לידה |
6 ביולי 1905 בריסל, בלגיה |
---|---|
הוצאה להורג |
12 באוגוסט 1944 (בגיל 39) כלא פרן, צרפת |
מדינה | בלגיה, צרפת |
מקצוע | סופרת, לוחמת בתנועת ההתנגדות הצרפתית, לוחמת מחתרת |
בן או בת זוג | Claude Spaak |
מידע חסידת אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסידת אומות העולם (21 באפריל 1985) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | סוזן ספאק |
סוזן ספאק (בצרפתית: Suzanne Spaak; 1905, בריסל – 12 באוגוסט 1944, פריז) הייתה פעילה במחתרת הצרפתית וחסידת אומות העולם, נרצחה על ידי הגרמנים.
ספאק נולדה בבלגיה אך את רוב חייה חייתה בצרפת. היא הייתה בתו של בנקאי בלגי וגיסתו של פול-אנרי ספאק (אנ'), לימים שר החוץ הבלגי וראש ממשלת בלגיה. בעלה קלוד, שהיה דרמטורג, היה ידידו של רנה מגריט, שאף צייר את דיוקנה של ספאק. ספאק נפגשה עם העיתונאית יוליה פירוט ונתנה לה השראה ללמוד צילום. לימים הפכה פירוט לצלמת ידועה.[1]
בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה, התגוררה ספאק בפריז עם בעלה ושני ילדיהם. בשנת 1942 הציעה עזרה לארגון בשם "המחתרת הלאומית נגד גזענות" - ארגון שקדם לתנועה נגד גזענות (אנ') שהוקם ב-1949.
ספאק תרה ברחבי פריז וניסתה למצוא בתי חולים שיסכימו לקלוט ילדים יהודים תחת שמות בדויים. היא השתמשה במעמדה החברתי הגבוה וביקשה עזרה מכמרים, שופטים וסופרים, בעודה מזכירה להם את חובתם המוסרית לפעול נגד רודפי יהודים ומתנגדי המשטר. היא הדפיסה עלונים לקידום מטרה זו. היא הייתה חברה ברשת הריגול "התזמורת האדומה" ופעלה בעיקר להצלת ילדים יהודים שעמדו בפני גירוש. בתחילת 1943 פעלה בשיתוף עם הכמרים ורגארה (Paul Vergara) וגימו (Marcelle Guillemot) להסתרת כ-60 ילדים יהודים שעמדו להיות מגורשים. היא סיפקה לילדים אלה כרטיסי מזון ובגדים.
באוקטובר 1943 נעצרה ספאק על ידי הגסטפו ונלקחה למעצר בכלא פרן (אנ'). לפני מעצרה הספיקה להיפטר מרשימת ילדים שאותם הסתירה. ביוזמתו של היינץ פאנוויץ היא נשפטה בינואר 1944 ונגזר עליה דין מוות, שבוצע ב-12 באוגוסט 1944 כאשר נורתה למוות בתאה. הגופה נקברה בחיפזון על מנת להסתיר את הפשע תחת השם "אישה בלגית". ימים מעטים לאחר מכן שוחררה פריז בידי בעלות הברית.
ב-21 באפריל 1985 הכיר יד ושם בסוזן ספאק בתור חסידת אומות העולם.