מידע בסיסי | |
---|---|
ייעוד | טיל קרקע-קרקע לטווח קצר |
ארץ ייצור | איראן |
יצרן | איראן |
פיתוח | איראן |
מלחמות ומבצעים | מלחמת האזרחים בסוריה |
תקופת השירות | 2002–הווה (כ־22 שנים) |
משתמשים |
איראן סוריה חזבאללה |
מאפיינים כלליים | |
הנעה | מנוע דלק מוצק |
משקל | 3,450 ק"ג |
ממדים | |
אורך | 8.86 מטר |
קוטר | 610 מילימטר |
ביצועים | |
טווח |
300 ק"מ (ד'ואלפקאר - 750 ק"מ) |
ראש קרב והנחיה | |
ראש קרבי | קונבנציונלי, חצי טון. יכול לשאת חל"כ |
הנחיה | בגרסאות מתקדמות - ביות אלקטרו-אופטי |
ניווט |
מערכת ניווט אינרציאלית בגרסאות מתקדמות - GPS |
פאתח 110 (פרסית: فاتح 110, פירושו 'הכובש') הוא טיל בליסטי תוצרת משרד ההגנה האיראני המשמש את חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית. זהו טיל קרקע-קרקע לטווח קצר חד-שלבי המונע בדלק מוצק. לטיל ראש קרב קונבנציונלי במשקל של כחצי טון. הוא נחשב למדויק ביחס לטק"ק איראני אחר, והנחייתו משלבת מערכת ניווט אינרציאלית. הטיל נוסה בהצלחה במאי 2001. טיל זה יכול, כנראה, לשאת ראשי נפץ כימיים או גרעיניים.
הטווח המקורי של הטיל היה כ-200 קילומטרים, אולם בספטמבר 2004 הכריזה איראן כי הטווח הוגדל לכ-250 קילומטרים, ושניתן יהיה להגדילו עוד במידת הצורך. דור שלישי ורביעי של הטיל מדויקים מאוד ומשולבים במערכות ביות אלקטרו-אופטיות, מסוגלים להגיע לטווח של כ-300 ק"מ[1]. נגזרת של הטיל עם טווח כפול מכונה זולפיקאר.
הגרסה הסינית של הטיל, DF-11A, תוכננה כך שהטיל יוכל לשאת ראש נפץ גרעיני לטווח של כ-400 ק"מ.
ב-18 ביוני 2017 שגרה איראן שבעה טילים בליסטיים מדגם ד'ואלפקאר לטווח בינוני (כ-700 ק"מ) לעבר מטרות של המדינה האסלאמית בסוריה. חמישה מהטילים החטיאו את המטרה, ושני טילים פגעו בשטח שבשליטת המדינה האסלאמית[2].
ב-1 באוקטובר 2018 שגרה איראן 3 טילים מדגם ד'ואלפקאר בנוסף ל-3 טילים מסוג קיאם לעבר מטרות דאעש בסוריה, לטווח של 570 ק"מ[3].
ב-8 בינואר 2020 שגרה איראן משטחה 15 טילים לעבר בסיסים של צבא ארצות הברית בעיראק כנקמה על חיסולו של קאסם סולימאני יומיים קודם[4].
ב-13 במרץ 2022 שיגרה איראן 12 טילים משטחה לעבר קונסוליית ארצות הברית בכורדיסטן העיראקית.[5]
ב-6 בנובמבר 2024 חזבאללה שיגר טיל פאתח 110 לעבר ישראל, שנפל באזור נתב"ג[6][7].
גרסה סורית של המערכת, בשם "M-600", מיוצרת בסוריה במרכז סרס, במקביל לייצור האיראני[8]. במאי 2010 פורסם כי סוריה העבירה משגרים וטילים מסוג זה לחימוש מערך האש של חזבאללה[9].טווח הטילים הנמצאים בידי חזבאללה מכסה את מרבית מרכזי האוכלוסייה בישראל ועל כן הוגדר על ידי ישראל כנשק שובר שוויון. במסגרת השינויים האסטרטגיים אשר חלו עם היחלשות המשטר הסורי בשל מלחמת האזרחים בסוריה, חלה נכונות גוברת מצד ישראל לתקוף נשק המיועד לחזבאללה בשטח סוריה.
בדצמבר 2012 שיגר צבא סוריה לראשונה טילי M-600 לעבר המורדים במסגרת מלחמת האזרחים[10][11].
במאי 2013 תקפה ישראל משלוח טילי פאתח 110 אשר נשלח מאיראן ויועד לחזבאללה. התקיפה התבצעה במספר מוקדים, הבולט שבהם בנמל התעופה הבינלאומי של דמשק[12].
גרסה | טווח | משקל רש"ק | מהירות | הערות |
---|---|---|---|---|
פאתח-110 | 250 ק"מ | 650 ק"ג | 3.5 מאך | גרסה ראשונה. |
פאתח-110 דור שני | 250 ק"מ | 450 ק"ג | 3.7 מאך | נחשף בשנת 2004. |
פאתח-110 דור שלישי | 300 ק"מ | 650 ק"ג | 3 מאך | נחשף בשנת 2010[13]. |
פאתח-110 D1 | 300 ק"מ | 650 ק"ג | 3 מאך | נחשף בשנת 2012. מכיל מערכות ניווט והנחיה מתקדמת[14]. |
ח'ליג' פארס | 300 ק"מ | 650 ק"ג | 3 מאך | טיל נגד ספינות[15]. |
M-600 או תישרין | 250 ק"מ | 450 ק"ג | 3.7 מאך | הגרסה הסורית. פעילות מבצעית ראשונה בדצמבר 2012. |
פאתח-313 | 500 ק"מ | נחשף באוגוסט 2015[16]. | ||
ד'ואלפקאר או זולפיקאר[17] | 750 ק"מ | נחשף ב-2016[18][19]. פעילות מבצעית ראשונה ביוני 2017[20]. | ||
רעד-500 | 200–500 ק"מ | נחשף ב-2020[21][22]. |
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
רקטות וטילים בליסטיים איראניים | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משתמשים | משמרות המהפכה האסלאמית • חזבאללה • חות'ים | ||||||||
רקטות | M-302 • זלזאל (1 • 2 • 3) • נאזעאת | ||||||||
טילים בליסטיים |
| ||||||||
משגרי לוויינים | סאפיר • סימורג • קאסד |