פטרון (בהולנדית: Patroon – בעלים או ראש של חברה) היה בעל אדמות שהחזיק בזכויות מנוריאליות על שטחי אדמה נרחבים בהולנד החדשה במהלך המאה ה-17. הענקת תואר זה החלה בשנת 1629 על ידי חברת הודו המערבית ההולנדית, אשר העניקה אותו יחד עם אדמות, לכמה מהחברים המושקעים בה. תמריצים אלה לעידוד הגירה כונו בשמות "זכויות ופטורים" או "מערכת הפטרון".
שטחי האדמה שניתנו לפטרונים, אשר נקראו פטרונויות, השתרעו לאורך כ-26 ק"מ מגדתו של נהר מרכזי, או לאורך כ-13 ק"מ משתי גדותיו. אחד הנהרות שסביבו הוקמו פטרונויות היה נהר ההדסון. עם זאת, החל משנת 1640, קוצצו מידותיהן של הפטרונויות החדשות בחצי, על מנת לאפשר לכל אמריקאי ממוצא הולנדי בעל מעמד לרכוש נכס.
הפטרונים קיבלו כוח רב מתוקף הזכויות שניתנו להם, זכויות הדומות לאלו של לורד בתקופה הפיאודלית. בסמכותם של הפטרונים היה לכונן בתי משפט אזרחיים ופליליים ולמנות נושאי תפקידים רשמיים מקומיים, וכמו כן, האדמות שברשותם הוענקו להם ללא מגבלת זמן. בתמורה לכל זאת, על הפטרון הוטל להקים יישובים בני 50 משפחות לכל הפחות בתוך ארבע שנים מקבלת האדמות. התושבים שעבדו עבור הפטרון היו פטורים מתשלום מיסים לקופה הציבורית לתקופה של עשר שנים, אך הם נדרשו לשלם לפטרון, בכסף או בסחורות, או להעניק לו שירותים. לכל פטרונות היו מוסדות משלה, לרבות כנסיות ותשתיות אחרות.
הפטרונות הגדולה והמצליחה ביותר בהולנד החדשה הייתה רנסלארוויק, אשר הוקמה על ידי קיליאן ואן רנסלאר והשתרעה על שטחים נרחבים במזרח מדינת ניו יורק של היום.
הפטרונויות המשיכו להתקיים עד 1775, אז שינו האנגלים את הגדרתן לאחוזות ושללו מהפטרונים את סמכויותיהם השיפוטיות. רנסלארוויק פורקה והפכה למספר מחוזות ועיירות במחוז קפיטל.