טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | שכם |
שפה רשמית | ערבית |
שטח | 34 קמ"ר |
דת | אסלאם |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 8,180 (2007) |
קואורדינטות | 32°07′35″N 35°20′37″E / 32.126436111111°N 35.343561111111°E |
אזור זמן | UTC +2 |
עקרבה (ערבית: عقربا; תעתיק מדויק: עקרבא) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת כ-13 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם, וכ־7 ק"מ ממזרח לצומת תפוח, בשומרון. מבחינת מעמדה, היא נחשבת לשטח B על פי הסכמי אוסלו. העיירה מזוהה עם עיר המחוז היהודית עקרבת, הנזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובכתבי חז"ל. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מתגוררים בעיירה, נכון לשנת 2007, 8,180 תושבים.
בכפר נתגלו שרידים ארכאולוגים מתקופת בית שני, וכתובות מאוחרות יותר ביוונית[1].
העיר נזכרת פעמים רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו, כאחת מערי המחוז ביהודה, על גבול שטח השומרונים[2], אשר נפלה בסופו של דבר בידי הרומאים[3]. כמו כן, ציין יוסף בן מתתיהו כי בעיר פעל שמעון בר גיורא, אשר ריכז בה את כוחותיו[4].
בנוסף, העיר נזכרת במשנה לעניין הבאת מעשרות לירושלים: ”כרם רבעי עולה לירושלים, מהלך יום לכל צד, ואיזה הוא תחומה - אילת מן הדרום, עקרבת מן הצפון, לוד מן המערב, והירדן מן המזרח”[5].
העיר גם נמצאה מוזכרת בשטר יהודי מימי מרד בר כוכבא, בו הוזכר כפר בת שלה - "גלוד"[6]. כפר זה מזוהה כיום עם הכפר ג'אלוד, כ־7 ק"מ דרומית מערבית לעקרבה[7].
אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) ציין כי מיקומה של העיר הוא דרומית מזרחית לשכם, תוך שקישר בטעות בינה ובין העיר המקראית שבנגב "מַעֲלֵה עַקְרַבִּים"[8], והעיר נזכרת כך גם במפת מידבא[9].
חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בעקרבה בשנת 1870, וכתב כי בעיירה גרים לפחות 2,000 איש, והיא מחולקת לארבעה רבעים, שכל אחד מהם מהווה מעיין כפר בפני עצמו ובראשו עומד שיח'. הוא מצא בעיירה ברכה מאבני גזית נאות, מסגד שנבנה בחלקו מאבנים עתיקות, ועל אחת מהן מצא גילוף של שושנה וכתובת יוונית עתיקה, ושרידי מצודה המשוקעים בתוך בית פרטי בשם "דאר אלחסן".[10]
במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 1478 נפשות ב-309 בתים מיושבים, כולם מוסלמים[11]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל נאמדו תושבי הכפר (ביחד עם ח'רבת פצאל) ב-2060, בשטח של 142,530 דונם, מתוכם 2,343 דונם של קרקע ציבורית[12].
אדמות הכפר השתרעו על שטחים גדולים בבקעת הירדן וכללו כ-35,000 דונם, מתוכם כ־1,800 דונם של שטח בנוי. בשנת 1968 סגר צה"ל אלפי דונמים בבקעת הירדן לכניסה וייעד אותם כאזור אימונים. בינואר 1972 הורחב השטח הסגור בכ-5,000 דונם נוספים. לאחר שתבואה צמחה באזור הסגור השמיד צה"ל את היבולים בריסוס מהאוויר, באפריל 1972[13]. פעולה זו כונתה ע"י שר הבטחון דאז משה דיין ונדליזם. במקביל פעל המנהל האזרחי לקחת את אדמות הנפקדים מהכפר[14]. הריסוס ונטילת אדמות הנפקדים עוררו מחאות בישראל[15], בין השאר מצד תנועת "שמאל ישראלי חדש", שהפגינה במקום. בעקבות ההפגנה נדונו 5 מהמפגינים לקנס של 3,000 ל"י כל אחד, אולם בעקבות המחאה הציבורית על גובה הקנס המתיק דיין את העונש לקנס 500 ל" כ"א.[16] האירוע עורר גם דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת[17]. למרות המחאות, שימשו 3,800 דונם של אדמות נפקדים מהכפר כשטחים עבור גיתית ומכורה[18]. בשמאל טענו שהשטחים שרוססו היו מיועדים להקמת גיתית ומכורה, בעוד הממשלה טענה שאין קשר בין הדברים וכי ההתנחלויות נועדו לקום על שטחים אחרים[19].
שטחי החקלאות הסמוכים לכפר עקרבה היוו מוקדי מחלוקת בין מתיישבים מאיתמר לבין פלסטינים[20]. באוקטובר 2002 תקפו מתנחלים מוסקי זייתים מהכפר, הרגו את תושב הכפר האני בני מניה ופצעו שני תושבים אחרים[21].
ב-2014 הוצת מסגד בעיירה ורוססו עליו כתובות נאצה[22]. ב-2018 הוצתה דלת מסגד בעיירה ורוססו עליו כתובות נאצה, כחודש לאחר רצח עדיאל קולמן בירושלים בידי מחבל [23] תושב העיירה[24]. באפריל 2024 לאחר רצח בנימין אחימאיר פרצו כ50 מתנחלים לכפר ירו על תושבים ורצחו שניים, חיילים שהיו במקום לא פעלו למניעת ההרג[25]
בכ-62% משטחי החקלאות בכפר נטועים עצי זית ושקד, בכ־8% ירקות ועצי פרי אחרים, ושאר השטח משמש למרעה[26]. כמה מאות מתושבי עקרבה עובדים בהתנחלויות בקעת הירדן בעיקר בחקלאות. מקור פרנסה נוסף בכפר הוא ייצור תכשיטים ומזכרות לתיירים[27].
בינואר 2022 נהרגו תשעה נערים מהעיירה בתאונת הדרכים בצומת פצאל, בעת ששבו מעבודתם בחקלאות.
יישובי נפת שכם | ||
---|---|---|
ערים | שכם | |
מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
מחנות פליטים | בלאטה | |
נפות הרשות הפלסטינית |