תמונת לילה של טרמינל 1 בנמל התעופה. | |||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
תקופת הפעילות | מלחמת העולם ה-2 – הווה | ||||||||||
על שם | ורונה | ||||||||||
מפעיל | Aeroporto Valerio Catullo di Verona Villafranca Spa | ||||||||||
עיר סמוכה | וילפרנקה | ||||||||||
משרת את | ורונה / אגם גארדה | ||||||||||
קואורדינטות | 45°28′00″N 10°56′00″E / 45.46667°N 10.93333°E | ||||||||||
גובה מעל פני הים | 72 מטר (240 רגל) | ||||||||||
www | |||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
סטטיסטיקה (2023) | |||||||||||
מספר הנוסעים | 3.44 מיליון | ||||||||||
נמל התעופה ורונה-וילפרנקה (באיטלקית: Aeroporto di Verona-Villafranca) הידוע גם כנמל התעופה על שם ולריו קאטולו, הוא נמל תעופה בין-לאומי של ורונה, ומשמש גם לטיסות פנים באיטליה. סימנו הבין-לאומי של נמל התעופה בארגון יאט"א הוא VRN, ו-LIPX בארגון ICAO[1].
לנמל התעופה שני שמות.
וילפרנקה, על-שם וילפרנקה די ורונה (אנ')-באיטלקית Villafranca di Verona, שמה של עיר לא גדולה בה חיים כ-33 אלף תושבים[2], שנמל התעופה נמצא בקרבתה ונושא את שמה, כמציין מקום.
נמל התעופה נקרא גם ולריו קאטולו. ולריו קאטולו הוא שמו האיטלקי (Gaio Valerio Catullo) של המשורר הרומאי גאיוס ולריוס קאטולוס, בן המאה הראשונה לפני הספירה. קאטולוס נולד בוורונה[3], ובשיריו הקדיש תיאורים רבים לאזור וליופיו, במיוחד לאגם גארדה הקרוב. לאור פועלו כיוון שנמל התעופה ממוקם בתחום הנפה של ורונה, הוחלט לקרוא לנמל התעופה על שמו של קאטולו.
נמל התעופה ורונה-וילפרנקה ממוקם בערך באמצע הדרך בין העיר וילפרנקה די ורונה לעיר ורונה. הנמל נמצא דרומית לאוטוסטרדה A4, כביש הרוחב המרכזי של צפון איטליה. שטח הנמל משיק ליציאה Sommacampagna מהאוטוסטרדה, ואינו רחוק גם מיציאה Verona Nord. הנמל בנוי בשטח מישורי, כ-35 ק"מ צפונית לעמק נהר הפו. מרחקו של נמל התעופה ממרכז ורונה מסתכם בכ-12 ק"מ. הנמל משתייך לקבוצה של 3 נמלי תעופה "נמלי התעופה של אגם גארדה", באיטלקית-Garda Aeroporti[4].
לתנאי מזג אוויר יש חשיבות לגבי נמל תעופה. מהירות הרוח השנתית הממוצעת באזור הנמל הנה כ-9 ק"מ לשעה. מהירויות רוח שמעל ל-10 ק"מ לשעה נדירות למדי, ונמדדות בדרך כלל בחודשים מרץ ואפריל. הקיץ בנמל חם, והחורפים קרים. החודש החם ביותר הוא יולי, בו מידות החום הממוצעות מגיעות ביום ל-30 מעלות צלזיוס ובלילה-25 מעלות בממוצע. החודש היותר קר הוא ינואר, בו ממוצע הטמפרטורות ביום 6 צלזיוס ובליל 1-. ממוצע הגשם השנתי בנמל עומד על 658.65 מ"מ. החודש הגשום הוא אוקטובר, עם ממוצע 75.5 מ"מ. ימי השלג מועטים, וכמות השלג השנתית הממוצעת מסתכמת ב-51.8 מ"מ[5].
נמל התעופה נוסד כשדה תעופה צבאי, בימי מלחמת העולם השנייה. בשנות השישים של המאה העשרים הופעלו הטיסות האזרחיות הראשונות. בתחילה היו אלו טיסות סדירות לרומא וחזרה, ואחר כך גם ליעדים שונים בצפון אירופה. מתקנים ושירותים שופרו במהלך שנות ה-70. בשנת 1978 הועבר הניהול לחברת Aeroporto Valerio Catullo di Verona Villafranca Spa. בחברה שותפות הרשויות המקומיות באזור, ורונה, וילפרנקה, טרנטו, בולצנו, ברשיה ורשויות נוספות. בשנות ה-90 שופרו דרכי הגישה לנמל התעופה, והתחבורה האזורית. בשנת 2006 נחנך טרמינל שני, ומספר הנוסעים נמצא במגמת עליה מתמשכת[6].
לנמל התעופה ורונה-וילפרנקה יש שני מסופים נפרדים. טרמינל אחד לנוסעים נכנסים, והמסוף האחר לנוסעים יוצאים. מסופי ההמראות והנחיתות קרובים זה לזה. הטרמינלים פתוחים לקהל הנוסעים החל מ-06:00 בבוקר.
באוגוסט 2023 עברו דרך הנמל 469,352 נוסעים, בכל שנת 2023 עברו בנמל ורונה כ-3.44 מיליון נוסעים, נתון המתקרב למספר הנוסעים בשנת השיא שהייתה ב-2019, בה עברו את הנמל 3.63 מיליוני נוסעים[7], לפני שהחל משבר מגפת הקורונה, ומספר הנוסעים צנח.
נמל התעופה של ורונה מציע לנוסעים את כל השירותים המקובלים בנמלי תעופה בינלאומיים, לרבות בנקים וכספומטים, חניה מוסדרת, שירותים שונים לנכים ומוגבלים, דואר, WIFI, חנויות, מסעדות, שירותים לאמהות ותינוקות[8], ושירותים נוספים המקובלים בנמלי תעופה בינלאומיים בעולם.
חברות התעופה העיקריות הפעילות בנמל הנן נכון לאוקטובר 2024[9]: איזיג'ט (Easyjet), אייר לינגוס (Aer Lingus), אייר דולומיטי (Air Dolomiti), אייר פריסטינה (Air Prishtina), ישראייר (לעיתים באמצעות מטוסים של חברות אחרות), בריטיש איירווייז (british Airways), יורווינגס (Eurowings), חברת ג'ט טו (Jet2.com), לופטהאנזה (Lufthansa), נאוס (Neos), ריינאייר (RYNAIR), נורווגיאן קום (Norwegian.com), טראנסאוויה (Transavia), ו-וולוטאה (Volotea).
אלה יעדי הטיסה אל ומנמל התעופה ורונה-וילפרנקה[6]:
מדינת יעד | מספר
היעדים |
מדינת יעד | מספר
היעדים |
---|---|---|---|
איטליה | 17 | ישראל | 1 |
בריטניה | 12 | בוסניה והרצגובינה | 1 |
יוון | 8 | קייפ ורדה | 1 |
ספרד | 8 | קרואטיה | 1 |
גרמניה | 6 | צ'כיה | 1 |
צרפת | 4 | דנמרק | 1 |
מצרים | 3 | פינלנד | 1 |
אירלנד | 2 | איסלנד | 1 |
תוניסיה | 2 | מדגסקר | 1 |
רומניה | 1 | הולנד | 1 |
סנגל | 1 | פורטוגל | 1 |
שווייץ | 1 | ||
סה"כ יעדים | 76 |
התאונה החמורה ביותר שאירעה בנמל התעופה ורונה-וילפרנקה, התרחשה בתאריך 13 בדצמבר 1995, בשעה 19:55[10]. מטוס מתוצרת אנטונוב (Antonov An-24v), בשירות החברה הרומנית באנאט אייר (Banat Air) המריא בדרכו לטימישוארה ברומניה. הטייס איבד שליטה במטוס זמן קצר לאחר ההמראה, והמטוס התרסק לקרקע, במרחק של כ-1.5 ק"מ מנמל התעופה. כל ארבעים ותשעת הנוסעים ואנשי הצוות שהיו במטוס נהרגו בתאונה. ועדה קבעה שהסיבה לתאונה הייתה אובדן שליטה במטוס, עקב אי ביצוע נוהל לסילוק קרח מנקודות רגישות בגוף המטוס.
בתאריך 3 בינואר 2018, מטוס של בריטיש איירווייז (British Airways) מסוג איירבוס Airbus A319, הגיע מנמל גטוויק (Gatwick) בלונדון. בעת הגישה לנחיתה, המטוס נתקל במערבולות אוויר חמורות, ונחת נחיתה קשה. בתקרית זו נפצעו שלושה אנשים, אחד מהם מצוות דיילי המטוס[11].
ב-1 בספטמבר 2009, מטוס איירבוס 200-A320 של בלקן אייר (BH Balkan Holidays Air) בשירות אייר ולי (Air Vallee) המריא מוורונה לכיוון רומא. בעת שהמטוס ניתק מהקרקע, זנב המטוס נחבט במסלול. המטוס חזר מיידית לנחיתה בוורונה. בתקרית זו רק המטוס נפגע, ולא היו נפגעים בקרב הנוסעים או אנשי הצוות[12].
מספר אפשרויות של הגעה אל הנמל וממנו:
אוטובוס: אוטובוס מספר 199 מגיע מוורונה העיר אל הנמל ומסיע ממנו לוורונה, לתחנת השער החדש-פורטה נובה (Verona Porta Nuova railway station). השירות פועל במרווחים של 20 דקות[13].
רכבת: לנמל התעופה ורונה-וילפרנקה אין תחנת רכבת משלה, אך בתחנת פורטה נובה אליו וממנו נוסע קו אוטובוס 199, יש גם קווי רכבת של חברת טרנאיטליה, לנקודות רבות בצפון איטליה וגם לחלקים אחרים במדינה. זמן הנסיעה באוטובוס מנמל התעופה לתחנת הרכבת הוא כ-15 דקות. ניתן לרכוש מראש כרטיס משולב ומוזל של אוטובוס ורכבת[14].
בנמל התעופה פועלות חברות של השכרת רכב וקיימת גם תחנת מוניות[13].