פול סיילאס
 | |
| סיילאס בשנת 1977 | |
| לידה |
12 ביולי 1943 פרסקוט, ארקנסו, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
10 בדצמבר 2022 (בגיל 79) דנוור (אנ'), קרוליינה הצפונית, ארצות הברית  |
| עמדה | פאוור פורוורד |
| גובה | 2.01 מטר |
| מכללה | אוניברסיטת קרייטון |
| דראפט |
בחירה עשירית, 1964 סנט לואיס הוקס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1964 – 1969 1969 – 1972 1972 – 1976 1976 – 1977 1977 – 1980 |
סנט לואיס/אטלנטה הוקס פיניקס סאנס בוסטון סלטיקס דנוור נאגטס סיאטל סופרסוניקס |
| הישגים כשחקן | |
|
3 אליפויות NBA (1974, 1976, 1979) 2 בחירות למשחק האולסטאר (1972, 1975) 2 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה (1975, 1976) 3 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה (1971, 1972, 1973) | |
| קבוצות כמאמן | |
|
1980 – 1982 1999 – 2002 2002 – 2003 2003 – 2005 2010 – 2012 |
סן דייגו קליפרס שארלוט הורנטס ניו אורלינס הורנטס קליבלנד קאבלירס שארלוט בובקאטס |
  | |
פול ת'רון סיילאס (באנגלית: Paul Theron Silas; 12 ביולי 1943 – 11 בדצמבר 2022) היה כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי, ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1964–1980. זכה כשחקן ב-3 אליפויות NBA במדי בוסטון סלטיקס וסיאטל סופרסוניקס, ונבחר 5 פעמים לאחת מחמישיות ההגנה של העונה. ממוצעיו לאורך קריירת המשחק הם 9.4 נקודות, 9.9 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים למשחק.[1]
אביו של המאמן סטיבן סיילאס.
נעורים ומכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיילאס נולד בעיר פרסקוט שבארקנסו, וגדל באוקלנד, קליפורניה. בין השנים 1960–1964 למד באוניברסיטת קרייטון אשר באומהה, נברסקה, ובשלוש עונותיו כשחקן קבוצת האוניברסיטה רשם ממוצעים של 20.5 נקודות ו-21.6 ריבאונדים למשחק.[2] בעונות 1962 ו-1964 הוביל את קרייטון לשלב "16 הגדולות" (Sweet Sixteen) של טורניר אליפות המכללות בפעם השנייה והשלישית בתולדות הקבוצה, בהתאמה.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדראפט ה-NBA לשנת 1964 נבחר סיילאס על ידי סנט לואיס הוקס בבחירה העשירית.[3] בכל אחת מחמש עונותיו עם ההוקס העפיל עמה לשלב חצי גמר או גמר האזור המערבי, בזמן שהעמיד ממוצעים צנועים יחסית של 7.8 נקודות ו-8.8 ריבאונדים למשחק לצד כוכבי הקבוצה לני וילקינס, לו הדסון וזלמו בייטי. בקיץ 1969 נשלח בטרייד לפיניקס סאנס, במדיה הפך לשחקן מוביל בשלוש העונות הבאות. בעונת 1970/1971 נבחר לראשונה לחמישיית ההגנה השנייה של העונה, ובעונה העוקבת השתתף לראשונה במשחק האולסטאר לאחר שהשיג ממוצעים של 17.5 נקודות, 11.9 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים למשחק.
לקראת עונת 1972/1973 הועבר בטרייד לבוסטון סלטיקס, בה שיחק עד שנת 1976 תחת המאמן טום היינסון. לצד הסמול פורוורד ג'ון האבליצ'ק והסנטר דייב קאונס, היה סיילאס חלק מקו קדמי דומיננטי בשני צידי המגרש, אשר הוביל את הסלטיקס לזכייה בשתי אליפויות NBA בעונות 1974 ו-1976. בעונת 1975/1976 הוביל סיילאס את כל שחקני הליגה עם 365 ריבאונדים בהתקפה, ובסיום העונה נבחר יחד עם האבליצ'ק וקאונס לחמישיית ההגנה של העונה.[4][5]
בעונת 1976/1977 שיחק תחת לארי בראון בדנוור נאגטס, ובסיום אותה עונה נשלח בטרייד לסיאטל סופרסוניקס. בעונת 1978/1979 זכה עם סיאטל באליפות ה-NBA הראשונה של המועדון, לאחר שגברה על וושינגטון בולטס בסדרת הגמר, בתוצאה 4–1. סיילאס עצמו רשם ממוצעים צנועים של 5.6 נקודות ו-7.0 ריבאונדים למשחק כשחקן ספסל, בקבוצה בה השחקנים הבולטים היו גאס ויליאמס, ג'ק סיקמה ודניס ג'ונסון. בשנת 1980, בסיום עונתו ה-16 ב-NBA והשלישית בסיאטל, הודיע סיילאס על פרישה ממשחק.
לאורך הקריירה השתתף סיילאס ב-1,254 משחקי עונה סדירה, אשר דירגו אותו בעת פרישתו במקום השני אי פעם (אחרי ג'ון האבליצ'ק), ו-12,357 הריבאונדים שאסף הציבו אותו במקום התשיעי ברשימת הריבאונדרים המובילים בתולדות ה-NBA.[6][7]
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1980, מיד עם פרישתו ממשחק, מונה סיילאס למאמנה הראשי של קבוצת סן דייגו קליפרס במקומו של ג'ין שו. בשלוש עונותיו כמאמן הקבוצה רשמה הקבוצה מאזן כולל של 78 ניצחונות ו-168 הפסדים (31.7%) ולא העפילה לפלייאוף.[8]
בין השנים 1985–1999 שימש כעוזר מאמן בניו ג'רזי נטס, בניו יורק ניקס, בפיניקס סאנס ובשארלוט הורנטס, ובמהלך עונת 1998/1999 המקוצרת החליף את דייב קאונס כמאמן הראשי של ההורנטס. באותה העונה נשארה שארלוט מחוץ לפלייאוף ה-NBA, אך בכל אחת משלוש העונות הבאות תחת סיילאס העפילה הקבוצה לשלב הפלייאוף, בהובלתם של שחקנים דוגמת אדי ג'ונס, דריק קולמן, דייוויד וסלי, ג'מאל משבורן ובארון דייוויס. בעונות 2001 ו-2002 השוו ההורנטס את הישג השיא של המועדון כשהגיעו לשלב חצי גמר המזרח, אך הודחו על ידי מילווקי באקס וניו ג'רזי נטס, בהתאמה. בעונת 2002/2003 עבר סיילאס עם מועדון ההורנטס לניו אורלינס, ובעונתו האחרונה עם הקבוצה הפסיד בשלב הפלייאוף הראשון, מול פילדלפיה 76'. מאזנו הכולל כמאמן ההורנטס היה 208 ניצחונות לעומת 155 הפסדים (57.3%).
לקראת עונת 2003/2004 מונה למאמנה של קבוצת קליבלנד קאבלירס, אשר בחרה בדראפט של אותה עונה את שחקן התיכונים המבטיח לברון ג'יימס. לאחר עונה וחצי בקליבלנד, שבהן רשמה הקבוצה מאזן ניצחונות שלילי 69–77, פוטר סיילאס מאימון הקבוצה. במהלך עונת 2010/2011 חזר לקדנציה שנייה כמאמן שארלוט, לאחר שהחליף את מאמנו לשעבר בדנוור, לארי בראון.[9] בעונת 2011/2012 המקוצרת ניצחו הבובקאטס שבעה משחקים בלבד (מתוך 66), ובכך קבעו את מאזן העונה הסדירה הגרוע בתולדות ה-NBA (10.6%). ב-30 באפריל 2012 הודיעה הקבוצה על פיטוריו של סיילאס.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- סטטיסטיקות האימון ב-NBA, באתר Basketball-Reference
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סטטיסטיקות הקריירה של סיילאס ב-NBA, באתר Basketball-Reference
- ^ סטטיסטיקות המכללות של סיילאס, באתר Sports-Reference
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט ה-NBA 1964, באתר Basketball-Reference
- ^ המובילים הסטטיסטיים של ה-NBA בעונת 1975/1976, באתר Basketball-Reference
- ^ חמישיות ההגנה של עונת 1975/1976, באתר Basketball-Reference
- ^ רשימת השחקנים שהשתתפו במספר המשחקים הרב ביותר ב-NBA, נכון לשנת 1980, באתר Basketball-Reference
- ^ רשימת הריבאונדרים המובילים בתולדות ה-NBA, נכון לשנת 1980, באתר Basketball-Reference
- ^ סטטיסטיקות האימון של סיילאס ב-NBA, באתר Basketball-Reference
- ^ Bobcats elevate Paul Silas to coach, באתר ESPN, 18 בפברואר 2011
- ^ Paul Silas Will Not Return as Head Coach of Charlotte Bobcats, באתר הרשמי של הקבוצה, 30 באפריל 2012