![]() | |
לידה |
16 במרץ 1884 ברצלונה, ספרד ![]() |
---|---|
פטירה |
26 בפברואר 1933 (בגיל 48) דאבוס, שווייץ ![]() |
מקום לימודים |
האקדמיה הממלכתית לאמנויות היפות שטוטגארט ![]() |
תקופת הפעילות |
1904–1933 (כ־29 שנים) ![]() |
![]() ![]() |
פיליפ באוקנכט (בגרמנית: Philipp Bauknecht; 16 במרץ 1884, ברצלונה – 26 בפברואר 1933, דאבוס) היה צייר ואמן גרמני בסגנון האקספרסיוניזם. מרבית יצירותיו מתמקדות בנופים וטבע דומם.
באוקנכט נולד בברצלונה, שם עבד אביו כשען וצורף. בשנת 1893 חזרה משפחתו לעיר מולדתה, שרמברג. לימים השלים חניכות בבית הספר לנגרות בנירנברג, ולאחר מכן למד באקדמיה הממלכתית לאמנות יפה בשטוטגרט (אנ'), שם היה תלמידו של ברנהרד פאנקוק. עם סיום לימודיו, הצטרף לצוות ההוראה של האקדמיה.
סביב שנת 1910 אובחן כחולה בשחפת ועבר להתגורר בדאבוס, עיירת מרפא בשווייץ, שם התיידד עם הסופרים קלאבונד וארווין פשל. נופי הרי האלפים השווייצריים ומחלתו שימשו לו השראה ליצירות שעסקו בהרים, נופים, כפרים, החלקה על הקרח, טיולים רגליים, חיי הכפר, חולי ומוות.[1]
למרות שמצבו הבריאותי השתפר, סירב לשוב לגרמניה בשל התנגדותו למלחמה. הוא חי בעוני רב, ככל הנראה בבקתה עץ, והכנסותיו מתערוכתו הראשונה הוחרמו לשם כיסוי חובותיו. בתקופה זו נעשה למיזנתרופ קיצוני, ולעיתים קרובות לגלג בציוריו על תושבי דאבוס והאורחים שהגיעו לעיירת המרפא. בשנת 1917 ביקר במקום הצייר המפורסם ארנסט לודוויג קירכנר. תחילה היו השניים ידידים, אך בהדרגה הפכו ליריבים. באוקנכט טען כי קירכנר אינו מסוגל לצייר אלא תחת השפעת אלכוהול ודחה את הרעיון כי סגנונו הושפע ממנו.
משנת 1920 ועד מותו הציג את ציוריו ותחריטיו על גבי עץ בתערוכות ברחבי שווייץ וגרמניה. בשנת 1925 נישא לאדה ואן בלומסטיין, אישה הולנדית אמידה, ונסע עמה להולנד. לשניים נולד בן. אף על פי שמצבו הכלכלי השתפר, בריאותו הידרדרה והוא שב לדאבוס, שם נפטר בשנת 1933 במהלך ניתוח לטיפול בסרטן הקיבה.
לאחר מותו העבירה אדה את יצירותיו הנותרות לעיר בארן שבהולנד, והסתירה אותן מידי הנאצים. בגרמניה.[2] בגרמניה הוכרזו ציוריו כ"אמנות מנוונת", וחלקם הוצגו בתערוכת האמנות המנוונת במינכן בשנת 1937. מרבית יצירותיו שהיו בגרמניה הושמדו או אבדו. רק בשנת 1960 התגלו יצירותיו מחדש וזכו להערכה מחודשת.[3]