סיפורו של אדי דוצ'ין
 | |
| עטיפת התקליטור של סיפורו של אדי דוצ'ין | |
| בימוי |
ג'ורג' סידני  |
|---|---|
| הופק בידי |
ג'רי וואלד |
| תסריט |
סמואל טיילור |
| עריכה | ויולה לורנס |
| שחקנים ראשיים |
טיירון פאואר קים נובאק ג'יימס ויטמור |
| מוזיקה | ג'ורג' דאנינג |
| צילום |
הארי סטרדלינג |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
סרטי קולומביה |
| חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 21 ביוני 1956 |
| משך הקרנה |
123 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט ביוגרפי, סרט דרמה |
| הכנסות | 5,300,000$ |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
סיפורו של אדי דוצ'ין (באנגלית: The Eddy Duchin Story)[1] הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1956 בסוגה של מלודרמה מוזיקלית עם טיירון פאואר וקים נובק בתפקידים הראשיים. צולם בצבעי טכניקולור ובשיטת סינמסקופ.
התסריט נכתב על ידי סמואל טיילור והוא מבוסס על סיפור של ליאו קאצ'ר (אנ') ומתאר באופן חופשי את סיפור חייו של פסנתרן הג'אז אדי דוצ'ין (אנ') (1909–1951).
דוצ'ין היה פסנתרן ג'אז ומנצח ביג באנד יהודי מפורסם בשנות ה-30 וה-40. הוא היה ללא השכלה מוזיקלית פורמלית אבל בעל יכולת טכנית מעולה בנגינת פסנתר. הוא ניגן מוזיקה לריקודים וקטעים קלסיים בלוויית תזמורת ג'אז גדולה. נגינתו השפיעה על רבים ובעיקר על ליברצ'ה שהעריץ אותו.
את קטעי הנגינה בפסנתר מבצע הפסנתרן כרמן קבלרו (אנ') שגם הוא הושפע מנגינתו של דוצ'ין.
הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר: על הצילום, פסקול מוזיקה מקורית, סאונד וסיפור מקורי (אנ').
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדי דוצ'ין (טיירון פאואר) מגיע מבוסטון לניו יורק בסוף שנות ה-20 כדי למצא משרה כפסנתרן בביג בנד של ליאו רייסמן (אנ') המופיע בסנטרל פארק קזינו. שם הוא מכיר את מרג'ורי אולריק (קים נובק), אשת חברה יפה ואמידה. נגינתו מוצאת חן בעיניה והיא עוזרת לו להתקבל למשרה קבועה בתזמורת.
אדי מתחיל לחזר אחריה והיא נענית לו למרות הבדלי המעמדות. לבסוף היא נפגשת עם הוריו ובברכת מזל טוב הם מודיעים על נישואיהם.
חתונתם נערכת במלון מפואר ואדי מאושר. הקריירה שלו נוסקת בעזרת ידידו ואמרגנו לו שרווד (ג'יימס ויטמור). הוא מופיע גם ברדיו, מתמנה למנצח תזמורת ומופיע בנשפי ריקודים של החברה הגבוהה במלון וולדורף אסטוריה ומתפרסם בכל ארצות הברית ומרג'ורי יולדת את בנם פיטר.
מרג'ורי מתה לאחר הלידה ואדי נשבר. הוא יוצא להופעות באמריקה הדרומית ומנתק את עצמו מבנו פיטר הגדל אצל דודה ודודתה של מרג'ורי.
במלחמת העולם השנייה הוא מתגייס לצי ארצות הברית ומשרת כקצין על משחתת באוקיינוס השקט.
לאחר השחרור הוא משתכנע לחדש את קשריו עם בנו פיטר (רקס תומפסון) שהוא כעת ילד המנגן יפה בפסנתר. אדי נפגש עם האומנת של פיטר, צ'יקיטה, (ויקטוריה שו) (אנ') ומתאהב בה והם מתחתנים. הוא ופיטר מנגנים ביחד על שני פסנתרים.
אדי מתחיל שוב להופיע אך חש בחולשה באצבעותיו ונאלץ להפסיק את ההופעה. הרופאים קובעים שהוא סובל מלויקמיה ואין לכך ריפוי.
אדי משתדל ליידע את פיטר על מחלתו ולבסוף פיטר מבין את האמת והם מנגנים ביחד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"סיפורו של אדי דוצ'ין", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"סיפורו של אדי דוצ'ין", באתר נטפליקס
"סיפורו של אדי דוצ'ין", באתר AllMovie (באנגלית)
"סיפורו של אדי דוצ'ין", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"סיפורו של אדי דוצ'ין", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לסרט סיפורו של אדי דוצ'ין, באתר יוטיוב
- ליבראצ'ה מנגן כמחווה לאלילו, אדי דוצ'ין, באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בישראל הוא נקרא בזמנו "חיי אדי דאצ'ין"
| בקרת זהויות |
|
|---|