נתונים כלליים | |
---|---|
בורסה | נאסד"ק (SODA) |
מייסדים | חברת W & A Gilbey |
תקופת הפעילות | 1903[3]–הווה (כ־121 שנים) |
חברת אם | פפסיקו |
מיקום המטה | מתחם אושילנד, כפר סבא |
ענפי תעשייה | תעשיית המשקאות |
מוצרים עיקריים | מכשירים ביתיים להכנת סודה |
הכנסות | 1.15 מיליארד ש"ח (2018)[1] |
רווח תפעולי | 193 מיליון ש"ח (2018)[1] |
רווח | 163 מיליון ש"ח (2018)[1] |
הון עצמי | 2.02 מיליארד ש"ח (2018)[1] |
סך המאזן | 2.50 מיליארד ש"ח (2018)[1] |
מנכ"ל | אוטה רזק |
עובדים | כ-3,800 עובדים[2] |
SodaStream.com | |
סודהסטרים אינטרנשיונל בע"מ (בקיצור: סודהסטרים; באנגלית: SodaStream) היא חברה ישראלית המייצרת מכשירים ביתיים להכנת משקאות מוגזים, וכן סירופים להעשרת הטעם של המשקה. החברה צמחה מחברה בריטית באותו השם שהוקמה בתחילת המאה ה-20, עד שחברת הבת בלעה לימים את חברת האם.
מכשיר הסודהסטרים הומצא בלונדון ב-1903, אז היה המותג בבעלותה של יצרנית האלכוהול W & A Gilbey. הוא תויג תחילה כמוצר יוקרתי ונמכר לאוכלוסייה העשירה יותר במדינה. המוצר נמכר לראשונה בבריטניה, ובהמשך שווק ברחבי העולם, לרבות אוסטרליה, ניו זילנד וגרמניה. בשנות ה-20 שווקו לראשונה סירופים בטעמים, כמו סירופ בטעם דובדבן. ב-1955 שיווקה לראשונה החברה מכשירים להכנת משקאות מוגזים המיועדים לשימוש ביתי[4]. בבריטניה, בה הומצא המכשיר, הוא נחשב מוצר נוסטלגי המזוהה עם שנות ה-70 וה-80[5][דרוש מקור: המקור הזה, לפי המילה sponsored בכתובת, הרי הוא פרסומת].
ב-1985 הפכה החברה לחברת בת של Cadbury Schweppes[4].
מכשיר הסודה סטרים הובא לישראל ב-1979[6], על ידי חברת "סודה פופ" של היזם היהודי-בריטי פיטר וייסברג[7]. תוך שלוש שנים מכרה החברה בישראל כ-200,000 מכשירים[8][9] ועד 1989, עת הופסק השיווק בגלל התחרות העזה בישראל, נמכרו 450,000 מכשירים. לאחר סכסוך של הזכיין הישראלי עם היצרנית האנגלית הוקם ב-1991 המותג המקומי "סודה קלאב", על ידי פיטר וייסברג וקונרד מוריס, גם הוא יזם יהודי-בריטי[10] והוחל בייצור המוצר בישראל[11]. "סודה קלאב" התחרתה במותג הבריטי "סודהסטרים" ופעלה בשוק הבינלאומי, כאשר בין 1992 ל-1995 הגיעה גם לדרום אפריקה, שווייץ, אוסטריה וגרמניה.
ב-1998 רכשה "סודה קלאב" את המותג הבריטי "סודהסטרים", תמורת 15.5 מיליון לירות שטרלינג[12], לאחר שהיצרנית באנגליה נקלעה לקשיים כלכליים. ב-2006 המוצר דעך והחברה הועמדה למכירה. השליטה בה נרכשה במרץ 2007 על ידי קרן "פורטיסימו קפיטל" שבניהולו של יובל כהן. דניאל בירנבאום מונה למנכ"ל החברה[13].
בעקבות הרכישה חלו שינויים משמעותיים במבנה הפעילות של החברה ובצוות ההנהלה שלה. החברה עברה מיתוג מחדש, והמכשיר תויג כמוצר "ירוק", יוקרתי ובריא לסביבה[14][15]. המוצר צבר פופולריות ברחבי העולם, לרבות בארצות הברית, בה היווה המוצר חידוש, ואף קודם על ידי דמויות ציבוריות כגון סוזן סרנדון וטורי ספלינג, בין היתר בשל תרומתו לאיכות הסביבה[16].
החברה התאפיינה בצמיחה מהירה בשנים 2010–2011 והונפקה בנאסד"ק[15] בשווי של 370 מיליון דולר. לאחר מיתוגה מחדש חזרה לפעול בשוק הישראלי.
בדצמבר 2015 נרשמה סודהסטרים לבורסה לניירות ערך בתל אביב כמניה דואלית, וצורפה למדד תל אביב 125[17]. בפברואר 2017 צורפה למדד תל אביב 35.
בפברואר 2017 הכריזה הנציבות האמריקאית לבטיחות המוצרים לצרכן על ריקול (החזרת המוצר תמורת פיצוי כספי מטעם החברה המנפיקה אותו) לבקבוקי סודהסטרים בצבע כחול בהיר, ופקק ותחתית בכחול כהה, מחשש להתפוצצותם. הנציבות ציינה כי החברה מכרה כ-51,000 יחידות ממוצר זה.
בספטמבר 2019 החליף אייל שוחט את דניאל בירנבאום כמנכ"ל החברה[18]. בדצמבר 2021 הוגש נגד בירנבאום כתב אישום על שימוש במידע פנים בעת שהיה מנכ"ל החברה[19], ובאוקטובר 2023 הוא הורשע ונדון לחודשיים מאסר בפועל וקנס בגובה 50 אלף ש"ח[20]. בעקבות חנינה שהעניק לו נשיא המדינה, שוחרר בירנבאום מהכלא לאחר 23 ימי מאסר[21].
ב-20 באוגוסט 2018 הודיעה פפסיקו כי היא רוכשת את סודהסטרים ב-3.2 מיליארד דולר[22]. לאחר דעיכת מגפת הקורונה, באוקטובר 2021 עד מאי 2023 ערכה החברה שלושה סבבי פיטורים שבהם פוטרו כ-500 עובדים[23].
ב-2013 החל חרם צרכנים בקנדה נגד סודהסטרים, בשל העובדה שאחד ממפעלי החברה נמצא במישור אדומים שמעבר לקו הירוק[24].
ב-2014 נבחרה השחקנית סקרלט ג'והנסון לפרזנטורית של המותג לקראת משחק הסופרבול. עובדה זו גרמה למסע לחצים כבד על ג'והנסון, בעיקר מכיוון ארגון זכויות האדם אוקספם שהייתה שגרירה שלו, לבטל את החוזה. ג'והנסון נשארה נאמנה לסודהסטרים, בעיקר מטעמים של איכות הסביבה, ואף עזבה את ארגון אוקספם. למרות זאת, בסוף שנת 2014 הודיעה החברה כי תעביר את פעילות הייצור שלה משני מפעליה באלון תבור ובמישור אדומים למפעלה החדש ליד רהט[25].
בנובמבר 2016 התאגדו עובדי החברה בישראל בהסתדרות החדשה[26], ואף ניהלו משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי מול ההנהלה. במאי 2017 הופסק המשא ומתן על ידי ההנהלה באופן חד צדדי בטענה כי ארגון העובדים אינו יציג[27]. מאז טענה ההסתדרות כי הנהלת החברה פוגעת בהתאגדות העובדים בניגוד לחוק, ומתעמרת במוביליה[28]. על רקע זה תבעה ההסתדרות את הנהלת החברה על סך 15 מיליון ש"ח[29] אך הפסידה וחויבה בתשלום הוצאות בסך 300,000 ש"ח[30].
הג'ינגל "Get Busy With The Fizzy", שהופיע לראשונה בפרסומת ב-1979, הפך סיסמה פופולרית והיה מזוהה עם החברה, שהחליטה אף לאמצו כחלק מהלוגו שלה. ב-1996 החליטה לזנוח את הסיסמה ולא להשתמש בה יותר[31]. ב-2010 נעשה בסודהסטרים בריטניה שימוש מחודש בסיסמת פרסום זו, כחלק ממסע שיווק חדש בבריטניה.
החברה פועלת ב-42 מדינות ברחבי העולם, בקרב כ-10 מיליון צרכנים. שווי השוק שלה הגיע במהלך 2011 לרמה של מעל מיליארד דולר[14][32].
בישראל מפיצה "סודהסטרים" גם את מכשירי סינון המים "בריטה".
כיום, המכשירים של החברה מיוצרים במפעל באזור התעשייה עידן הנגב והסירופים במפעל באשקלון.
בשנת 2020 ולאור התפרצות נגיף הקורונה והצורך המתמשך במכונות הנשמה אשר יסופקו לחולים, פיתחה חברת סודהסטרים מכונה המקלה על נשימה, ונכון לחודש יולי היא בהתנסות עם חולים אשר מתקשים בנשימה, לאו דווקא עקב הידבקות בקורונה. מטעם החברה נמסר כי אם השימוש במכונה יתחיל להיות נפוץ הם יתחילו בייצור המוני[33].[דרושה הבהרה]