הסיפור מגיע מיד לאחר הסיפור על מליבאוס, סמוך לסוף המסע, קרוב לעיר רוצ'סטר. למעשה אין זה סיפור אלא סדרת דרשות היסטוריות קצרות על דמויות היסטוריות שהמוטו המשותף להם הוא:
קינה באורח טראגי כאן אשא
על מפלתם של שוע ואציל
איכה נפלו ממעמד נישא
ואין להם מרפא עוד להועיל.
כי הגורל שועט ומי יציל
דבר מבין ידיו? כאן אספר
כמה דוגמות מקדם להשכיל
כן אין לבטוח בגורל עיוור.
הנזיר מקדים עוד ומתנצל שהאירועים אינם מסודרים על פי סדרם ההיסטורי אלא על פי הסדר בו עלו ברוחו.