![]() | |||||||
שפיר ביולי 2015 | |||||||
לידה |
17 במאי 1985 (בת 39) נתניה, ישראל ![]() | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה |
![]() | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | מפלגת העבודה, המפלגה הירוקה | ||||||
סיעה | מפלגת העבודה, המחנה הציוני, המחנה הדמוקרטי | ||||||
בן זוג | עמית סטיבה | ||||||
stavshaffir | |||||||
| |||||||
| |||||||
![]() ![]() |
סתיו שפיר (נולדה ב-17 במאי 1985, כ"ו באייר ה'תשמ"ה) היא יזמת חברתית, פוליטיקאית ופעילה חברתית ישראלית. הייתה האישה הצעירה ביותר שנבחרה לכנסת, שם כיהנה מטעם מפלגת העבודה וסיעת המחנה הדמוקרטי. ממנהיגות המחאה החברתית בישראל בשנת 2011.
שימשה כחברת ועדת הכספים של הכנסת ופעלה לחשיפות שיטות העברת כספים סודיות בתקציב המדינה, ולאחר מכן כיהנה כיו״ר ועדת השקיפות של הכנסת במשך ארבע שנים.
נאמה בפורומים בינלאומיים רבים, ביניהם לצד נשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן, ונבחרה לח״כית החברתית ביותר ולאחת המנהיגות הצעירות המבטיחות בעולם ע״י ארגון ״Apolitical״. לאחר פרישתה מהפוליטיקה ייסדה את מרכז שיר״ה לצעירים עם צרכים מיוחדים וממשיכה לנהל אותו בהתנדבות. משמשת כעמיתת מחקר בנושאי דמוקרטיה ותקציב המדינה במרכז רובינשטיין שבאוניברסיטת רייכמן, דירקטורית ופרשנית בנושאים פוליטיים וכלכליים, ובעלת הפודקאסט ״יכול להיות״.
סתיו שפיר נולדה בנתניה להורים ילידי ישראל: אמה ורד, מורה, ואביה רוני, רואה חשבון. שמה נלקח מתוך השיר "ציפורים נודדות" (שבו הפזמון החוזר מתחיל במילים "זה היה עם בוא הסתיו") שבביצוע צמד "הפרברים", שאחד מחבריו, יוסי חורי, הוא אחי סבתהּ[1]. לשפיר יש אחות צעירה, הלוקה באוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית[2], ואח נוסף[3]. בצעירותה, עברה עם משפחתה לפרדסיה.
בגיל 8, החלה לכתוב בעיתון הילדים "כולנו", ובהמשך הדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד[3]. בשנת 2003 התנדבה לשנת שירות בגרעין של החברה להגנת הטבע ובמהלכה גרה בטבריה[4]. ביולי 2004 התגייסה לצה"ל, התחילה קורס טיס והודחה ממנו לאחר ארבעה חודשים[5]. לאחר מכן, שירתה בשבועון "במחנה" ככתבת, שם סיקרה, בין היתר, את תוכנית ההתנתקות ואת מלחמת לבנון השנייה.
בשנת 2006, החלה ללמוד לתואר ראשון בעיתונות וסוציולוגיה באוניברסיטת סיטי (אנ') שבלונדון, במסגרת פרויקט ישראלי-פלסטיני למנהיגות צעירה במזרח התיכון[6]. היא פרסמה טורים באתר "mako", "מסע אחר" ובמגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק". בשנת 2008, במקביל ללימודיה בלונדון, הייתה חברה במשך שנה בקומונה שיתופית במושב ניר משה שעסקה בבנייה אקולוגית וחינוך[7][8].
בשנת 2009 החלה בלימודי מוזיקה בבית הספר רימון למוזיקה ברמת השרון[9]. בשנת 2010 החלה לימודים לתואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב, ועבדה ככתבת מדור נדל"ן בשבועון "העיר". החל מפברואר 2011, עבדה כעורכת וכותבת בערוץ "השראה" באתר Xnet, וכתבה בהתנדבות ל"קול הפליטים", עיתון המחולק לקהילת מבקשי המקלט בישראל[10].
ביולי 2011 נפגשה שפיר עם דפני ליף, בעקבות פתיחת "אירוע" בפייסבוק, על מנת לתכנן הקמת מאהל מחאה ב-14 ביולי בשדרות רוטשילד. למחרת הפגישה פרסמה כתבה באתר Xnet על התנועה החדשה והשוותה אותה לנעשה בהפגנות המחאה שנערכו בספרד באותה עת. שבוע לאחר מכן הקימה עם ליף ואחרים את האוהל הראשון בשדרה, שהתפתח למחאת האוהלים[11].
שפיר נמנתה עם הדוברים המרכזיים של המחאה, נאמה בחלק מהעצרות, ודיברה בדיונים בנושא בכנסת ובמסיבות העיתונאים שערכה הנהגת המחאה. היא נמנתה עם קבוצת מובילי המחאה שנפגשה עם נשיא המדינה שמעון פרס. בין הופעותיה המתוקשרות בלט העימות הטלוויזיוני עם חברת הכנסת מירי רגב בתוכנית "ערב חדש"[12], וכן סילוקה מיציע האורחים בכנסת לאחר שנעמדה וסימנה "X" (סמל הסירוב בשפת מפגיני המחאה החברתית) בידה בעת ההצבעה על חוק הווד"לים[13].
בינואר 2012 נעצרה שפיר פעמיים, בהפגנה נגד פינוי מאהל מחוסרי הדיור בשכונת התקווה ובעת פינוי המאהל[14][15]. בתום תקופת ההפגנות של קיץ 2011 הקימה שפיר עם כמה מחבריה את "התנועה החברתית"[16], שיזמה את פרויקט "המעבדה", "חממה רעיונית לפיתוח ובניה של תודעה פוליטית חדשה". התנועה פעלה בפריפריה וארגנה הפגנות נוספות[17]. שפיר נמנתה עם קבוצת מובילי המחאה שדגלו בנקיטת קו פוליטי, אל מול הא-פוליטיות שהציגו אחרים בראשות דפני ליף[18].
בנובמבר 2012 התמודדה בפריימריז במפלגת העבודה והוצבה במקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת, מקום ששוריין לנשים. בפברואר 2013, בגיל 27, הושבעה לכנסת התשע עשרה והייתה לצעירת חברי אותה כנסת[19][20]. בפעילותה בכנסת הייתה יושבת הראש בשדולה לקידום שכירות הוגנת ושדולת הצדק החברתי שתמכה בהקמת פרלמנטים אזוריים שיביאו את האזרחים להגיש הצעות חוק[21]. בנוסף הייתה ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של ישראל עם נורווגיה.
בפריימריז במפלגת העבודה שקדמו לבחירות לכנסת ה-20 נבחרה למקום השני אחרי שלי יחימוביץ' והוצבה במקום הרביעי ברשימת המחנה הציוני שזכתה ל-24 מנדטים. גם בכנסת זו הייתה צעירת חברי הכנסת[22][23].
עם הקמתה, ביקשה שפיר כי תוקם ועדה חדשה שתעסוק בשקיפות תקציב המדינה ובחופש מידע. בתמיכת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הוקמה "הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור", המכונה גם "ועדת השקיפות"[24]. ב-14 ביולי 2015 מונתה ליושבת ראש הוועדה[25].
שפיר מונתה לעמוד בראש ועדת השקיפות של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) שאת הקמתה יזמה עם שגריר ישראל בארגון ועם משרד החוץ הישראלי. מטרת הוועדה הייתה שיתוף פעולה בין פרלמנטים בעולם למען מלחמה בשחיתות ושיתוף הציבור. הישיבה הראשונה התקיימה ב-10 בפברואר 2017 בפריז בה השתתפו כ-90 נציגים ממדינות שונות[26].
יחד עם ח"כ רועי פולקמן יזמה הצעת חוק להסדרת שכירות במגורים[27], שמומשה לבסוף בתיקון לחוק השכירות והשאילה[28][29].
בינואר 2018 הרחיקה ועדת האתיקה את שפיר מן הכנסת למשך שבוע, לאחר שכינתה מספר פעמים את חבר הכנסת מיקי זוהר "מושחת"[30].
בין השנים 2015–2019 עמדה שפיר בראשן של כ-7 שדולות בכנסת בהן מאבק בשחיתות, כינון חוקה לישראל, וקידום שכירות הוגנת.
בבחירות המקדימות בפברואר 2019 שקיימה מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הגיעה שפיר למקום השני אחרי ח"כ אבי גבאי והוצבה במקום הרביעי ברשימת המפלגה לכנסת[31].
ביוני 2019, לאחר פרישתו של ח"כ אבי גבאי מהחיים הפוליטיים, התמודדה על תפקיד יו"ר מפלגת העבודה[32]. היא הפסידה לעמיר פרץ, שקיבל 47% מהקולות לעומת 27% לשפיר[33][34]. כמה שבועות לאחר מכן הודיעה שפיר על פרישתה ממפלגת העבודה. היא נימקה את פרישתה בכך שיש צורך לאחד את מפלגות השמאל והמרכז תחת רשימה אחת, על מנת להגדיל ככל הניתן את הסיכוי לנצח את מפלגות הימין בבחירות[35]. יו"ר המפלגה עמיר פרץ סירב לבקשתה כי מפלגת העבודה תרוץ ברשימה אחת עם מפלגת מרצ ומפלגת ישראל דמוקרטית[36]. שפיר הצטרפה אל התנועה הירוקה[37], וחברה לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ולמפלגות מרצ וישראל דמוקרטית בהקמת רשימת המחנה הדמוקרטי, שבה הוצבה במקום השני ונכנסה לכנסת.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש סירבו ראשי מפלגת מרצ לקיים פריימריז במסגרת רשימת "המחנה הדמוקרטי", פירקו את ההסכם בין המפלגות[38] ובסופו של דבר, שפיר והתנועה הירוקה לא התמודדו לכנסת[39][40].
שפיר פעלה לחשיפת המנגנון במסגרתו נעשות העברות תקציביות גדולות ללא פיקוח, לאחר שתקציב המדינה עבר. כמו כן פעלה לחשוף את הפרקטיקה במסגרתה העברות תקציביות נעשות לחלק מהגופים רק לקראת סוף השנה, באופן שגופים אלו אינם מספיקים להשתמש בתקציב, והוא חוזר לקופת המדינה[41][42][43][44][45]. בדצמבר 2013 הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את נוהל ההעברות התקציביות בוועדת הכספים שאינן כלולות בחוק התקציב[46]. העתירה נדחתה, אך הנשיאה מרים נאור כתבה בפסק הדין שבעקבות העתירה גיבשה ועדת הכספים נוהל לטיפול בבקשות להעברות תקציביות וכן שהממשלה נקטה במספר צעדים במטרה לצמצם את הצורך בהעברות תקציביות במהלך השנה[47][48]. במרץ 2018 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דוח שהסתמך על מידע שהעבירה אליו שפיר. הדוח ביקר בחריפות את התנהלות אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, במסגרתה מוסתרים מיליארדי שקלים מפיקוח ציבורי באמצעות סעיפי רזרבה גלויים וסמויים, ובהם תקציבים שאינם מנוצלים כלל, החוזרים לקופת המדינה. הדוח התייחס גם לעתירתה של שפיר נגד שיטת ההעברות התקציביות והתריע כי האוצר לא פעל לתיקון ליקויים שהתחייב לתקנם בנושא זה[49].
ב-2016 הובילה שפיר מהלך להפלת סעיף בהצעת חוק של הקואליציה, שנועד לבטל את הפיקוח של ועדת הכספים על שינויים בתקציב. האופוזיציה הובילה פיליבסטר של 13 שעות בוועדת הכספים, במסגרתו נאמה שפיר במשך כ-4 שעות והגישה כ-6,800 הסתייגויות בכתב ובהן דרישה לחייב את הממשלה להנפיק דוחות המפרטים את השקעות התקציב בפריפריה ובמלחמה בעוני. שפיר צילמה את הוועדה בלייב לרשת הפייסבוק ופנתה לצופים בבקשה שיעלו הסתייגויות. בעקבות המהלך בוטל הסעיף בהצעת החוק[50][51][52][53].
שפיר התנגדה לפעילות הלוביזם בכנסת ודרשה כי הלוביסטים יחשפו בשם אלו גורמים פרטיים הם מפעילים לחץ על חברי הכנסת. ב-2013 במהלך ישיבה של ועדת הכספים שעסקה בחוק הריכוזיות היא הקריאה בקול את שמות הלוביסטים שנכנסו לוועדות וחלקם יצאו בעקבות זאת מהדיון[54].
במסגרת ועדת השקיפות בראשותה נחשף בין השאר כי הממשלה לא נשענה על מידע ונתונים בקבלת החלטות על שוק הדיור[55] וכי תוכנית "מחיר למשתכן" שירתה את העשירונים העליונים והותירה זוכים רבים ללא וודאות[56]. כמו כן נחשף כי המשרד לנושאים אסטרטגיים הסתיר מהציבור מה נעשה ב-300 מיליון ש"ח שקיבל בשנה[57] וכי מירי רגב, כשרת התרבות, העלימה מהציבור מידע על השימוש בכספי חגיגות ה-70 למדינה (בעלויות של 108 מיליון שקלים). ב-2018 חשפה שפיר כי 400 ממשפחות מפוני גוש קטיף נותרו ללא דיור נאות וכי מיליארדים מכספי המפונים לא הגיעו אליהם. בעקבות החשיפה פתח מבקר המדינה בחקירת הנושא[58][59][60][61].
ב-2017 הגישו שפיר, פרופ' ירון זליכה וח"כ ולדימיר בליאק עתירה לבג"ץ, בבקשה לאפשר לחברי הכנסת גישה למערכת ניהול התקציב הממשלתית "מרכב"ה"[62]. ב-2019 קבע בית המשפט כי שפיר, משרד האוצר ומרכז המחקר והמידע של הכנסת יקיימו הידברות ביניהם "על מנת לבחון האפשרות להגיע להסכמות, נוהל או מזכר הבנות, לצורך שיפור הפיקוח הפרלמנטרי. זאת על מנת להגביר את שקיפות נתוני התקציב, הן ברמת התכנון והן ברמת הביצוע, בפני ועדת הכספים או ועדה אחרת של הכנסת"[63]. ההידברות לא צלחה, וב-2024 דחה בג"ץ בדעת רוב את העתירה של שפיר, אך ציין שעתירה זו ועתירתה הראשונה של שפיר "הגבירו את השקיפות ושיפרו את הפיקוח של חברי ועדת הכספים על התקציב", ולכן חייב את שר האוצר והממונה על התקציבים לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.[64]
ב-2017 חשפה שפיר שאחותה הקטנה נולדה עם אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית, אשר בעקבותיה למדה שפיר על הכשלים בשירותי הרווחה והחינוך, ובפתרונות דיור וטיפול באנשים עם צרכים מיוחדים[65][2].
כחברת כנסת השתמשה בחסינות הפרלמנטרית שלה כדי להיכנס מדי שבוע להוסטלים ומוסדות טיפוליים, ללא הודעה מראש, ולבדוק את התנאים והטיפול הניתן בהם. בתוך כך חשפה כי בחלק מהמוסדות קיימים תת-טיפול ואף התעללות בחוסים[66]. ב-2018 ארגנה מבצע ביקורי פתע במסגרתו חברי כנסת ממפלגות שונות יצאו לבקר במוסדות הטיפוליים במטרה להביא לתודעה הציבורית את הנעשה בהם, ולשפר את השירות לחוסים[67].
שפיר קיימה ישיבות בנושא עם מנכ"ל משרד הרווחה, אליהן הזמינה משפחות לאנשים עם צרכים מיוחדים, אנשי טיפול ורווחה. בישיבות אלו נחשף בין היתר שעובדים בהוסטלים נותנים סמים למטופלים כדי להרגיעם, בשל חוסר בכוח אדם, עד כדי פגיעה פיזית ונפשית[68][69].
ב-2021 הקימה שפיר, ביחד עם בני משפחתה, את מרכז שיר"ה - "שירותי התפתחות לאנשים עם צרכים מיוחדים"[70], במטרה לאפשר לבוגרים צעירים עם אוטיזם או מוגבלות שכלית התפתחותית מקום שבו יוכלו ללמוד ולעבוד, בלב מכללה אקדמית ולצד צעירים בני גילם, אך בתוך מסגרת טיפולית.
שפיר גייסה תרומות מלמעלה מ-3,000 ישראלים לשם הקמת המרכז הראשון, שנפתח בשטח המרכז האקדמי רופין ב-2022[71]. שפיר מנהלת בהתנדבות את העמותה[72].
בפברואר 2019 עתרה שפיר לוועדת הבחירות המרכזית, בדרישה למנוע את התמודדותה של מפלגת עוצמה יהודית בבחירות, על בסיס סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, המאפשר לפסול רשימה מהתמודדות בבחירות אם היא שוללת את אופייה של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית[73]. הוועדה דחתה עתירה זו ועתירה נוספת שהגישה מפלגת מרצ[74], אך בית המשפט העליון החליט במסגרת הערעור שלא לאפשר ליו"ר המפלגה, מיכאל בן ארי, להתמודד[75]. בעקבות העימותים ביניהם תבע בן גביר את שפיר על סך חצי מיליון ש"ח[76]. בהמשך לכך פרסמו פעילי ימין את פרטיה של שפיר בקבוצות שונות, דבר שגרר עשרות איומים על חייה[77][78], עד שהוחלט על ידי הכנסת לאבטח אותה[79].
בנובמבר 2020 הובילה שפיר עתירה לבג"ץ כנגד "פשרת האוזר", שאפשרה להאריך את כהונת ממשלת ישראל ה-35 מבלי להעביר תקציב מדינה, ומנעה את פיזור הכנסת. בית המשפט קבע כי פשרה זו מהווה מקרה מובהק של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, והוציא "התראת בטלות" לפיה ככל שבעתיד ייערך תיקון במתכונת דומה - הוא צפוי להתבטל[80][81].
במרץ 2021 הגישה סתיו שפיר תביעת לשון הרע כנגד יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שפיר טענה כי נתניהו הטריד אותה מינית בתגובה בפייסבוק וכי תגובה זו עלתה כדי עוולה אזרחית של לשון הרע, ותבעה ממנו 260 אלף שקלים בשל כך[82]. בתגובה תבע נתניהו את שפיר ודרש ממנה פיצוי בסך 300 אלף שקלים בגין ארבעה פרסומים שלה ברשתות החברתיות, שהתייחסו אליו ואל אביו, כינו אותו "חלאה" וכן "שקרן, רשע, גזען, מטרידן", והאשימו את אביו בכך שהוא מנסה להכשיל את ילדי ישראל וגורם הרס בחברה הישראלית[83][84].
ב-30 במרץ 2023 פסק בית משפט השלום כי על יאיר נתניהו לפצות את שפיר ב-40,000 ש"ח בגין הפרסומים, וב-20,000 ש"ח נוספים הוצאות משפט[85]. כמו כן, דחה בית המשפט את התביעה הנגדית של נתניהו וקבע שלשפיר עומדת הגנת "אמת דיברתי" על הכינויים בהם כינתה את נתניהו "גזען", "מטרידן" ו"מתבטל מכספנו" וחייבו ב-10,000 ש"ח הוצאות משפט[86]. נתניהו ערער על הפסיקה, אך משך חזרה את ערעורו בעצת בית המשפט ונדרש בתשלום 7,500 ש"ח הוצאות משפט.[87]
במאי 2013 יזמה שפיר חקיקה שתאפשר לזוגות חד מיניים לקבל הכרה ממשלתית באיגודים אזרחיים. למרות תמיכה רחבה במפלגת העבודה ובין חברי כנסת בודדים מהליכוד, חסמה יש עתיד את הצעת החוק לטובת הצעת חוק ההתאגדות האזרחית שלהם. לאחר שסקר של "הארץ" הראה תמיכה של 70% מהישראלים בזכויות מלאות ושוויוניות לקהילה הגאה, שפיר, בסיוע עורכי דין ופעילים קהילתיים, ערכה רשימה של 12 דרכים להועיל לקהילת הלהט"ב באמצעות פעולה רגולטורית של השרים, תוך עקיפה של הצורך לחקיקה. אלה כוללים תקנות המקלות על זוגות חד מיניים לאמץ ולהיכנס להסדרי פונדקאות[88][89].
כאשר דווח במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 כי מקלטים בעיר אשדוד מדירים נשים ממקלטים המכונים "גברים בלבד", הגישה שפיר תלונה דחופה למשרד הדתות בדרישה לעצור לאלתר את ההפרדה וזו הסתיימה.
במהלך כל פעילותה בכנסת חרתה שפיר על דגלה את המאבק למען השקיפות ונגד שחיתות בכנסת, היא יזמה ועמדה בראש "הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור"[90]. ב-2017 נבחרה לעמוד בראש ועדת השקיפות של ארגון ה־OECD[91]. בנוסף התנגדה לפעילות הלוביסטים בכנסת[54].
במרץ 2013 שפיר, ביחד עם תמר זנדברג ומיכל רוזין לבשה טלית והצטרפה לנשות הכותל בתפילה בכותל המערבי בירושלים. בתחילה אסרה המשטרה על שפיר ושאר חברות הכנסת להגיע לתפילה, בטענה שנשים שעטופות בטלית הן "הפרעה לסדר הציבורי". לאחר מכן צייצה שפיר בחשבון הטוויטר שלה: "אני מצטרפת לנשות הכותל, לתמוך בהן כשהן מתפללות בטליתות אל מול ההתנגדות החרדית בצד השני של הגדר ואיומי המשטרה"[92].
שפיר תומכת בנישואים אזרחיים, הכרה בנישואים קונסרבטיביים, רפורמיים וזוגות חד-מיניים ואף עורכת בעצמה טקסי חופה[93][94].
שפיר תומכת במאבק במשבר האקלים[95], צמצום השימוש בתחבורה פרטית וקידום השימוש בתחבורה ציבורית[96]. ב-2019 הגישה הצעת חוק שלפיה על המדינה להציב יעדים לצמצום פליטות גזי החממה לפי המלצות הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים[97]. באותה שנה הובילו שפיר ויעל כהן פראן הצגת תוכנית "ניו דיל" ישראלית של "כלכלה ירוקה לישראל", מטעם המחנה הדמוקרטי[98].
שפיר תומכת במחאה נגד הרפורמה המשפטית[99]. היא מרבה לפרסם סרטוני הסברה כנגד פעולות ממשלת ישראל השלושים ושבע[100] והייתה שותפה לעתירה נגד ביטול עילת הסבירות[101].
שפיר שרה ומנגנת בפסנתר[105][106] וגיטרה[107][108], ומלחינה. בעבר סיפרה שמוזיקה הפכה לחלק משמעותי מהקשר בינה לבין אחותה הקטנה, המתמודדת עם אוטיזם ומוזיקה מאפשרת לה לתקשר עם העולם[109].
ב-2021 הופיעה בתחפושת החיפושית[110] בעונה השנייה של "הזמר במסכה״.
בנובמבר 2023, בעקבות טבח ה-7 באוקטובר, הלחינה שפיר שיר באנגלית למען החזרת החטופים. בקליפ שהתלווה לשיר השתתפו 100 אמהות חילוניות ודתיות, יהודיות וערביות, שיצאו בקריאה לאמהות בעולם להצטרף לדרישת ישראל להחזיר את כל החטופים הביתה מיידית.[111][112][113]
ביולי 2022 נישאה לעמית סטיבה, איש עסקים וטייס קרב לשעבר, בנו של איש העסקים ותייר החלל הישראלי הראשון איתן סטיבה[114], וכשנה לאחר מכן נולדה להם בת[115][116]. בספטמבר 2024 נולדה בתם השנייה[117].