לידה |
4 ביולי 1963 וילה אלטגרסיה, הרפובליקה הדומיניקנית |
---|---|
פטירה |
4 בדצמבר 2011 (בגיל 48) וילה אלטגרסיה, הרפובליקה הדומיניקנית |
מדינה | הרפובליקה הדומיניקנית |
פרסים והוקרה |
|
סולנג (סוניה) פייר (באנגלית: Solang (Sonia) Pierre; 4 ביולי 1963 – 4 בדצמבר 2011) הייתה פעילה למען זכויות אדם למען אנשים ונשים בפרט, ממוצא האיטי, ברפובליקה הדומיניקנית. היא הייתה ממייסדות ארגון MUDHA, ארגון ללא מטרות רווח, שפועל עד היום לשיפור חייהם של קהילות מוחלשות של אנשים ממוצא האיטי, ונגד סקסיזם.
סוניה פייר נולדה ב-4 ביולי 1963 באזור הדרומי של הרפובליקה הדומינקנית, לזוג הורים ממוצא האיטי, שעבדו בשדה קני סוכר. אימה הולידה 2 ילדים בהאיטי, ו-12 נוספים ברפובליקה הדומיניקנית, ביניהם פייר, שגדלה עם אחיה ואחיותיה בדלות ובעוני בבטאיי, אחד מיני מושבות רבות לעובדים בשדות קני הסוכר. פייר נולדה בשם סולנג פייר, סוניה היה שם החיבה שלה, אך בתעודת לידתה היא רשומה כ"סולאיין פאי", דבר שלטענתה היה טעות של הפקיד הממשלתי.
פייר שגדלה בעוני בבטאיי, ראתה מגיל צעיר כיצד העובדים ההאיטיים, בהם הוריה, מדוכאים בידי מפקחים דומיניקנים.[1][2]
בגיל 13 בלבד, פייר ארגנה את המחאה הראשונה שלה, למען שיפור תנאי העבודה והמחייה של עובדי שדות קני הסוכר. מחאה זו ארכה חמישה ימים ונחלה הצלחה. בעקבות תשומת הלב שעוררה המחאה, הושגו מטרותיה ושופרו תנאי העובדים אולם פייר בת ה-13 נעצרה.[3]
ב-1983, כשהייתה בת 20, פייר ייסדה את ארגון MUDHA, שמטרתו לפעול כנגד גזענות כלפי דומיניקנים ממוצא האיטי, וכנגד סקסיזם, דרך החלת תוכניות חינוך, בריאות ותכנון משפחה במושבות העובדים העניות, שהיו מקופחות, לטענתה, על ידי הממשלה. פייר הבינה לאחר מכן שהבעיה הגדולה ביותר העומדת בפני הארגון היא הסירוב הממשלתי לתת לדומיניקנים ממוצא האיטי אזרחות דומיניקנית. לפיכך, באמצע שנות ה-90, הארגון החל לספק סיוע משפטי לאלפי אנשים ללא אזרחות.[3]
אחד המקרים שפייר נתקלה בו היה "יאן ובוסיקו נגד הרפובליקה הדומיניקנית" ב-2005. במקרה זה סייעה לשתי בנות ממוצא האיטי שסורבו לקבל תעודות לידה דומיניקניות. בית המשפט פסק לטובתן, והן קיבלו תעודות לידה מהממשל ופיצוי כספי.[4]
הקולגות שלה העידו שהיא עבדה במרץ, וללא מנוחה, וכשנשאלה מדוע ענתה: "אני לא אנוח, גם אם אשאר בדרך, כי אני יודעת שהמאבק ימשיך. יום אחד, במוקדם או במאוחר, המדינה תהיה חייבת להכיר באזרחיה שגדלו ללא מדינה כאן, ללא אזרחות, ללא שם, כדי שהם יוכלו להיכלל בחברה הדומיניקנית".[3]
ב-2006 זכתה פייר בפרס העולמי על שם רוברט פ. קנדי "למאבק עבור זכויות אדם" עבור עבודתה בתחום. זכייתה הייתה שנויה במחלוקת, והיא קיבלה מכתבים זועמים מגורמים דומיניקנים ממשלתיים שטענו כי עבודתה מכתימה את שמה של הרפובליקה הדומיניקנית, ויוצרת פילוג גזעי. זו לא הייתה תחילתה של ההתנגשות בין פייר לממשלה הדומיניקנית, שכן הארגון שבראשה עמדה פייר (MUDHA) ניהל שנים ארוכות קרבות משפטיים כנגד הרפובליקה בשם אזרחים ממוצא האיטי.[1]
חודשים ספורים לאחר הזכייה, ב-2007 הטילו גורמי הממשלה ספק בתוקף תעודת הלידה של פייר, דבר שלטענת ארגונים שעבדו עם פייר נעשה כנקמה על עבודתה כנגד הרפובליקה. בסופו של דבר הופרכה טענת הממשלה ואזרחותה לא נשללה.[4]
על הטלת הספק בתוקף תעודת הלידה שלה היא אמרה: "אני לא האיטית, לא משנה מה הממשלה אומרת, ההורים שלי כן, אבל אני לא. אני דומיניקנית, ויש לי את אותה הזכות כמו כל אזרח להעביר ביקורת על המדינה שלי".[1]
עבור עבודתה, פייר זכתה במספר פרסים במשך חייה,
בשנת 2011, כשהייתה בת 48 בלבד, נפטרה סוניה פייר כתוצאה מהתקף לב. לצורך הוקרה וכיבוד זכרה ערכו ארבעה ימים לאחר מכן, אנשי ארגון MUDHA עצרת שמנתה 3000 אנשים, מול בית המשפט העליון בסנטו דומינגו, בירת הרפובליקה הדומיניקנית.[3]