פאקו אייסטאראן

פאקו אייסטאראן
Pako Ayestarán
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 5 בפברואר 1963 (בן 61)
באסאין שבספרד
שם מלא פאקו אייסטרן בארנדיאראן
גובה 1.78 מטרים
קבוצות כמאמן
2000 - 2001
2001–2004
2004–2007
2008
2008–2009
2009–2010
2011–2012
2013–2014
2014–2015
2015
2016
2017
2018–2019
2020–2022
2022– 		טנריפה (עוזר מאמן)
ולנסיה (עוזר מאמן)
ליברפול (עוזר מאמן)
ריאל סוסיאדד (אחראי כושר גופני)
בנפיקה ליסבון (עוזר מאמן)
ולנסיה (עוזר מאמן)
אל אהלי (עוזר מאמן)
אסטודיאנטס טקוס
מכבי תל אביב
סנטוס לגונה
ולנסיה
לאס פאלמס
פצ'וקה
טונדלה
אסטון וילה (עוזר מאמן)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנסיסקו מרטין "פאקו" אייסטאראן בארנדיאראן (בספרדית: Francisco Martín "Pako" Ayestarán Barandiarán; נולד ב-5 בפברואר 1963) הוא מאמן כדורגל ספרדי ממוצא בסקי המשמש כעוזר מאמן אסטון וילה.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייסטאראן לא היה כדורגלן מקצועי ואת דרכו בכדורגל החל בתחום האימון הגופני. בשנת 1996, עת שימש כמאמן הכושר באוסאסונה ששיחקה אז בליגה הספרדית השנייה, אימן את הקבוצה למשך חודשים ספורים רפאל בניטס. לאחר עזיבתו של בניטס לאקסטרמדורה עזב גם אייסטאראן את אוסאסונה והצטרף לבניטס. בשנים 2000 - 2008 שימש כעוזר המאמן בצוותו של בניטס כשזה אימן בטנריפה, ולנסיה וליברפול. כעוזרו של בניטס היה אייסטאראן שותף בין השאר לזכיות באליפות ספרד ב-2001/2002 וב-2003/2004 ובגביע אופ"א ב-2003/2004 עם ולנסיה ובזכייה בליגת האלופות עם ליברפול ב-2004/2005. בשנת 2007 עזב אייסטאראן את ליברפול ונפרד מבניטס לאחר 11 שנות עבודה משותפת, ובינואר 2008 עבר לשמש כאחראי כושר גופני בריאל סוסיאדד. בעונת 2008/2009 שימש אייסטאראן כעוזר המאמן וראש מערך האימון הגופני בבנפיקה ליסבון. ב-2009/2010 שימש באותו תפקיד בוולנסיה ובהמשך עבר לבצע את התפקיד בקבוצת אל אהלי מדובאי.

מאמן ראשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 החל לשמש כמאמן ראשי בקבוצת אסטודיאנטס טקוס המקסיקנית מליגת המשנה. בעונתו הראשונה כמאמן ראשי זכה אייסטאראן עם טקוס באליפות הליגה השנייה בקלאוסורה אולם הקבוצה לא העפילה לליגה הראשונה לאחר שהפסידה בפלייאוף ההעפלה לקלוב אוניברסידד דה גוודלחרה, אלופת האפרטורה.

ב-26 באוגוסט 2014 מונה למאמן הראשי של מכבי תל אביב, לאחר עזיבתו של אוסקר גארסיה[1]. בעונתו היחידה במכבי תל אביב זכה עם הקבוצה בשלושת התארים בתחרויות בהן השתתפה: בדצמבר 2014 זכו בגביע הטוטו לאחר שניצחו בגמר 1-2 את מכבי חיפה, ב-17 במאי 2015 זכו באליפות המדינה, וב-20 במאי 2015 זכו בגביע המדינה לאחר ניצחון 2-6 במשחק הגמר על הפועל באר שבע. ב-1 ביוני 2015 הודיע כי לא ימשיך בקבוצה לעונה נוספת[2].

ב-20 באוגוסט מונה פאקו למאמנה של סנטוס לגונה מליגת העל המקסיקנית. ב-20 בנובמבר התפטר מתפקידו[3].

בפברואר 2016 מונה לעוזרו של גארי נוויל בוולנסיה מהליגה הספרדית. ב-30 במרץ 2016 מונה לתפקיד המאמן לאחר פיטוריו של נוויל[4]. ב-20 בספטמבר 2016 פוטר מתפקידו לאחר רצף כישלונות של הקבוצה[5].

ב-28 בספטמבר 2017 התמנה פאקו לתפקיד מאמן לאס פאלמס מליגת העל הספרדית. פאקו הוביל את הקבוצה בשבעה מחזורי ליגה, בהם צבר שישה הפסדים ותיקו בודד, ובעקבות הדחתה של הקבוצה גם מהגביע הספרדי, פוטר מתפקידו חודשיים בלבד לאחר מינויו[6].

ב-28 במאי 2018 חזר למקסיקו ומונה למאמן פצ'וקה מליגת העל המקסיקנית[7]. ב-20 בינואר 2019 פוטר מתפקידו[8].

ב-10 באוגוסט 2020 מונה למאמן טונדלה הפורטוגזית[9]. במרץ 2022 פוטר מתפקידו.

תארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעוזר מאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טנריפה
ולנסיה
ליברפול
בנפיקה ליסבון

כמאמן ראשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכבי תל אביב

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תומר יצחק‏, הצל: פאקו אייסטרן, המאמן החדש של מכבי תל אביב, באתר וואלה, 24 באוגוסט 2014
  2. ^ שי ארצי, פאקו אייסטרן עוזב את מכבי ת"א, באתר ישראל היום, 2 ביוני 2015
  3. ^ פאקו התפטר מסנטוס לגונה המקסיקנית, באתר ynet, 20 באוקטובר 2015.
  4. ^ גארי נוויל פוטר מוולנסיה, פאקו אייסטרן יאמן עד לסיום העונה, באתר וואלה, 30 במרץ 2016
  5. ^ שילם את מחיר הכישלון: פאקו אייסטרן פוטר מתפקידו כמאמן ולנסיה, באתר וואלה, 20 בספטמבר 2016
  6. ^ אחרי חודשיים בלבד בתפקיד: פאקו אייסטראן פוטר מלאס פלמאס, באתר וואלה, 30 בנובמבר 2017
  7. ^ העברות בעולם - 28.5: פאביניו עובר לליברפול, פאקו אייסטרן מצא קבוצה, באתר וואלה, 28 במאי 2018
  8. ^ רונאלדו לוחץ על מרסלו, דרמיאן סיכם ביובה, באתר ONE‏, 20 בינואר 2019
  9. ^ העברות בעולם, 10.8: פאקו אייסטרן מאמן טונדלה, מטוידי עובד לקבוצה של בקהאם, באתר וואלה, 10 באוגוסט 2020
מאמני הקבוצה הזוכה באליפות ישראל בכדורגל
1950: בית הלוי • 1952: בית הלוי • 1954: בית הלוי • 1955: וארון • 1956: בית הלוי • 1957: יאזבנצ'יק • 1958: טסלר • 1959: גיבונס • 1960: גיבונס • 1961: מולנר • 1962: יובנוביץ' • 1963: יובנוביץ' • 1964: שוייצר • 1965: שניאור • 1966: שוייצר • 1968: חליבנר • 1969: רוזנבוים • 1970: שוייצר • 1971: שוייצר • 1972: שניאור • 1973: שפיגל • 1974: רדלר • 1975: לבקוביץ' • 1976: לבקוביץ' • 1977: גרונדמן • 1978: פרלמן • 1979: ניסים בכר • 1980: גרונדמן • 1981: שוייצר • 1982: קשטן • 1983: שפיגלר • 1984: שרף • 1985: שרף • 1986: שוייצר • 1987: קשטן • 1988: שניאור • 1989: לבקוביץ' • 1990: שפיגל • 1991: שרף • 1992: גרנט • 1993: קשטן • 1994: שפיגל • 1995: גרנט • 1996: קשטן • 1997: אלי כהן (השריף) • 1998: קשטן • 1999: גוטמן • 2000: קשטן • 2001: גרנט • 2002: גרנט • 2003: קלינגר • 2004: רוני לוי • 2005: רוני לוי • 2006: רוני לוי • 2007: מזרחי • 2008: שום • 2009: אלישע לוי • 2010: גוטמן • 2011: אלישע לוי • 2012: בן שמעון • 2013: גארסיה • 2014: סוזה • 2015: אייסטאראן • 2016: ברק בכר • 2017: ברק בכר • 2018: ברק בכר • 2019: איביץ' • 2020: איביץ' • 2021: ברק בכר • 2022: ברק בכר • 2023: ברק בכר • 2024: קין
מאמני מכבי תל אביב
גור-אריה • רוטנר • פולק (1934–1939) • נמש (1939) • וייס (1939–1941) • פולק (1941–1947) • הס (1947) • בית הלוי (1947–1952) • מכליס (1952–1953) • בית הלוי (1953–1957) • טסלר (1957–1959) • מרימוביץ' (1959–1961) • מולנר (1961–1962) • חליבנר (1962) • סטנקוביץ' (1962) •בית הלוי וסטנקוביץ' (1962–1964) • א. שפיגל (1966–1967) • ארליך (1967) • חליבנר (1967–1968) • מרימוביץ' (1968–1969) • שווייצר (1969–1970) • חליבנר (1970–1971) • שניאור (1971–1972) • מרימוביץ' (1972–1973) • שניאור (1973–1975) • גרונדמן (1975–1978) • בכר (1978–1979) • רוזן (1979–1980) • זלצר (1980–1981) • גרונדמן (1981–1982) • בכר (1982) • שווייצר (1982–1983) • שניאור (1983–1985) • שנהר (1985–1987) • ג. שפיגל ובר-נור (1987–1988) • מרימוביץ' (1988–1989) • בכר (1989–1990) • רוזן (1990–1991) • גרנט (1991–1995) • קשטן (1995–1996) • גרנט (1996–2000) • שרף (2000) • לוין (2000–2002) • קלינגר (2002–2005) • קאנן (2005–2006) • כהן (2006–2007) • לוין (2007–2008) • בן שמעון (2008) • בלבול (2008–2009) • נמני (2009–2010) • מזרחי (2010–2011) • איוניר (2011) • לוין (2011–2012) • גארסיה (2012–2013) • סוזה (2013–2014) • גארסיה (2014) • אייסטאראן (2014–2015) • יוקאנוביץ' (2015) • בוס (2016) • ארבלדזה (2016–2017) • קרויף (2017) • וידיגל (2017) • קרויף (2017–2018) • איביץ' (2018–2020) • דוניס (2020) • ואן לוון (2020–2021) • יצחקי (2021) • קרסטאיץ' (2021–2022) • איביץ' (2022–2023) • קראנקה (2023) • קין (2023–2024) • לאזטיץ' (2024–)