לידה |
29 ביולי 1905 ווסטר, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
14 במאי 2006 (בגיל 100) ניו יורק, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
אירועים משמעותיים | לידה שלאחר המוות |
מקום לימודים | אוניברסיטת הרווארד |
שפות היצירה | אנגלית, רוסית |
סוגה | שירה |
פרסים והוקרה |
|
סטנלי קוניץ (אנגלית: Stanley Kunitz; 29 ביולי 1905 – 14 במאי 2006), משורר יהודי-אמריקאי, מתרגם, מבקר ועורך בלשון האנגלית.
קוניץ נולד בווסטר, מסצ'וסטס, ארצות הברית, למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני, מהגרים מליטא. למד באוניברסיטת הרווארד, סיים את לימודי התואר הראשון שלו בשנת 1926, ואת לימודי המוסמך בשנת 1927. הוא ויתר על לימודי הדוקטורט שלו, כיוון שבעת לימודיו עדיין נהגה אפליה כנגד יהודים, ונאמר לו שתלמידים אמריקאים צעירים לא ישמחו ללמוד אנגלית מפיו של מורה יהודי.
קוניץ יצא לניו יורק, והחל את עבודתו כעורך וככותב ביוגרפיות. ספר שיריו הראשון, Intelectual Things, יצא לאור בשנת 1930. ספר זה התקבל בקרירות על ידי הקהל והביקורת, וחלפו עוד 14 שנה, עד שפרסם את ספר שיריו השני.
סטנלי קוניץ שירת בצבא האמריקאי בעת מלחמת העולם השנייה, ובתום המלחמה חזר לעבודתו כעורך בכיר בהוצאת ספרים, ככותב ביוגרפיות וכמרצה על שירה בקמפוסים שונים. הוא זכה בפרס פוליצר על עבודתו בשנת 1958. בגיל מבוגר מאוד, בהיותו בן 95, זכה גם לתואר "משורר החצר" האמריקאי, מעין משרת היועץ השירי של הקונגרס. קוניץ היה נשוי שלוש פעמים והיה אב לבת. הייתה לו פרשת אהבים ארוכה וקשה עם המשוררת ג'יין גאריגו.
כמתרגם לאנגלית, התמסר סטנלי קוניץ לתרגום שירתם של גדולי השירה הרוסית. הוא תרגם משיריהם של אוסיפ מנדלשטם, יבגני יבטושנקו, אנה אחמטובה, אנדריי ווזנסנסקי ובלה אחמדולינה. ספרי שירתו נתרגמו לכמה לשונות. לעברית תורגמו כמה משיריו בידי המשורר והמתרגם משה דור, שגם כינס מהם באנתולוגיה שהוציא.
הוא התפרסם בעת מלחמת וייטנאם, בעמדותיו הפציפיסטיות ובהתנגדותו למלחמה. לימים התנגד גם למעורבות אמריקאית במלחמה בעיראק ובארצות מרכז אמריקה.
לקראת יום הולדתו המאה יזמו ידידיו, משוררים ומתרגמים, מיזם רב-לשוני, שבו יתורגם אחד משיריו לאחת מתוך מאה לשונות העולם.
קוניץ נפטר במנהטן, ניו יורק, ב-14 במאי 2006.
האמן
- תרגמה מאנגלית אורה סגל
- מִדֵי שָׁנָה הָפְכוּ צִיוּרָיו חֲשׁוּכִים יוֹתֵר,
- גָדְשׁוּ אֶת הַקִירוֹת, גָדְשׁוּ את הַחֶדֶר;
- בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר גָדְשׁוּ את עוֹלָמוֹ -
- להוציא את הַהִקַסְמוּת.
- כְּשֶׁקוֹלוֹת דַעֲכוּ, הָיָה מְמַהֵר לְהַקְשִׁיב
- לְנָפְשׁוֹ הַשְׂרוּטָה שֶׁל מוֹצַרט
- בְּסִבּוּב אֵין-סוֹפִי.
- הֲלוֹך וַחֲזֹר, חֲזֹר וַהֲלוֹך
- הוּא צָעַד עַל הָרִצְפָּה הַמֻכְתֶמֶת בְּצֶבַע,
- הוֹלֵך וּמִצְטָמֵק בְּכֹל פַּעַם שֶׁהִסְתוֹבֵב,
- לָכוּד בָּרִיק אַדִיר-הַמֵמָדִים שֶׁלוֹ,
- זוֹעֵק בְּהִתְלָהֲמוּת חוֹלָנִית כְּנֶגֶד שׂוֹנְאָיו.
- לִבְסוֹף לָקָח בְּיָדוֹ סַכִּין
- וְחֲתָך לְעַצְמוֹ מוֹצָא
- בֵּין מִסְגְרוֹת נוֹפוֹ הַתָּמִיר.
- מִבַּעַד לְחֹרֵי עוֹלָמוֹ הַבָּלוּי,
- הַתְּמִימוּת הָרִאשׁוֹנָה וְהָאוֹר
- זָרמוּ פְּנִימָה.