לידה |
14 בינואר 1919 באפלו, ארצות הברית ![]() |
---|---|
פטירה |
8 ביוני 2001 (בגיל 82) Newport, ארצות הברית ![]() |
ענף מדעי |
הנדסת מחשבים ![]() |
מקום לימודים |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ![]() |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה | |
![]() ![]() |
נתנאל רוצ'סטר (באנגלית: Nathaniel Rochester; 14 בינואר 1919 – 8 ביוני 2001) היה האדריכל הראשי של ה-IBM 701, המחשב המדעי הראשון שיוצר בייצור המוני, וכן האדריכל של אב הטיפוס של הגרסה המסחרית הראשונה שלו, IBM 702. רוצ'סטר כתב את האסמבלר הראשון והשתתף בסדנת דארטמות' בה יוסד תחום הבינה המלאכותית.
רוצ'סטר סיים תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת 1941. הוא שהה ב-MIT במעבדת הקרינה במשך שלוש שנים ולאחר מכן עבר ל-Sylvania Electric Products שם היה אחראי בין היתר על התכנון והבנייה של מערכות מכ"ם וציוד צבאי אחר. הקבוצה שלו בנתה את האלמנט האריתמטי עבור מחשב Whirlwind I ב-MIT.
בשנת 1948, עבר רוצ'סטר ל-IBM, שם תכנן יחד עם ג'רייר חדד את המחשב המדעי הראשון בייצור המוני, ה-IBM 701. הוא כתב את האסמבלר הראשון, שאיפשר לכתוב תוכניות בפקודות קצרות וקריאות במקום מספרים טהורים או קודי ניקוב. בהמשך הפך רוצ'סטר לארכיטקט הראשי של סדרת המחשבים 700 של יבמ.
בשנת 1955, IBM ארגנה קבוצה ללימוד זיהוי תבניות, תאוריית מידע ותאוריית מעגלים מיתוג, בראשות רוצ'סטר. בין שאר הפרויקטים של הקבוצה ניסו לדמות את ההתנהגות של רשתות עצביות מופשטות במחשב IBM 704.
באותו קיץ עבד גם ג'ון מקארתי, מתמטיקאי צעיר ממכללת דארטמות', ב-IBM. הוא ומרווין מינסקי החלו לדבר ברצינות על הרעיון של מכונות אינטליגנטיות. הם פנו לרוצ'סטר וקלוד שאנון עם הצעה לקיים כנס בנושא. בתמיכתם של שני המדענים הבכירים, הם הבטיחו 7,000 דולר מקרן רוקפלר למימון הכנס בקיץ 1956. הפגישה שהתקיימה בסופו של דבר נודעה כסדנת דארטמות', נחשבת ל"לידה של בינה מלאכותית".
רוצ'סטר המשיך לפקח על פרויקטים של בינה מלאכותית ב-IBM, כולל תוכנית הדמקה של ארתור סמואל, מוכיח משפט הגאומטריה של הרברט גלרנטר ותוכנית השחמט של אלכס ברנשטיין. ב-1958, הוא היה פרופסור אורח ב-MIT, שם עזר למקרתי בפיתוח שפת התכנות Lisp.
תוכניות הבינה המלאכותית שפותחו ב-IBM החלו לייצר פרסום רב והוצגו במאמרים גם ב-סיינטיפיק אמריקן וגם בניו יורק טיימס. בעלי המניות של יבמ החלו ללחוץ על תומאס ג'יי ווטסון ג'וניור, נשיא יבמ, להסביר מדוע נעשה שימוש בדולרי מחקר ל"עניינים קלילים" כאלה. בנוסף, אנשי השיווק של יבמ החלו לשים לב שלקוחות נבהלים מהרעיון של "מוח אלקטרוני" ו"מכונות חשיבה". דו"ח פנימי שהוכן בסביבות 1960 המליץ ל-IBM להפסיק את התמיכה הרחבה בבינה מלאכותית וכך סיימה החברה את תוכנית הבינה המלאכותית שלה והחלה להפיץ באגרסיביות את המסר ש"מחשבים יכולים לעשות רק מה שנאמר להם".
בשנות ה-60, רוצ'סטר המשיך לעבוד ב-IBM, והנחה מחקר בקריוגניקה ומעגלי דיודות מנהרה. עד 1975 הוא עבד ב-IBM Cambridge Research על מקלדת האקורד של IBM.[1] מאוחר יותר, הוא הצטרף לחטיבת מערכות הנתונים של IBM, שם פיתח שפות תכנות.
רוצ'סטר מונה לעמית ב-IBM בשנת 1967, התפקיד הטכני הגבוה ביותר של החברה. בשנת 1984 הוא קיבל את פרס חלוץ המחשבים מאגודת המחשבים IEEE.
{{citation}}
: (עזרה){{cite journal}}
: (עזרה)