כרזת הסרט | |
מבוסס על | המחזה "אגנס של האלוהים" של ג'ון פילמייר |
---|---|
בימוי | נורמן ג'ואיסון |
הופק בידי | ג'ורג'י פילם, נורמן ג'ואיסון, פטריק פאלמר |
תסריט | ג'ון פילמייר |
עריכה | אנתוני גיבס |
שחקנים ראשיים |
ג'ין פונדה אן בנקרופט מג טילי |
מוזיקה | ז'ורז' דלרו |
צילום | סוון ניקוויסט |
מדינה | ארצות הברית |
חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 21 באוגוסט 1985 |
משך הקרנה | 99 דקות |
שפת הסרט | אנגלית, צרפתית |
סוגה | סרט בלשי, סרט דרמה |
הכנסות | 25,600,000 $ |
הכנסות באתר מוג'ו | agnesofgod |
דף הסרט ב־IMDb | |
סיפורה של אגנס (באנגלית: Agnes of God) הוא סרט קולנוע מסוגת ניאו נואר וסרט מסתורין אמריקאי משנת 1985 בבימויו של נורמן ג'ואיסון, עם ג'יין פונדה, אן בנקרופט ומג טילי בתפקידים הראשיים[1].
התסריט נכתב על ידי ג'ון פילמייר והוא מבוסס על מחזהו המצליח "אגנס של האלוהים" שהועלה לראשונה בברודוויי ב-1979[1]. המחזה הועלה גם בישראל בשנת 2009 בתיאטרון הסמטה.
העלילה היא על נזירה צעירה שמואשמת ברצח ולדה. עורכת דין חילונית נשכרת לברר את הפרשה ומתעמתת עם הנזירה ועם אם המנזר האחראית עליה.
אן בנקרופט הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ולפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה.
מג טילי זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע והייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.
ז'ורז' דלרו היה מועמד לפרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר.
במנזר נזירות קתולי במונטריאול נשמעת לפתע זעקה. הנזירות ובראשן אם המנזר מרים רות (אן בנקרופט) ממהרות לחדרה של הנזירה הצעירה אגנס (מג טילי) ומוצאות אותה מרוחה בדם. מתחת למיטתה מוצאת אם המנזר תיבה פתוחה ובה ולד חסר חיים. אגנס מובהלת לבית חולים ולאחר שובה למנזר נפתח נגדה משפט באשמת רצח ולדה.
הפסיכיאטרית ד"ר מרתה ליווינגסטון (ג'יין פונדה) נשכרת על ידי בית המשפט לחקור ולגלות פרטים על סיבת הרצח הזה ולחוות דעה אם היא בכלל מסוגלת לעמוד לדין. מרתה היא רווקה המטפלת באמה (אן פיטוניאק) הנמצאת במוסד סיעודי. היא נפגשת עם אם המנזר הנזירה מרים רות שמקבלת אותה בקרירות מחשש שתזיק לאגנס. בשיחה עם אגנס מתברר שהיא למעשה מנותקת מהעולם המודרני. היא אחייניתה של מרים והגיעה למנזר בגיל עשר לאחר שאמה נטשה אותה לאחר שהתעללה בה. אגנס מאוהבת באלוהים ואינה יודעת איך נולדים ילדים. היא לא מודעת כלל שהייתה בהיריון. מרים אומרת שאגנס היא "שונה" ובעבר גזרה על עצמה צום כי אלוהים חושב שהיא שמנה מדי.
ד"ר ליווינגסטון חוקרת גם את הכומר האב מרטינו (גרטיאן ז'לינה) העוזר לנזירות בטקסים שונים היות שהוא הגבר היחיד עמו הייתה אגנס במגע. במהרה מתברר שאין לו קשר להיריון של אגנס.
אמונתה והתאהבותה באלוהים כה גדולה עד כי חוותה דימומים מגופה (סטיגמטה). מרים רות רוצה שד"ר ליווינגסון תפסיק את חקירותיה וכך גם דורש ממנה המונסניור (גבריאל ארקנד), נציג הבישוף. מרתה לא נרתעת ומקבלת רשות לחקור את אגנס בעזרת היפנוזה.
הקשר של ד"ר ליווינגסטון ומרים יודע עליות ומורדות. מרים מגלה לה שהיא אינה בתולה אלא אלמנה ואם לשני בנים וכי בעבר הייתה מעשנת כבדה ופעם אחת ד"ר ליווינגסטון מציעה לה סיגריה והן מעשנות בצוותא.
מרים רות נזכרת כי אגנס הרתה ב-23 בינואר כי באותו יום היא שרפה את בגדיה שהיו מוכתמים בדם ולא בדם של וסת.
ד"ר ליווינגסטון מגלה שיש מעבר סודי בין המנזר למתבן. בית המשפט מבקש ממנה לסיים את החקירה. במאמץ היא מקבלת אפשרות לחקירה נוספת בהיפנוזה בנוכחות האחות מרים. מתברר שביום מותה של האחות מרי-פול (אגנס מידלטון) שהייתה קשורה מאוד לאגנס, היא הנחתה אותה ללכת למתבן ולפגוש שם "אותו" (את האלוהים). אגנס עשתה זאת ושם "הוא" נגלה לה (אדם לא ידוע שאנס אותה). אגנס מתארת זאת תחת היפנוזה ומדממת מהעור (סטיגמטה). היא מתארת איך חנקה את הוולד על ידי ליפוף חבל הטבור על צווארו כי חשבה שהוא "שגיאה" כפי שאמה אמרה עליה שהיא "שגיאה".
הסיפור מתגלה, המדובר באונס ובית המשפט מוצא שאגנס אינה אחראית למעשיה ומחזיר אותה למנזר בדרישה שהיה תחת פיקוח רפואי הדוק.
שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
---|---|---|
ג'יין פונדה | ד"ר מרתה ליווינגסטון | פסיכיאטרית |
אן בנקרופט | מרים רות | אם המנזר |
מג טילי | אגנס דברו | נזירה |
גרטיאן ז'לינה | האב מרטינו | כומר |
גבריאל ארקנד | מונסיניור | |
אן פיטוניאק | גב' ליווינגסטון | אמה של ד"ר ליווינגסטון |
אגנס מידלטון | מרי-פול | נזירה |