סאביקאס
 | |
| לידה |
18 במרץ 1912 פמפלונה, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
14 באפריל 1990 (בגיל 78) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Agustín Castellón Campo |
| מוקד פעילות |
ספרד |
| סוגה |
פלמנקו |
| שפה מועדפת |
ספרדית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
| חברת תקליטים |
אלקטרה רקורדס |
| nm0144864/ פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אגוסטין קאסטיון קאמפוס (בספרדית: Agustín Castellón Campos, 18 במרץ 1912, פמפלונה – 14 באפריל 1990, ניו יורק), שנודע בעיקר בכינויו סאביקאס (Sabicas), היה אחד מגדולי נגני גיטרת הפלמנקו בעולם, ונחשב למי שהביא לפריצת הפלמנקו אל מעבר לגבולות ספרד והעולם הלטיני.
סאביקאס נולד להורים ממוצא צועני והחל לנגן כבר בהיותו בן 5, כשהוא לומד בעיקר לבדו. בגיל זה הצמידה לו אמו את הכינוי "Sabicas"[1]. כשגדל, למד והושפע רבות מדודו המפורסם, גיטריסט הפלמנקו רמון מונטויה (Ramón Montoya), וכן משיתופי פעולה רבים עם נגנים וזמרים ידועים מאותה התקופה. עוד בטרם מלאו לו עשרים הוא הוכר כפנומן, כשהופיע בתיאטרון אל-דוראדו במדריד כנגן מלווה של זמרת מפורסמת.
ב- 1936, עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד, יצא סאביקאס למסע הופעות במקסיקו עם הזמרת והרקדנית כרמן אמאיה (Carmen Amaya), משם המשיך להופעות בארצות הברית, ולבסוף השתקע בניו יורק, שם גם נפטר. הוא לא שב לספרד עד 1967, וגם אז לזמן קצר בלבד.
סגנונו והשפעתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאביקאס נחשב לפורץ דרך בעולם הפלמנקו, ולמי שגילה את הפלמנקו לעולם הרחב, למרות שחי בתקופתם של ענקי פלמנקו כגון מונטויה, ניניו ריקארדו (Niño Ricardo) ועוד. סגנונות הנגינה המיוחדים שפיתח, בשילוב עם יכולות טכניות נדירות וביצועים מרהיבים, גרמו לתחום הנגינה בגיטרת הפלמנקו – שנחשב עד אז כמיועד לליווי זמרים ורקדנים בלבד – להפוך למרכזי בזכות עצמו. הופעותיו הרבות כנגן סולו כבשו את ההמון והפיצו את מוזיקת הפלמנקו בקרב שכבות רחבות בקהל, מעבר לתחום הצר של מביני הדבר. זאת למרות סגנון הופעתו הצנוע וחסר המחוות - רוב הזמן היה יושב חנוט בחליפה, כמעט ללא תנועה, לחיו הימנית צמודה אל הגיטרה ורק אצבעותיו נעות.
סאביקאס תרם רבות להפיכת מוזיקת הפלמנקו לחלק מעולם המוזיקה העולמית, ובכך איפשר שילובים (פיוז'ן) בינה לבין סגנונות מוזיקליים אחרים כגון רוק וג'אז, שילובים שהפכו מאוחר יותר להיות חלק בלתי נפרד מעולם הפלמנקו עצמו.
בין הנגנים הרבים שהושפעו ממנו ניתן למנות את טומטיטו (Tomatito), חרארדו נונייז (Gerardo Nuñez), ויסנטה אמיגו (Vicente Amigo) וכמובן את גדול נגני הפלמנקו בדור שאחרי סאביקאס, פאקו דה לוסיה. דה לוסיה אף אמר כי לאחר ששמע את סאביקאס הבין כי הגיטרה מסוגלת להרבה יותר ממה שחשב, הן בצליל והן במהירות הנגינה. סאביקאס אף יעץ לו, לדבריו, להפסיק לחקות את הפאלסטות (Falsetas – קטעים מלודיים) של ניניו ריקארדו וליצור כאלו משלו[2].
דיסקוגרפיה חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Flamenco on fire
- Fiesta flamenca
- Queen of the gypsies (עם כרמן אמאיה)
- Flamenco! (עם כרמן אמאיה)
- Flamenco puro
- Flamenco styles on two guitars (עם מריו אסקודרו)
- The fantastic guitars of Sabicas and Escudero
- Recital de guitarra flamenca (אלבום משולש)
- Fantastic guitars (עם מריו אסקודרו)
- From the Pampas to the Rio Grande (עם מריו אסקודרו)
- Festival gitana ("עם ה"טריאנרוס)
- Sabicas" (אלבום משולש)
- El rey del flamenco
- Soul of flamenco
- Flamenco reflections
- Rock encounter (עם ג'ו בק)
- Flamenco fantasy
- Flaming flamenco guitar
- Flamenco virtuoso
- Nueva York / Granada (עם אנריקו מורנטה)
- Sixteen immortal performances
- Solo flamenco
- El duende de la guitarra flamenca
- The art of the guitar
- Tres guitarras tiene Sabicas
- Flamenco histórico
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאביקאס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סאביקאס, באתר ספוטיפיי
סאביקאס, באתר AllMusic (באנגלית)
סאביקאס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סאביקאס, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקטנה ושיבוש קל של המילה Habas – שעועיות - בספרדית, עקב תקרית משעשעת בה אכל הילד אגוסטין את כל השעועית שנקנתה אותו יום...
- ^ מצוטט באתר Memoria de Paco