הוצאת אלבטרוס, בוקרשט, 1982) (ברומנית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Serma Germaner The development of Turkish Modern Art באתר הקרן הטורקית לתרבות, גישה ב 16 באוקטובר 2011
- ביוגרפיה קצרה באתר משרד התרבות התיירות של טורקיה, גישה ב-17 באוקטובר 2011
- ביוגרפיה באתר נוסף של משרד התרבות והתיירות של טורקיה - (בטורקית)
- אהמט דלקראן מאוניברסיטת קוניה, על תרומת האמן הצרפתי לאופולד לוי לאמנות הציור הטורקי
- בול דואר של טורקיה עם ציור מאת נורוללה ברק
- ציורים מאת נורוללה ברק
- אלבום ציורים נבחרים, 1977
- תערוכה רטרוספקטיבית (2005)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ריאיון עם הצייר דוורים ארביל
- ^ כלומר הקבוצה הרביעית, בהתחשב בקיומן בעבר של עוד שלוש קבוצות של אמנים שקדמו להן.
- ^ א. דלקיראן