סתיו שפיר

סתיו שפיר
שפיר ביולי 2015
שפיר ביולי 2015
שפיר ביולי 2015
לידה 17 במאי 1985 (בת 39)
נתניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה מפלגת העבודה, המפלגה הירוקה
סיעה מפלגת העבודה, המחנה הציוני, המחנה הדמוקרטי
בן זוג עמית סטיבה
stavshaffir.co.il
חברת הכנסת
5 בפברואר 2013 – 1 באוגוסט 2019
(6 שנים)
3 באוקטובר 2019 – 16 במרץ 2020
(166 ימים)
כנסות 19–21, 22
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סתיו שפיר (נולדה ב-17 במאי 1985, כ"ו באייר ה'תשמ"ה) היא יזמת חברתית, פוליטיקאית ופעילה חברתית ישראלית. הייתה האישה הצעירה ביותר שנבחרה לכנסת, שם כיהנה מטעם מפלגת העבודה וסיעת המחנה הדמוקרטי. ממנהיגות המחאה החברתית בישראל בשנת 2011.

שימשה כחברת ועדת הכספים של הכנסת ופעלה לחשיפות שיטות העברת כספים סודיות בתקציב המדינה, ולאחר מכן כיהנה כיו״ר ועדת השקיפות של הכנסת במשך ארבע שנים.

נאמה בפורומים בינלאומיים רבים, ביניהם לצד נשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן, ונבחרה לח״כית החברתית ביותר ולאחת המנהיגות הצעירות המבטיחות בעולם ע״י ארגון ״Apolitical״. לאחר פרישתה מהפוליטיקה ייסדה את מרכז שיר״ה לצעירים עם צרכים מיוחדים וממשיכה לנהל אותו בהתנדבות. משמשת כעמיתת מחקר בנושאי דמוקרטיה ותקציב המדינה במרכז רובינשטיין שבאוניברסיטת רייכמן, דירקטורית ופרשנית בנושאים פוליטיים וכלכליים, ובעלת הפודקאסט ״יכול להיות״.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סתיו שפיר נולדה בנתניה להורים ילידי ישראל: אמה ורד, מורה, ואביה רוני, רואה חשבון. שמה נלקח מתוך השיר "ציפורים נודדות" (שבו הפזמון החוזר מתחיל במילים "זה היה עם בוא הסתיו") שבביצוע צמד "הפרברים", שאחד מחבריו, יוסי חורי, הוא אחי סבתהּ[1]. לשפיר יש אחות צעירה, הלוקה באוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית[2], ואח נוסף[3]. בצעירותה, עברה עם משפחתה לפרדסיה.

בגיל 8, החלה לכתוב בעיתון הילדים "כולנו", ובהמשך הדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד[3]. בשנת 2003 התנדבה לשנת שירות בגרעין של החברה להגנת הטבע ובמהלכה גרה בטבריה[4]. ביולי 2004 התגייסה לצה"ל, התחילה קורס טיס והודחה ממנו לאחר ארבעה חודשים[5]. לאחר מכן, שירתה בשבועון "במחנה" ככתבת, שם סיקרה, בין היתר, את תוכנית ההתנתקות ואת מלחמת לבנון השנייה.

בשנת 2006, החלה ללמוד לתואר ראשון בעיתונות וסוציולוגיה באוניברסיטת סיטי (אנ') שבלונדון, במסגרת פרויקט ישראלי-פלסטיני למנהיגות צעירה במזרח התיכון[6]. היא פרסמה טורים באתר "mako", "מסע אחר" ובמגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק". בשנת 2008, במקביל ללימודיה בלונדון, הייתה חברה במשך שנה בקומונה שיתופית במושב ניר משה שעסקה בבנייה אקולוגית וחינוך[7][8].

בשנת 2009 החלה בלימודי מוזיקה בבית הספר רימון למוזיקה ברמת השרון[9]. בשנת 2010 החלה לימודים לתואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב, ועבדה ככתבת מדור נדל"ן בשבועון "העיר". החל מפברואר 2011, עבדה כעורכת וכותבת בערוץ "השראה" באתר Xnet, וכתבה בהתנדבות ל"קול הפליטים", עיתון המחולק לקהילת מבקשי המקלט בישראל[10].

פעילות במסגרת המחאה החברתית 2011

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפיר בעצרת צעדת המיליון, שנת 2011

ביולי 2011 נפגשה שפיר עם דפני ליף, בעקבות פתיחת "אירוע" בפייסבוק, על מנת לתכנן הקמת מאהל מחאה ב-14 ביולי בשדרות רוטשילד. למחרת הפגישה פרסמה כתבה באתר Xnet על התנועה החדשה והשוותה אותה לנעשה בהפגנות המחאה שנערכו בספרד באותה עת. שבוע לאחר מכן הקימה עם ליף ואחרים את האוהל הראשון בשדרה, שהתפתח למחאת האוהלים[11].

שפיר נמנתה עם הדוברים המרכזיים של המחאה, נאמה בחלק מהעצרות, ודיברה בדיונים בנושא בכנסת ובמסיבות העיתונאים שערכה הנהגת המחאה. היא נמנתה עם קבוצת מובילי המחאה שנפגשה עם נשיא המדינה שמעון פרס. בין הופעותיה המתוקשרות בלט העימות הטלוויזיוני עם חברת הכנסת מירי רגב בתוכנית "ערב חדש"[12], וכן סילוקה מיציע האורחים בכנסת לאחר שנעמדה וסימנה "X" (סמל הסירוב בשפת מפגיני המחאה החברתית) בידה בעת ההצבעה על חוק הווד"לים[13].

בינואר 2012 נעצרה שפיר פעמיים, בהפגנה נגד פינוי מאהל מחוסרי הדיור בשכונת התקווה ובעת פינוי המאהל[14][15]. בתום תקופת ההפגנות של קיץ 2011 הקימה שפיר עם כמה מחבריה את "התנועה החברתית"[16], שיזמה את פרויקט "המעבדה", "חממה רעיונית לפיתוח ובניה של תודעה פוליטית חדשה". התנועה פעלה בפריפריה וארגנה הפגנות נוספות[17]. שפיר נמנתה עם קבוצת מובילי המחאה שדגלו בנקיטת קו פוליטי, אל מול הא-פוליטיות שהציגו אחרים בראשות דפני ליף[18].

פעילות פוליטית בכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה-19

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2012 התמודדה בפריימריז במפלגת העבודה והוצבה במקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת, מקום ששוריין לנשים. בפברואר 2013, בגיל 27, הושבעה לכנסת התשע עשרה והייתה לצעירת חברי אותה כנסת[19][20]. בפעילותה בכנסת הייתה יושבת הראש בשדולה לקידום שכירות הוגנת ושדולת הצדק החברתי שתמכה בהקמת פרלמנטים אזוריים שיביאו את האזרחים להגיש הצעות חוק[21]. בנוסף הייתה ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של ישראל עם נורווגיה.

בכנסת ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפריימריז במפלגת העבודה שקדמו לבחירות לכנסת ה-20 נבחרה למקום השני אחרי שלי יחימוביץ' והוצבה במקום הרביעי ברשימת המחנה הציוני שזכתה ל-24 מנדטים. גם בכנסת זו הייתה צעירת חברי הכנסת[22][23].

עם הקמתה, ביקשה שפיר כי תוקם ועדה חדשה שתעסוק בשקיפות תקציב המדינה ובחופש מידע. בתמיכת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הוקמה "הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור", המכונה גם "ועדת השקיפות"[24]. ב-14 ביולי 2015 מונתה ליושבת ראש הוועדה[25].

שפיר מונתה לעמוד בראש ועדת השקיפות של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) שאת הקמתה יזמה עם שגריר ישראל בארגון ועם משרד החוץ הישראלי. מטרת הוועדה הייתה שיתוף פעולה בין פרלמנטים בעולם למען מלחמה בשחיתות ושיתוף הציבור. הישיבה הראשונה התקיימה ב-10 בפברואר 2017 בפריז בה השתתפו כ-90 נציגים ממדינות שונות[26].

יחד עם ח"כ רועי פולקמן יזמה הצעת חוק להסדרת שכירות במגורים[27], שמומשה לבסוף בתיקון לחוק השכירות והשאילה[28][29].

בינואר 2018 הרחיקה ועדת האתיקה את שפיר מן הכנסת למשך שבוע, לאחר שכינתה מספר פעמים את חבר הכנסת מיקי זוהר "מושחת"[30].

בין השנים 2015–2019 עמדה שפיר בראשן של כ-7 שדולות בכנסת בהן מאבק בשחיתות, כינון חוקה לישראל, וקידום שכירות הוגנת.

בכנסת ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות המקדימות בפברואר 2019 שקיימה מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הגיעה שפיר למקום השני אחרי ח"כ אבי גבאי והוצבה במקום הרביעי ברשימת המפלגה לכנסת[31].

בכנסת ה-22

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לראשות העבודה (2019)
שפיר באירוע של עיריית רמת גן יחד עם העיתונאי יובל קרני

ביוני 2019, לאחר פרישתו של ח"כ אבי גבאי מהחיים הפוליטיים, התמודדה על תפקיד יו"ר מפלגת העבודה[32]. היא הפסידה לעמיר פרץ, שקיבל 47% מהקולות לעומת 27% לשפיר[33][34]. כמה שבועות לאחר מכן הודיעה שפיר על פרישתה ממפלגת העבודה. היא נימקה את פרישתה בכך שיש צורך לאחד את מפלגות השמאל והמרכז תחת רשימה אחת, על מנת להגדיל ככל הניתן את הסיכוי לנצח את מפלגות הימין בבחירות[35]. יו"ר המפלגה עמיר פרץ סירב לבקשתה כי מפלגת העבודה תרוץ ברשימה אחת עם מפלגת מרצ ומפלגת ישראל דמוקרטית[36]. שפיר הצטרפה אל התנועה הירוקה[37], וחברה לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ולמפלגות מרצ וישראל דמוקרטית בהקמת רשימת המחנה הדמוקרטי, שבה הוצבה במקום השני ונכנסה לכנסת.

בכנסת ה-23

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש סירבו ראשי מפלגת מרצ לקיים פריימריז במסגרת רשימת "המחנה הדמוקרטי", פירקו את ההסכם בין המפלגות[38] ובסופו של דבר, שפיר והתנועה הירוקה לא התמודדו לכנסת[39][40].

פעילות למען שקיפות תקציב המדינה וחופש המידע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיר פעלה לחשיפת המנגנון במסגרתו נעשות העברות תקציביות גדולות ללא פיקוח, לאחר שתקציב המדינה עבר. כמו כן פעלה לחשוף את הפרקטיקה במסגרתה העברות תקציביות נעשות לחלק מהגופים רק לקראת סוף השנה, באופן שגופים אלו אינם מספיקים להשתמש בתקציב, והוא חוזר לקופת המדינה[41][42][43][44][45]. בדצמבר 2013 הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את נוהל ההעברות התקציביות בוועדת הכספים שאינן כלולות בחוק התקציב[46]. העתירה נדחתה, אך הנשיאה מרים נאור כתבה בפסק הדין שבעקבות העתירה גיבשה ועדת הכספים נוהל לטיפול בבקשות להעברות תקציביות וכן שהממשלה נקטה במספר צעדים במטרה לצמצם את הצורך בהעברות תקציביות במהלך השנה[47][48]. במרץ 2018 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דוח שהסתמך על מידע שהעבירה אליו שפיר. הדוח ביקר בחריפות את התנהלות אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, במסגרתה מוסתרים מיליארדי שקלים מפיקוח ציבורי באמצעות סעיפי רזרבה גלויים וסמויים, ובהם תקציבים שאינם מנוצלים כלל, החוזרים לקופת המדינה. הדוח התייחס גם לעתירתה של שפיר נגד שיטת ההעברות התקציביות והתריע כי האוצר לא פעל לתיקון ליקויים שהתחייב לתקנם בנושא זה[49].

ב-2016 הובילה שפיר מהלך להפלת סעיף בהצעת חוק של הקואליציה, שנועד לבטל את הפיקוח של ועדת הכספים על שינויים בתקציב. האופוזיציה הובילה פיליבסטר של 13 שעות בוועדת הכספים, במסגרתו נאמה שפיר במשך כ-4 שעות והגישה כ-6,800 הסתייגויות בכתב ובהן דרישה לחייב את הממשלה להנפיק דוחות המפרטים את השקעות התקציב בפריפריה ובמלחמה בעוני. שפיר צילמה את הוועדה בלייב לרשת הפייסבוק ופנתה לצופים בבקשה שיעלו הסתייגויות. בעקבות המהלך בוטל הסעיף בהצעת החוק[50][51][52][53].

שפיר התנגדה לפעילות הלוביזם בכנסת ודרשה כי הלוביסטים יחשפו בשם אלו גורמים פרטיים הם מפעילים לחץ על חברי הכנסת. ב-2013 במהלך ישיבה של ועדת הכספים שעסקה בחוק הריכוזיות היא הקריאה בקול את שמות הלוביסטים שנכנסו לוועדות וחלקם יצאו בעקבות זאת מהדיון[54].

במסגרת ועדת השקיפות בראשותה נחשף בין השאר כי הממשלה לא נשענה על מידע ונתונים בקבלת החלטות על שוק הדיור[55] וכי תוכנית "מחיר למשתכן" שירתה את העשירונים העליונים והותירה זוכים רבים ללא וודאות[56]. כמו כן נחשף כי המשרד לנושאים אסטרטגיים הסתיר מהציבור מה נעשה ב-300 מיליון ש"ח שקיבל בשנה[57] וכי מירי רגב, כשרת התרבות, העלימה מהציבור מידע על השימוש בכספי חגיגות ה-70 למדינה (בעלויות של 108 מיליון שקלים). ב-2018 חשפה שפיר כי 400 ממשפחות מפוני גוש קטיף נותרו ללא דיור נאות וכי מיליארדים מכספי המפונים לא הגיעו אליהם. בעקבות החשיפה פתח מבקר המדינה בחקירת הנושא[58][59][60][61].

ב-2017 הגישו שפיר, פרופ' ירון זליכה וח"כ ולדימיר בליאק עתירה לבג"ץ, בבקשה לאפשר לחברי הכנסת גישה למערכת ניהול התקציב הממשלתית "מרכב"ה"[62]. ב-2019 קבע בית המשפט כי שפיר, משרד האוצר ומרכז המחקר והמידע של הכנסת יקיימו הידברות ביניהם "על מנת לבחון האפשרות להגיע להסכמות, נוהל או מזכר הבנות, לצורך שיפור הפיקוח הפרלמנטרי. זאת על מנת להגביר את שקיפות נתוני התקציב, הן ברמת התכנון והן ברמת הביצוע, בפני ועדת הכספים או ועדה אחרת של הכנסת"[63]. ההידברות לא צלחה, וב-2024 דחה בג"ץ בדעת רוב את העתירה של שפיר, אך ציין שעתירה זו ועתירתה הראשונה של שפיר "הגבירו את השקיפות ושיפרו את הפיקוח של חברי ועדת הכספים על התקציב", ולכן חייב את שר האוצר והממונה על התקציבים לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.[64]

פעילות למען אנשים עם צרכים מיוחדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017 חשפה שפיר שאחותה הקטנה נולדה עם אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית, אשר בעקבותיה למדה שפיר על הכשלים בשירותי הרווחה והחינוך, ובפתרונות דיור וטיפול באנשים עם צרכים מיוחדים[65][2].

כחברת כנסת השתמשה בחסינות הפרלמנטרית שלה כדי להיכנס מדי שבוע להוסטלים ומוסדות טיפוליים, ללא הודעה מראש, ולבדוק את התנאים והטיפול הניתן בהם. בתוך כך חשפה כי בחלק מהמוסדות קיימים תת-טיפול ואף התעללות בחוסים[66]. ב-2018 ארגנה מבצע ביקורי פתע במסגרתו חברי כנסת ממפלגות שונות יצאו לבקר במוסדות הטיפוליים במטרה להביא לתודעה הציבורית את הנעשה בהם, ולשפר את השירות לחוסים[67].

שפיר קיימה ישיבות בנושא עם מנכ"ל משרד הרווחה, אליהן הזמינה משפחות לאנשים עם צרכים מיוחדים, אנשי טיפול ורווחה. בישיבות אלו נחשף בין היתר שעובדים בהוסטלים נותנים סמים למטופלים כדי להרגיעם, בשל חוסר בכוח אדם, עד כדי פגיעה פיזית ונפשית[68][69].

הקמת מרכז שיר"ה לצעירים עם צרכים מיוחדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2021 הקימה שפיר, ביחד עם בני משפחתה, את מרכז שיר"ה - "שירותי התפתחות לאנשים עם צרכים מיוחדים"[70], במטרה לאפשר לבוגרים צעירים עם אוטיזם או מוגבלות שכלית התפתחותית מקום שבו יוכלו ללמוד ולעבוד, בלב מכללה אקדמית ולצד צעירים בני גילם, אך בתוך מסגרת טיפולית.

שפיר גייסה תרומות מלמעלה מ-3,000 ישראלים לשם הקמת המרכז הראשון, שנפתח בשטח המרכז האקדמי רופין ב-2022[71]. שפיר מנהלת בהתנדבות את העמותה[72].

עתירות נגד התמודדות מפלגת עוצמה יהודית בבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2019 עתרה שפיר לוועדת הבחירות המרכזית, בדרישה למנוע את התמודדותה של מפלגת עוצמה יהודית בבחירות, על בסיס סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, המאפשר לפסול רשימה מהתמודדות בבחירות אם היא שוללת את אופייה של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית[73]. הוועדה דחתה עתירה זו ועתירה נוספת שהגישה מפלגת מרצ[74], אך בית המשפט העליון החליט במסגרת הערעור שלא לאפשר ליו"ר המפלגה, מיכאל בן ארי, להתמודד[75]. בעקבות העימותים ביניהם תבע בן גביר את שפיר על סך חצי מיליון ש"ח[76]. בהמשך לכך פרסמו פעילי ימין את פרטיה של שפיר בקבוצות שונות, דבר שגרר עשרות איומים על חייה[77][78], עד שהוחלט על ידי הכנסת לאבטח אותה[79].

עתירות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2020 הובילה שפיר עתירה לבג"ץ כנגד "פשרת האוזר", שאפשרה להאריך את כהונת ממשלת ישראל ה-35 מבלי להעביר תקציב מדינה, ומנעה את פיזור הכנסת. בית המשפט קבע כי פשרה זו מהווה מקרה מובהק של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, והוציא "התראת בטלות" לפיה ככל שבעתיד ייערך תיקון במתכונת דומה - הוא צפוי להתבטל[80][81].

הליכים משפטיים כנגד יאיר נתניהו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2021 הגישה סתיו שפיר תביעת לשון הרע כנגד יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שפיר טענה כי נתניהו הטריד אותה מינית בתגובה בפייסבוק וכי תגובה זו עלתה כדי עוולה אזרחית של לשון הרע, ותבעה ממנו 260 אלף שקלים בשל כך[82]. בתגובה תבע נתניהו את שפיר ודרש ממנה פיצוי בסך 300 אלף שקלים בגין ארבעה פרסומים שלה ברשתות החברתיות, שהתייחסו אליו ואל אביו, כינו אותו "חלאה" וכן "שקרן, רשע, גזען, מטרידן", והאשימו את אביו בכך שהוא מנסה להכשיל את ילדי ישראל וגורם הרס בחברה הישראלית[83][84].

ב-30 במרץ 2023 פסק בית משפט השלום כי על יאיר נתניהו לפצות את שפיר ב-40,000 ש"ח בגין הפרסומים, וב-20,000 ש"ח נוספים הוצאות משפט[85]. כמו כן, דחה בית המשפט את התביעה הנגדית של נתניהו וקבע שלשפיר עומדת הגנת "אמת דיברתי" על הכינויים בהם כינתה את נתניהו "גזען", "מטרידן" ו"מתבטל מכספנו" וחייבו ב-10,000 ש"ח הוצאות משפט[86]. נתניהו ערער על הפסיקה, אך משך חזרה את ערעורו בעצת בית המשפט ונדרש בתשלום 7,500 ש"ח הוצאות משפט.[87]

עמדותיה הציבוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות למען זכויות להט"ב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2013 יזמה שפיר חקיקה שתאפשר לזוגות חד מיניים לקבל הכרה ממשלתית באיגודים אזרחיים. למרות תמיכה רחבה במפלגת העבודה ובין חברי כנסת בודדים מהליכוד, חסמה יש עתיד את הצעת החוק לטובת הצעת חוק ההתאגדות האזרחית שלהם. לאחר שסקר של "הארץ" הראה תמיכה של 70% מהישראלים בזכויות מלאות ושוויוניות לקהילה הגאה, שפיר, בסיוע עורכי דין ופעילים קהילתיים, ערכה רשימה של 12 דרכים להועיל לקהילת הלהט"ב באמצעות פעולה רגולטורית של השרים, תוך עקיפה של הצורך לחקיקה. אלה כוללים תקנות המקלות על זוגות חד מיניים לאמץ ולהיכנס להסדרי פונדקאות[88][89].

שוויון זכויות לנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר דווח במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 כי מקלטים בעיר אשדוד מדירים נשים ממקלטים המכונים "גברים בלבד", הגישה שפיר תלונה דחופה למשרד הדתות בדרישה לעצור לאלתר את ההפרדה וזו הסתיימה.

שקיפות ומאבק בשחיתות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כל פעילותה בכנסת חרתה שפיר על דגלה את המאבק למען השקיפות ונגד שחיתות בכנסת, היא יזמה ועמדה בראש "הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור"[90]. ב-2017 נבחרה לעמוד בראש ועדת השקיפות של ארגון ה־OECD[91]. בנוסף התנגדה לפעילות הלוביסטים בכנסת[54].

הפרדת דת ממדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2013 שפיר, ביחד עם תמר זנדברג ומיכל רוזין לבשה טלית והצטרפה לנשות הכותל בתפילה בכותל המערבי בירושלים. בתחילה אסרה המשטרה על שפיר ושאר חברות הכנסת להגיע לתפילה, בטענה שנשים שעטופות בטלית הן "הפרעה לסדר הציבורי". לאחר מכן צייצה שפיר בחשבון הטוויטר שלה: "אני מצטרפת לנשות הכותל, לתמוך בהן כשהן מתפללות בטליתות אל מול ההתנגדות החרדית בצד השני של הגדר ואיומי המשטרה"[92].

שפיר תומכת בנישואים אזרחיים, הכרה בנישואים קונסרבטיביים, רפורמיים וזוגות חד-מיניים ואף עורכת בעצמה טקסי חופה[93][94].

משבר האקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיר תומכת במאבק במשבר האקלים[95], צמצום השימוש בתחבורה פרטית וקידום השימוש בתחבורה ציבורית[96]. ב-2019 הגישה הצעת חוק שלפיה על המדינה להציב יעדים לצמצום פליטות גזי החממה לפי המלצות הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים[97]. באותה שנה הובילו שפיר ויעל כהן פראן הצגת תוכנית "ניו דיל" ישראלית של "כלכלה ירוקה לישראל", מטעם המחנה הדמוקרטי[98].

המחאה נגד הרפורמה המשפטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיר תומכת במחאה נגד הרפורמה המשפטית[99]. היא מרבה לפרסם סרטוני הסברה כנגד פעולות ממשלת ישראל השלושים ושבע[100] והייתה שותפה לעתירה נגד ביטול עילת הסבירות[101].

הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב-2017 נבחרה על ידי הפורום הכלכלי העולמי כ-Young Global Leader[102].
  • ב-2018 נבחרה בין 100 המשפיעים של מגזין TheMarker[103].
  • ב-2018, העיתון הלונדוני א-פוליטיקל, כלל את שפיר ברשימת מאה המנהיגים העתידיים - הצעירים המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2018[104].

יצירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיר שרה ומנגנת בפסנתר[105][106] וגיטרה[107][108], ומלחינה. בעבר סיפרה שמוזיקה הפכה לחלק משמעותי מהקשר בינה לבין אחותה הקטנה, המתמודדת עם אוטיזם ומוזיקה מאפשרת לה לתקשר עם העולם[109].

ב-2021 הופיעה בתחפושת החיפושית[110] בעונה השנייה של "הזמר במסכה״.

בנובמבר 2023, בעקבות טבח ה-7 באוקטובר, הלחינה שפיר שיר באנגלית למען החזרת החטופים. בקליפ שהתלווה לשיר השתתפו 100 אמהות חילוניות ודתיות, יהודיות וערביות, שיצאו בקריאה לאמהות בעולם להצטרף לדרישת ישראל להחזיר את כל החטופים הביתה מיידית.[111][112][113]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2022 נישאה לעמית סטיבה, איש עסקים וטייס קרב לשעבר, בנו של איש העסקים ותייר החלל הישראלי הראשון איתן סטיבה[114], וכשנה לאחר מכן נולדה להם בת[115][116]. בספטמבר 2024 נולדה בתם השנייה[117].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: סתיו שפיר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סתיו שפיר

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סתיו שפיר, ליטל שוורץ ועדן ועודד מנשה - פרק 4, בביצוע הערב יהיו כאן, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 51:12)
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד יהודה שוחט, שיר אהבה, באתר "ידיעות אחרונות", 3 באוקטובר 2017
  3. ^ 1 2 שפיר סתיו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 באוקטובר 2021
  4. ^ סתיו שפיר, גלגלי המהפכה, באתר ידיעות אחרונות מאורכב בארכיון האינטרנט
  5. ^ הילה רז, יוזמת מחאת האוהלים: "אם בעלי אינטרס ישתלטו – המחאה תתפרק", באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2011
  6. ^ (הקישור אינו פעיל, 21 במאי 2018) מלגת "עץ הזית" למנהיגות ישראלית-פלסטינית, באתר City University London. מופיעה ב-Second Cohort 2006/9
  7. ^ קבוצות שיתופיות בעיתונות
  8. ^ ורד לי, מלרוז פלייס, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2008
  9. ^ Four Questions with Stav Shaffir, Israeli Social Protest Leader באתר Ameinu
  10. ^ למען פליטי דרפור - ראו גיליון שני
  11. ^ סתיו שפיר, חולמים לגור בת"א? תמשיכו לחלום, באתר Xnet‏, 11 ביולי 2011
  12. ^ העימות בין ח"כ מירי רגב וסתיו שפיר סביב מחאת הדיור, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 10:29)
  13. ^ רועי מנדל ומורן אזולאי, סתיו שפיר הצליבה ידיים וגורשה מהכנסת, באתר ynet, 3 באוגוסט 2011
  14. ^ ענת שלו ומור שמעוני‏, שוב: סתיו שפיר נעצרה בפינוי מאהל שכונת התקווה, באתר וואלה, 15 בינואר 2012
  15. ^ גלעד מורג, סתיו שפיר מהזינזאנה: בסוף יהיה פה טוב, באתר ynet, 8 בינואר 2012
  16. ^ העמוד הרשמי של התנועה החברתית
  17. ^ אור קשתי, ואולי לא הייתה מחאה מעולם, באתר הארץ, 8 ביוני 2012
  18. ^ אריק בנדר, ‏דפני ליף מכחישה שהיא מקימה תנועה פוליטית חדשה: "לא אמרתי זאת", באתר מעריב אונליין, 3 בפברואר 2018
  19. ^ "עם אנשים מיואשים לא נצליח להחליף את השלטון", באתר ישראל היום, ‏10 בינואר 2019
  20. ^ ראיון עם חברת הכנסת סתיו שפיר, באתר לימודים בישראל
  21. ^ יהונתן ליס, השדולה לצדק חברתי הוקמה בכנסת, באתר הארץ, 12 בפברואר 2013
  22. ^ סרטונים דפנה ליאל ועזרי עמרם, ‏תוצאות הפריימריז בעבודה: יחימוביץ' במקום ה-1, שפיר ושמולי אחריה, באתר ‏מאקו‏, 14 בינואר 2015
  23. ^ כיצד תיראה הכנסת הבאה?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏30 במרץ 2015
  24. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, אושרה הקמת ועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר: "כשאין שקיפות, יש שחיתות", באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2015
  25. ^ ניר הר זהב, "לא רצינו להיכנס לממשלה בלי סתיו", באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2015
  26. ^ איתמר אייכנר, שפיר ושקוף, באתר ynet, 11 בפברואר 2017
  27. ^ הצעת חוק שכירות הוגנת (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ה-2015, באתר הכנסת
  28. ^ ענת דניאלי, חוק שכירות הוגנת אושר, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2017
  29. ^ חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ז-2017, ס"ח 2649 מ-19 ביולי 2017
  30. ^ ח"כ סתיו שפיר תורחק ממליאת הכנסת למשך שבוע, באתר גלובס, 30 בינואר 2018
  31. ^ ספי עובדיה, הפריימריז בעבודה: שמולי ראשון, כבל במקום לא ריאלי, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 11 בפברואר 2019
  32. ^ עמיחי אתאלי, סתיו שפיר: אתמודד על ראשות העבודה, באתר ynet, 7 ביוני 2019
    אריק בנדר, ‏"מתרגשת מאד": סתיו שפיר הודיעה כי תרוץ לראשות מפלגת העבודה, באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2019
  33. ^ יובל קרני, עמיר פרץ ניצח וחוזר לראשות העבודה, סתיו שפיר שנייה, באתר ynet, 2 ביולי 2019
  34. ^ תוצאות הבחירות ליו”ר המפלגה יולי 2019, באתר מפלגת העבודה
  35. ^ מאת טלי ליברמן, סתיו שפיר: "השמאל צריך ללמוד מהמתנחלים ולהפסיק לפחד מכוח. אנחנו במלחמה על החיים", באתר מגזין את, ‏2018-08-01 (ארכיון)
  36. ^ בחירות 2019: שפיר תעזוב את העבודה?, באתר ‏מאקו‏, 20 ביולי 2019
  37. ^ מורן אזולאי, יובל קרני, שחר חי ואיתי שיקמן, איחוד בשמאל: ברק ומרצ ירוצו יחד, שפיר במקום השני, באתר ynet, 25 ביולי 2019
  38. ^ יובל קרני, שפיר הציעה: פריימריז על ראשות המחנה הדמוקרטי, באתר ynet, 21 בדצמבר 2019
  39. ^ טל שלו‏, סתיו שפיר לא תתמודד בבחירות לכנסת, באתר וואלה, 15 בינואר 2020
  40. ^ סתיו שפיר: "לא אתמודד לכנסת במערכת הבחירות הבאה", באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2020
  41. ^ אמנון אברמוביץ', ‏לא יועברו כספים עד אישור תקציב 2015, באתר ‏מאקו‏, 2 בינואר 2015
  42. ^ מיכל מרגלית, "תקציב פיקטיבי": העברות הכספים הפכו לשיטה, באתר ynet, 28 בדצמבר 2015
  43. ^ הבלוף הגדול של תקציב המדינה – חה"כ סתיו שפיר על האמת מאחורי התקציב, באתר רשת עושים היסטוריה
  44. ^ אריק בנדר, ‏ח"כ שפיר פנתה ליועמ"ש: פסול את ההסכמים הקואליציוניים, באתר מעריב אונליין, 10 במאי 2015
  45. ^ שחר אילן, דיון סוער בוועדת הכספים על העברות תקציביות בשווי של מיליארדים; ח"כ שפיר: ההעברות מושחתות, באתר כלכליסט, 27 בדצמבר 2017
  46. ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, עתירה לבג"ץ נגד ועדת הכספים ולפיד: "מחטפים של מיליארדים", באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2013
  47. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, אם זה לא היה ברור - בג"ץ שוב קורא לכנסת להתעורר, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2017
  48. ^ בג"ץ 8749/13 חה"כ סתיו שפיר נ' שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ניתן ב-13 באוגוסט 2017
  49. ^ עמירם ברקת, ‏סתיו שפיר בעקבות דוח המבקר: כספי המסים שלנו הולכים לפח, באתר גלובס, 14 במרץ 2018
  50. ^ טל שלו‏, הפיליבסטר הוביל להישג: ועדת הכספים תפקח על השינויים בתקציב, באתר וואלה, 28 ביולי 2016
  51. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, לאחר פיליבסטר של 13 שעות: הופסק הדיון הלילי בתקציב, באתר TheMarker‏, 27 ביולי 2016
  52. ^ אלי רוטמן, סתיו שפיר איבדה את הקול - אך קיב.., באתר כיכר השבת, ‏2016-07-28
  53. ^ רוני זינגר, הקואליציה והאופוזיציה הסכימו על השינויים בחוק התקציב הדו-שנתי, באתר כלכליסט, 28 ביולי 2016
  54. ^ 1 2 מורן אזולאי, ח"כ סתיו שפיר: לחייב זיהוי של לוביסטים בכנסת, באתר ynet, 29 במאי 2013
  55. ^ אביב גוטר, שפיר: "המדינה מסתירה מידע על מאות אלפי מחוסרי דיור". נציגי האוצר: "הח"כית מחפשת כותרות", באתר כלכליסט, 29 בנובמבר 2016
  56. ^ דותן לוי, רוכשי מחיר למשתכן: "תחושת ייאוש - הכדאיות יורדת ואי הוודאות רק עולה", באתר ynet, 19 בנובמבר 2018
  57. ^ מדוע רוב ההתקשרויות של המשרד לנושאים אסטרטגיים חסויות, באתר העין השביעית, 24 בדצמבר 2017
  58. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, סערה בוועדת השקיפות: "למה לא הועברו 4 מיליארד שקל למפוני גוש קטיף?", באתר TheMarker‏, 22 בינואר 2018
  59. ^ ועדת השקיפות - מפוני גוש קטיף | לאן נעלמו המיליארדים של מפוני גוש קטיף? תראו מה קורה בסוף הדיון. מנכ"ל משרד החקלאות פשוט קם והולך כי הוא נבהל כשאני שואלת אותו על 5 מיליארד שקלים שנעלמו... | By Stav Shaffir סתיו שפיר | Facebook, באתר he-il.facebook.com
  60. ^ "לשמר את מפוני גוש קטיף כאיזה מוזיאון חי, ולהפקיר את המשפחות האלה" - הארכיון לא שוכח את חכ"ל שפיר, נבדק ב-2023-08-24
  61. ^ שחר אילן, 3 מיליארד שקל שהוקצבו למפוני גוש קטיף לא נוצלו והוחזרו למדינה, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2018
  62. ^ עמרי מילמן, בג"ץ לאוצר: "יצא המרצע מן השק, לשיטתכם יש לחברי הכנסת זכות לקבל רק מידע מתווך", באתר כלכליסט, 23 בינואר 2019
  63. ^ עמרי מילמן, בג"ץ שלח את סתיו שפיר והאוצר לדון על שקיפות העברות הכספים הממשלתיים, באתר כלכליסט, 28 בינואר 2019
  64. ^ בג"ץ 9957/17 ח"כ סתיו שפיר ואחרים נ' שר האוצר ואחרים, ניתן ב־23 במאי 2024
  65. ^ צדק משפחתי: ח"כ סתיו שפיר על הכוח בהיותה אחות מיוחדת, באתר קשר - הבית של המשפחות המיוחדות
  66. ^ Belépés a Facebookra, Facebook (בהונגרית)
  67. ^ מורן אזולאי, הזנחה וריח חריף של שתן: ח"כים בסיור פתע בהוסטלים, באתר ynet, 19 בדצמבר 2018
  68. ^ מדיניות משרד הרווחה: הורים לאוטיסטים: "משרד הרווחה משתיק ילדים בהוסטלים בסמים פסיכיאטריים", באתר מדיניות משרד הרווחה
  69. ^ ועדת שקיפות מלאה // משרד הרווחה, נבדק ב-2023-08-23
  70. ^ אביחי חיים, בשם אחותי: סתיו שפיר מקימה מרכז לימודים לצעירים עם מוגבלות, באתר של עמותת "שווים", 5 באוקטובר 2021
  71. ^ סתיו שפיר, דברים שלמדתי מאחותי: כך יצאתי למסע להקמת מרכז אקדמי לאוטיסטים בוגרים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2021
  72. ^ תחיה ברק, סתיו שפיר הודפת הצעות לחזור לפוליטיקה ומדברת על החתונה עם עמית סטיבה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2022
  73. ^ יובל קרני ומורן אזולאי, עתירה: לפסול את מועמדותו של מיכאל בן-ארי לכנסת, באתר ynet, 25 בפברואר 2019
  74. ^ דני זקן, ‏ועדת הבחירות דחתה את בקשות הפסילה של בן ארי ובן גביר, באתר גלובס, 6 במרץ 2019
  75. ^ דניאל דולב, יקי אדמקר‏, העליון פסל את מיכאל בן ארי מהתמודדות - ואישר את כסיף ובל"ד, באתר וואלה, 17 במרץ 2019
  76. ^ דני זקן, ‏איתמר בן גביר הגיש תביעה בסך חצי מיליון שקל נגד סתיו שפיר, באתר גלובס, 6 במרץ 2019
  77. ^ יובל קרני, אחרי המהומה בוועדת הבחירות: איומים על חייה של ח"כ שפיר, באתר ynet, 6 במרץ 2019
  78. ^ יורי ילון, איום על ח"כ שפיר: "ארצח אותך", באתר ישראל היום, 6 במרץ 2019
  79. ^ יובל קרני, שפיר עם מאבטח צמוד: "נתניהו אשם באיומים על חיי", באתר ynet, 9 במרץ 2019
  80. ^ ניצן שפיר, ‏"שימוש לרעה בסמכות": בג"ץ מבקר בחריפות את השינויים בחוק התקציב, באתר גלובס, 23 במאי 2021
  81. ^ בג"ץ 5969/20 סתיו שפיר נ' כנסת ישראל, ניתן ב־24 בנובמבר 2020
  82. ^ סתיו שפיר הגישה תביעת לשון הרע נגד יאיר נתניהו, באתר ynet, 16 במרץ 2021
  83. ^ אורן פרסיקו, זר שושנים צחור, באתר העין השביעית, 29 במאי 2021
  84. ^ אור רביד, ‏"חבר ערבי", "נשואה למיליארדר" ו"כלבה": ההתפרצויות של יאיר נתניהו לעבר סתיו שפיר שהובילו להרחקתו מהאולם, באתר ‏מאקו‏, 29 בנובמבר 2022
  85. ^ ת"א (ת"א) 32745-03-21 סתיו שפיר נ' יאיר נתניהו, ניתן ביום 30.03.2023
  86. ^ ביני אשכנזי‏, יאיר נתניהו הפסיד בתביעת הדיבה נגד סתיו שפיר ויפצה אותה בעשרות אלפי שקלים, באתר וואלה, 30 במרץ 2023
  87. ^ אורן פרסיקו, יאיר נתניהו הפסיד בערעור על פס"ד לפיו האמירות כי הוא בטלן, גזען ומטרידן הינן אמת, באתר העין השביעית, 28 בינואר 2025
  88. ^ טלי ליברמן, סתיו שפיר: "אנחנו במלחמה. אם נפסיד ישראל תהיה משיחית", באתר "את", 1 באוגוסט 2018
  89. ^ "Haaretz Poll Finds 70% of Israelis Support Equality for Gay Community". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2023-08-28.
  90. ^ אורי תובל, סתיו שפיר תעמוד בראש ועדת השקיפות החדשה בכנסת, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2015
  91. ^ אתר למנויים בלבד איתמר אייכנר, שפיר ושקוף, באתר "ידיעות אחרונות", 11 בפברואר 2017
  92. ^ מורן אזולאי ונועם דביר, זנדברג ושפיר התפללו בכותל עם טליתות, באתר ynet, 12 במרץ 2013
  93. ^ Armin Rosen, Stav Shaffir Speaks for Us, Too, Tablet, ‏2.8.18
  94. ^ סתיו שפיר עורכת טקס נישואים אזרחי, בעמוד הפייסבוק של סתיו שפיר, 30 באוגוסט 2017
  95. ^ Stav Shaffir סתיו שפיר, באתר www.facebook.com
  96. ^ אתר למנויים בלבד סתיו שפיר, במקום לרדוף אחר עברייני רב-קו, הגיע הזמן לתחבורה ציבורית חינם, באתר הארץ, 28 ביולי 2021
  97. ^ אילנה קוריאל, המאבק בשינוי האקלים: בישראל אין חקיקה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2019
  98. ^ שני אשכנזי, ‏המחנה הדמוקרטי מציג תוכנית "גרין ניו דיל" ישראלית, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2019
  99. ^ סתיו שפיר: "המחאה - מאבק על הצלת נפשה של המדינה", באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2023
  100. ^ סתיו שפיר - YouTube, באתר www.youtube.com
  101. ^ עימותים קשים ומכת"זיות על נתיבי איילון; המפגינים פונו אחרי שעות, 18 נעצרו, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2023
  102. ^ (אנ')Stav Shaffir, Heart of a Nation (באנגלית אמריקאית)
  103. ^ סתיו שפיר - רשימת 100 המשפיעים של TheMarker, באתר themarker, ‏2022-05-25
  104. ^ 100 Future Leaders: The World's Most Influential Young People in Government | 2018, Apolitical (באנגלית)
  105. ^ הלילה הלבן של סתיו שפיר נגמר בנגינה על פסנתר, באתר ‏מאקו‏, 7 ביולי 2015
  106. ^ סתיו שפיר - TOY | הביצוע הכי מפתיע שראינו: חברת הכנסת סתיו שפיר מנגנת את TOY Stav Shaffir סתיו שפיר | By ידיעות אחרונות Yedioth Ahronoth | Facebook, נבדק ב-2023-12-02
  107. ^ שנה טובה ♥️ שנת ריפוי לאדם, לארץ ולעולם. חג שמח! | By Stav Shaffir סתיו שפיר | Facebook, נבדק ב-2023-12-02
  108. ^ שרי ערמון, צפו: סתיו שפיר שרה תהילים, קובי אוז מתפייט, באתר ynet, 14 בנובמבר 2016
  109. ^ מרגש:סתיו שפיר חושפת את הסוד המשפחתי שלה. צפו, באתר "סרוגים", 2 בספטמבר 2018
  110. ^ Spotify, open.spotify.com
  111. ^ Children Need To Be Home, נבדק ב-2023-12-02
  112. ^ לאשה, מאמא לאמא: סתיו שפיר בשיר הקורא לאמהות בכל העולם לסייע בשחרור הילדים החטופים, באתר ynet, 21 בנובמבר 2023
  113. ^ Beth Harpaz, Israeli peace activist and ex-politician is now a songwriter with a message: ‘Children need to be home’, The Forward, ‏2023-11-22 (באנגלית)
  114. ^ מערכת mako סלבס, ‏סתיו שפיר מדברת על ההחלטה להינשא מחוץ לרבנות, באתר ‏מאקו‏, 26 באוגוסט 2022.
  115. ^ דסק קשת 12, ‏"ההתאהבות הייתה מאוד מהירה. הרגשתי שזו הנפש התאומה שלי", באתר ‏מאקו‏, 19 ביולי 2023.
  116. ^ חברת הכנסת לשעבר שיתפה תמונה מרגשת מחדר הלידה, באתר כיפה, 19 בפברואר 2023.
  117. ^ לילך מרקוביץ', ‏מזל טוב: סתיו שפיר ובעלה הביאו לעולם את בתם השנייה, באתר ‏מאקו‏, 4 בספטמבר 2024