סעיף 28 לחוק הממשל המקומי 1988 (באנגלית: Section 28 of the Local Government Act 1988 ידוע בקצרה כ-Section 28) היה סעיף תיקון לחוק הממשל המקומי 1986 (Local Government Act) בבריטניה שנחקק ב-24 במאי 1988 ובוטל ב-21 ביוני 2000 בסקוטלנד וב-21 ביוני 2003 בשאר בריטניה. הסעיף בוטל על ידי סעיף 22 לחוק הממשל המקומי 2003.[1] הסעיף קבע כי הרשויות המקומיות של אזורי אנגליה לא "יקדמו במחשבה תחילה הומוסקסואליות או יפרסמו מידע ובו כוונה לקדם הומוסקסואליות" או "יקדמו קבלה של הומוסקסואליות בבתי ספר ממשלתיים כהעמדת פנים של יחסי משפחה".[2] החוק הביא לפגיעה בקבוצות וארגונים רבים שנאלצו להפסיק את פעילותם או להגביל אותה לצד צנזורה עצמית. כך למשל נסגרו קבוצות תמיכה והתארגנויות חברתיות של סטודנטים באוניברסיטאות ושל תלמידים במכללות, מחשש שפעילותן תהווה הפרה של החוק.[3]
בזמן שנדון בפרלמנט של בריטניה במעמד של הצעת חוק, ניתנו לסעיף שמות שונים עד שלבסוף הוא נקרא "סעיף 28". בגלל שינויים פרוצדוריאלים שונים שנעשו בפרלמנט, שם רשמי נוסף של החוק הוא 2A.[4]
בסעיף 28 תמכו קבוצות דתיות כמו המכון הנוצרי (Christian Institute), המועצה המוסלמית של בריטניה (Muslim Council of Britain) התאחדות האפריקאים האוונגליסטים, וקבוצות בכנסייה האנגליקנית ובכנסייה הקתולית. בגלל המחלוקות הפנימיות בנושא בקרב המפלגה השמרנית הבריטית, התירה זו הצבעה חופשית לחבריה. עיתונים שתמכו בצורה ניכרת בסעיף היו הדיילי טלגרף, הסאן והדיילי מייל.
הטיעון המרכזי של התומכים בסעיף 28 היה שיש להגן על ילדים מפני "טורפים הומוסקסואלים" ומפני תומכים בהומוסקסואליות המבקשים "לשדל" להומוסקסואליות ילדים פגיעים. טיעונים מרכזיים נוספים:
אמנים רבים, פוליטיקאים, פעילים למען זכויות להט"ב וארגוני להט"ב בריטים (כמו סטונוול, !OutRage והעיתונים Pink Paper וגיי טיימס) התנגדו לסעיף 28 והובילו קמפיין נרחב נגד הוצאתו לפועל, ובהמשך לביטולו. עיתונים שיצאו נגד הסעיף היו הדיילי מירור, הגארדיאן והאינדפנדנט. בין אלו שהתבטאו בציבור נגד הסעיף היו אנשי העסקים איון מאסו ומייקל גרייד, השחקנים איאן מקלן, מייקל קשמן, סיימון קאלו, אנט קרוסבי, הלן מירן, ג'יין הורוקס ואחרים. בין המתנגדים הבולטים היה גם אמן הקומיקס אלן מור, שיזם יחד עם ניל גיימן, ארט ספיגלמן, רוברט קראמב ופרנק מילר הוצאה של אנתולוגיית קומיקס בשם AARGH (קיצור של "אמנים נגד הומופוביה ממשלתית תוקפנית) באמצעותה גויסו כ-17,000 דולר למען המאבק בהחלתו של סעיף 28.[6] הזמר בוי ג'ורג' כתב שיר מחאה נגד הסעיף, תחת השם "No Clause 28", ושירים דומים נכתבו והופקו על ידי מספר להקות.
המפלגות שהתנגדו לסעיף היו מפלגת הלייבור הבריטית, המפלגה הליברל-דמוקרטית והמפלגה הירוקה. את ההתנגדות בבית הלורדים הוביל איש התקשורת והפוליטיקאי המוסלמי ואהיד עלי (Waheed Alli). מעשה ההתנגדות הזכור ביותר מהדיונים בחוק היה זה של חבר הפרלמנט השמרן שון וודוורד (Shaun Woodward) שלו אחות טרנסג'נדרית. וודוורד עזב בעקבות הדיונים את המפלגה השמרנית והצטרף למפלגת הלייבור ולהתנגדותה לסעיף 28.
הטענה העיקרית נגד סעיף 28 הייתה שהוא מהווה אפליה כנגד להט"ב כקבוצה חברתית, ומכיוון שהוא מקדם חוסר סובלנות מדובר בחוק בלתי-מוצדק. טיעונים מרכזיים נוספים:
עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
פורטל להט"ב | |||
פורטל הממלכה המאוחדת |