ספר יצירה

ספר יצירה

ספר יצירה, שכ"ב, מנטובה, דפוס יעקב כהן מגאזולו[1], בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי
מידע כללי
מאת	לא ידוע, מיוחס לאברהם
שפת המקור	עברית
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	990012793690205171

ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים^[2] ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים^[3]. שפתו ואופיו של הספר ייחודיים כל-כך עד שאין לו מקבילה והוא נחשב במחקר לסוגה של ספר אחד.

את ייחוסו הקבלי-מיסטי וחשיבותו של הספר כעוסק בסודות הנסתרים של הקבלה, ניתן לראות בהגדרתו של הרמ"ק, אחד מבכירי מפרשיו:

ביאור ספר יצירה להיות ענינו בפירוש הספירות ואותיות שבהם נבראו שמים וארץ וימים וכל אשר בם.

— מתוך הקדמת פרוש הרמ"ק לספר יצירה

תולדותיו ותוכנו

זמן ומחבר הספר

במסורת היהודית

במסורת היהודית ישנן מסורות שונות בנוגע לשאלת מחבר הספר. ישנם המייחסים את חיבורו לאברהם אבינו (וכך מופיע ברוב המהדורות המודפסות של הספר^[4]), אך יש מסורת המייחסת את חיבור הספר לאדם הראשון, ולפיה אברהם אבינו רק העלה אותו על הכתב. מסורת יהודית אחרת מייחסת אותו לרבי עקיבא^[5]. רס"ג בהקדמתו לפירוש ספר יצירה אומר כי את עיקר הרעיון המחשבתי שבספר הבין אברהם אבינו, והוא נמסר בע"פ עד זמן כתיבת המשנה בערך, ובסביבות תקופה זו נכתב ספר יצירה^[6].

לפי המחקר האקדמי

החוקרים חלוקים בדיעותיהם לגבי זמן חיבורו הראשוני של ספר יצירה. אין ספק שחלו בו שינויים לאורך הדורות. יהודה ליבס בספרו "תורת היצירה של ספר יצירה" סבור על פי ניתוח לשוני ששורשי ספר יצירה נעוצים עוד בשלהי תקופת בית שני.^[7]

בין היתר הוא נשען על תיעוד לכאורה מקיומו של ספר יצירה בתקופת התלמוד שהחל להיערך כמאתיים שנה לאחר החורבן. במסכת סנהדרין בתלמוד הבבלי מופיע סיפור בו לכאורה מוזכר ספר יצירה: "רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה (בקטע גניזה היחיד ובשני כתבי יד ישנים הגרסה היא "בהלכות יצירה") ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה" (היו יושבים כל ערב שבת ועוסקים בספר יצירה ובראו להם עגל משולש [=משובח] ואכלו אותו)^[8].

עם זאת, ישנם חוקרים המתארכים את זמן חיבורו הראשון לתקופה מאוחרת יותר. לדוגמה החוקר צחי וייס שיער כי הוא נערך בין שלהי המאה ה-6 לשלהי המאה ה-7 על ידי יהודים שהיו בעלי היכרות קרובה עם הנצרות הסורית^[9].

תוכנו וסגנונו

הספר, שאורכו כאלפיים מילים, עוסק ביסודות מהם נברא העולם. לשונו^[10] של החיבור היא עברית, תחבירה קצבי, ודרך הוראתה החלטית.

החיבור נפתח במילים: ”בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה ה' צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש הוא וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור”. שלושים ושתיים הדרכים הן עשר הספירות (הממוספרות מ-1 עד 10) ועשרים ושתיים אותיות האלפבית.

לפי הספר, באמצעות עשר הספירות וכ"ב אותיות האלפבית העברי, ברא האל את העולם, וכאשר גילה אברהם את הסוד הזה, הבין את יסודות האמונה, 'ועלתה בידו':

וכיון שראה אברהם אבינו עליו השלום והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף ויצר ועלתה בידו, נגלה אליו אדון הכול הושיבו בחיקו ונשקו על ראשו, קראו אוהבו ושמו בשמו וכרת לו ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה.

— ספר יצירה ו ח

אין בספר התייחסויות למאורעות או לאישים (זולת אברהם אבינו בסופו), הוא אינו מאזכר מקורות מוקדמים יותר, והוא מביא את דבריו כהצגה שיטתית של תפיסת עולם לשונית נטולת הקשר. לאור זאת הוא מוגדר כסוגת ספר יחיד, ואינו מזוהה אפילו עם ספרות קבלית קדומה כגון ספרות ההיכלות אשר מרבה לדבר בנושא מבנה העולמות העליונים (והתחתונים), וכן מלאכים, שמותיהם ותפקידיהם, כך לדעת החוקר פטר היימן^[11] הגורס כי אין לקשור בין חיבורים אלו, הנוקטים בלשון ובשיטות מחשבה נבדלות.

פירושים

חכמי ישראל בדורות רבים עסקו בספר זה וכתבו עליו פירושים רבים, שעם הידועים שבהם נמנים רב סעדיה גאון^[12], הרמב"ן^[13], רבי יוסף בן שלום אשכנזי, רבי מאיר הלוי אבולעפיה, יצחק בן שלמה הישראלי או דונש בן תמים^[14], ר' שבתאי דונולו^[12], ר' יהודה בן ברזילי הברצלוני^[15], ר' יצחק סגי נהור^[16], ר' יצחק דמן עכו^[17][18], הרמ"ק^[19] והגר"א^[12]. ר' יהודה הלוי מבאר בספר הכוזרי רבים מחלקי ספר יצירה^[20]. פרופ' איתמר גרינולד טוען כי החיבור מורכב ביסודו משני חיבורים נבדלים, שהראשון שבהם עוסק בעשר הספירות, והשני בכ"ב אותיות האלפבית. הוא מבסס את דבריו על העובדה שבפרק הראשון של הספר (ברוב הנוסחים), אין אזכור לכ"ב האותיות (למעט קטע הפתיחה). לעומת זאת, בשאר פרקיו של הספר אין אזכורים לעשר הספירות^[21].

יש הסוברים^[22], כי ספר יצירה אינו טקסט מיסטי או מאגי ביסודו וכי פירושים ברוח זו ניתנו לו רק משלהי המאה ה-12 בפירושיהם של חסידי אשכנז וראשוני המקובלים. למרות הנחה זו בשנים האחרונות התגלו מספר עדויות שלפיהן זכה ספר יצירה לפירושים מיסטיים ומאגיים כבר במאה ה-10 לספירה^[23].

מהדורות מוערות וביקורתיות:

בשנת תשכ"ה (1965) הוציא לאור ר' בן ציון יאיר וינשטוק את "ספר יצירה השלם" מהדורה מוארת עם פירוש יוצר אור - ביאור מלוקט מכל פירושי הקדמונים, מהמקובלים והחסידים. מהדורה שנייה נדפסה בשנת תשמ"ג.

בשנת 1971 ההדיר איתמר גרינולד מהדורה ביקורתית של הספר.

בשנת 2008 הוציא לאור פטר היימן מהדורה מדעית עם תרגום לאנגלית בו הוא מציע את הטקסט הקדום ביותר של 'ספר יצירה' שאפשר להציג, כלומר הטקסט המופיע בכתבי היד הקדומים ביותר, ובנפרד את התוספות והפירושים שנכללו מאוחר יותר בתוך הטקסט.

מאיר בר-אילן ערך מהדורת שחזור ופרסם אותה באופן מקוון באינטרנט.

תרגומים

• לטינית:
  • Abraham Patriarchœ Liber Iezirah, פריז, 1552^[24]
  • Liber Iezirah, ב-Ars Cabalistica, בזל, 1557^[24]
  • במהדורת אמסטרדם, 1642^[24]
• גרמנית:
  • Das Buch Yezira, לייפציג, 1830^[24]
• אנגלית:
  • Sepher Yezirah, ניו יורק, 1877, באתר היברובוקס
  • "SEPHER YETZIRAH". נבדק ב-22 באפריל 2013. 1887
  • Sefer Yetzira תרגום מאת פטר היימן, 2008.
• צרפתית:
  • S.Karppe, Etude sur les Origines... du Zohar, pp. 139-158, פריז, 1901, עמודים 139-158^[24]

• מתוך ספר יצירה, מנטובה שכ"ב
• 
• 
• 
• 
• 

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980
• יהודה ליבס, תורת היצירה של ספר יצירה, ירושלים תשס"א
• מאיר בר-אילן (חוקר), אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ ישראל, ירושלים תשע"א. - פרק ב - ספר יצירה: אסטרולוגיה, מתמטיקה ובלשנות טבעית, עמ' 61 - 233.
• יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, עמ' 545–640.
• צחי וייס, "שיטות שונות לבריאת העולם מאותיות" קבלה 17 (2008), עמ' 169–200
• Tzahi Weiss, "Sefer Yeṣirah" and Its Contexts: Other Jewish Voices, Philadelphia: Penn Press, 2018
• אבישי בר-אשר, 'ספר יצירה בנוסחו הקדום', תרביץ, פט (תשפ"ג), עמ' 231–322

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: ספר יצירה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספר יצירה

• ספר יצירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מידע על ספר יצירה בקטלוג הספרייה הלאומית
• ספר יצירה, באתר OCLC (באנגלית)

המקור

• ספר יצירה, מהדורת מנטובה, 1562, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר יצירה, מאה י"ג, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• מאיר בר-אילן, ספר יצירה - מהדורת 'שחזור'
• ספר יצירה, באתר בני ברוך
• ספר יצירה, באתר hebrew.grimoar.cz
• ספר יצירה עם מפרשים טקסט מוקלד באתר ספריא

פירושים

קדמונים

• ספר חכמוני - פירוש שבתי בן אברהם דונולו, מהדורת קאשטילי באתר היברובוקס
• פירוש יהודה בן ברזילי הברצלוני, באתר היברובוקס
• פירוש אברהם בן דוד מפושקירה (הראב"ד) - יש המייחסים ספר זה לרבי יוסף בן שלום אשכנזי המכונה 'רבי יוסף הארוך'^[25].
• פירוש מבעל אוצר ה'
• פירוש פרי יצחק לספר יצירה
• פירוש רבי משה בוטריל
• פירוש רבי אלעזר מגרמיזא, באתר היברובוקס

מאוחרים

• רבי חיים אב"ד ווידרז במדינת ליטא, גן יה, באתר היברובוקס
• פירוש הרמח"ל למשנה הראשונה בספר יצירה
• פירוש הגר"א טקסט מוקלד באתר Sefaria

מחקר

• יהודה ליבס, שבע כפולות בגד כפרת, על הריש הכפולה ועל רקעו של ספר יצירה
• יוסף דן, האם העולם נברא או נחקק?, באתר הארץ, 13 באפריל 2005
• צחי וויס שמותיו של ספר יצירה "דרך ספר - שי לזאב גריס" בעריכת עודד ישראלי אבריאל בר לבב, ואברהם (רמי) ריינר ויונתן מאיר, ירושלים 2021, עמ' 33 - 43.

הערות שוליים

1. ‏יעקב בן נפתלי הכהן מגאזולו‏ (Q117327867)
2. כמו פירושי רס"ג, דונש בן תמים, רבי יהודה אלברצלוני ועוד
3. לדוג' פירוש ר' יצחק סגי נהור, פירוש הרמ"ק
4. ראו מהדורתו של פטר היימן בנוגע לתוספת זו.
5. בפסק רבי יצחק דלטאש בראש ספר הזוהר (במהדורות מסוימות) דן מי התיר לרבי עקיבא לכתוב ספר הזוהר, ובספר שלשלת הקבלה חילק שיש שני ספרי יצירה, אחד שחיברו אברהם אבינו ואחד של רבי עקיבא, אבל בספר "שפתי ישנים" לר' שבתי בס וכן אחריו בספר סדר הדורות אומרים שרבי עקיבא חיבר ספר יצירה ולא עושים חילוק זה. (המקורות ע"פ ספר קול הנבואה לרב הנזיר)
6. הוא מוכיח זאת גם מלשנו של הספר, שהוא מזהה כבעלת היגוי האופייני לתנאים (שוני המשניות) בארץ ישראל
7. יהודה ליבס, "תורת היצירה של ספר יצירה" (תשסא).
8. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה, עמוד ב'.
9. צחי וייס, "הערות קצרות בדבר הקשרו הסורי של ספר יצירה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 22 (תשע"א) עמ' 89-75; צחי וייס, "רך וקשה: הערות נוספות בדבר הקשרו הסורי של ספר יצירה", קבלה 27 (תשע"ב), עמ' 229–242.
10. נחמיה אלוני, הבלשנות העברית בטבריה, ראובן מס, תשנ"ה, עמ' 46-78
11. Peter A. Hayman, "Sefer Yesira and the Hekhalot Literature", Jerusalem Studies in Jewish Thought 6 (1987), pp. 71-85
12. ספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו ע"ה ועליו כל שלטי הגבורים המפרשים המקובלים גאוני קמאי ובתראי זכר צדיקים לברכה, באתר היברובוקס
13. פירוש הרמב"ן לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
14. לונדון תרס"ב. המו"ל כתב שהפירוש נכתב על ידי דונש בן תמים שהוא יצחק בן שלמה הישראלי. אבל פרופ' קולט סיראט, כותבת בהגות פילוסופית בימי הבינים, פרק שני באתר שלה, שדונש היה תלמידו של ישראלי. חוקרים רבים סבורים שהפירוש בעיקרו הוא משל ר"י הישראלי, כאשר ישנן בו תוספות מרבי דונש בן תמים. קיימת גם דעה שהפירוש נכתב על ידי רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, אך היא אינה מקובלת.
15. רבי יהודה בר ברזילי הברצלוני, פירוש ספר יצירה, באתר היברובוקס
16. פירוש הר"י סגי נהור לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים(הקישור אינו פעיל)
17. פירוש הר"י דמן עכו לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
18. יהודית וייס, פירושו של יצחק דמן עכו על 'פירוש ספר יצירה' המיוחס ליצחק סגי נהור: מחקר ומהדורה
19. פירוש הרמ"ק לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
20. ראו כוזרי מאמר רביעי, כה-כז, באתר ויקיטקסט
21. Itamar Gruenwald, “Some Critical Notes on the First Part of Sefer Yezira", Revue des Études Juives 82 (1973), p. 479
22. יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית ב' עמ' 553, מרכז זלמן שזר ירושלים, תשס"ט
23. Tzahi Weiss, The Reception of Sefer Yetsirah and Jewish Mysticism in the Early Middle Ages, Jewish Quarterly Review 103, עמ' 26–46
24. "YEẒIRAH, SEFER". האנציקלופדיה היהודית (באנגלית). 1906. נבדק ב-19 באפריל 2013.
25. רבי חיים ויטאל קבע שאין הראב"ד מחבר ספר זה, ובספרו 'מעגלי הנגלה והנסתר', הוכיח ישראל וינשטוק שמדובר ברבי יוסף הארוך. ר' לקט מפתחות לספרי סוד, משה יחיאל צוריאל. (אתר כתבים עבריים)