פיצוחים (שעשועון)
 | |
| סוגה | שעשועון |
|---|---|
| יוצרים |
Steve Ryan, מרק גודסון  |
| מנחים |
שוש עטרי ענת דולב אברי גלעד איטו אבירם מנחם פרי נחום עידו אורלי וילנאי |
| ארץ מקור | ארצות הברית |
| שפות |
אנגלית |
| הפקה | |
| חברת הפקה |
פרימנטל |
| הפצה |
אולפני ITV |
| אורך פרק | 30 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | הטלוויזיה הלימודית |
| תקופת שידור מקורית | 20 במאי 1985 – 1995 |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
פיצוחים הוא שעשועון טלוויזיה בהפקת הטלוויזיה הלימודית ששודר בשנים 1985–1995.
מנחי התוכנית היו אברי גלעד, איטו אבירם, ענת דולב, מנחם פרי, נחום עידו, שוש עטרי ואורלי וילנאי.
התוכנית מבוססת על פורמט אמריקאי בשם "Blockbusters" ששודר בין השנים 1980–1982 וזכה להצלחה מעטה יחסית. פורמט השעשועון נמכר גם לערוץ ITV הבריטי, ששידר אותו בין השנים 1983–1993. לאחר מכן שידר את השעשועון ערוץ Sky, עד 1995. ב-1996, לאחר ש"פיצוחים" ירדה מהמרקע, שודר השעשועון גם בערבית: "מסאראת". גרסאות של השעשועון שודרו גם באוסטרליה, בשוודיה ובגרמניה.
בינואר 2016 הוכרז כי התוכנית תצא בגרסה חדשה במסגרת חגיגות היובל לטלוויזיה החינוכית.[1] התוכנית החדשה עלתה לשידור במרץ 2016 בהנחיית דודו ארז ומיכאל הנגבי ובהשתתפות מנחי החינוכית מכל הזמנים.[2]
כללי המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוכנית התמודדו שני צוותי מתחרים, בדרך כלל בני נוער. הצוותים סומנו בשני צבעים – כחול ולבן. לרוב התחרה צמד בכחול, מול מתמודד יחיד מכתה גבוהה יותר בלבן. התחרות עסקה בפתרון שאלות ידע כללי: בתחילת המשחק הוצג לוח המעוצב ככוורת, ובתוכו 20 משבצות המטרה (5 לרוחב, 4 לאורך). כל משבצת סומנה באות הראשונה של התשובה המתאימה. מרגע השמעת השאלה ניתנה זכות התשובה לצוות שלחץ ראשון על הזמזם. אם ענו אנשי הצוות נכונה, נצבעה המשבצת בצבע הקבוצה, אם לא, עברה השאלה לקבוצה היריבה. אם לאחר שלוש שאלות עבור אותה המשבצת לא הצליחו הצוותים להשיב נצבעה אותה משבצת בשחור. ניצחון הושג על ידי יצירת רצף של משבצות באותו הצבע ("פיצוח") לאורך הלוח (עבור הצוות הלבן) או לרוחבו (עבור הצוות הכחול).
מהלך התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלב הראשון שוחקו שלושה סיבובים. הזוכה בכל סיבוב הוא הצוות שהשיג "פיצוח", או במקרה ותם הזמן מי שניצח בנקודות, כאשר כל משבצת שנפתרה שוויה חמש נקודות. הצוות שזכה בשלב הראשון עלה לשלב השני, ובו נדרש בתוך דקה לפצח את הכוורת תוך פתירת ראשי תיבות של ביטויים עבריים. בתום כל סיבוב נתנו יועצים לשוניים הבהרות והסברים על הגדרות נבחרות. בין היועצים הלשוניים שהשתתפו היו יגאל ינאי, שמוליק רוזן, יעקב גואטה, נתן נחמיאס, ניסן נצר ורות אלמגור-רמון. בסיום התוכנית ניתנה חידה לצופים בבית, שהתבקשו לשלוח גלויות עם הפתרון. פתרון החידה והזוכה הוכרזו בשבוע שלאחר מכן על ידי "קרייני הרצף", מאחר שהתוכניות הוקלטו מראש באולפני הטלוויזיה הלימודית ברמת אביב. אברי גלעד פוטר מהתוכנית מכיוון שהביע בשידור את דעתו על הפרסים, שנעו בתוכניות שלא כללו את אלוף אלופים בין מימייה, ממרח שוקולד, וסט של קטשופ וחרדל.
אלוף האלופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מי שזכה בארבע תוכניות רצופות במהלך העונה, הוכרז "אלוף" והוזמן לתחרות "אלוף האלופים", שהתקיימה בסוף כל עונה ונמשכה שלוש תוכניות. בקיץ 1990 לרגל חגיגות חמש שנים לשידור התוכנית, התקיימה תחרות "אלוף אלופי האלופים". בתחרות זו השתתפו זוכי "אלוף האלופים" לאורך השנים. בתואר "אלוף אלופי האלופים" זכה חזקי אנגלנדר מבני ברק. כפרסים קיבל מילון אלקטרוני, מנוי לתיאטרון הקאמרי וכן את משחק הקופסה "פיצוחים" המבוסס על התוכנית.
תוכניות מיוחדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שירדה התוכנית מהאקרנים בישראל, התוכנית הפכה לפינה בתוכנית זומביט וכמו כן, שודרה במשך זמן מה גרסה שלה בערבית ב-1996 ושמה "מסאראת".
בתחילת שנות התשעים התקיימו במשך מספר שנים תוכניות פיצוחי תנ"ך, שבהן התמודדו זה מול זה משתתפים בשלבים המוקדמים של חידון התנ"ך העולמי לנוער, במשחק פיצוחים עם שאלות מהתנ"ך. במסגרת השידורים הרגילים הוקדשו תוכניות רבות לנושאים מיוחדים כגון חגי ישראל ומועדיו, איכות הסביבה, וחידושי האקדמיה ללשון העברית. כמו כן היו תוכניות מיוחדות בהשתתפות קרובי משפחה בהרכבים שונים או ידוענים.
במסגרת חגיגות חמישים שנה לחינוכית הוחזרה התוכנית במתכונת חדשה, בהנחיית דודו ארז ומיכאל הנגבי, ובה התקיים חידון בין שחקנים לשעבר והיום בחינוכית על תוכניות עבר והווה.
פרטי טריוויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוכנית הייתה במקורה תוכנית אמריקאית שנקנתה על ידי הטלוויזיה הלימודית ועובדה להפקה בישראל על אף שהיא הצליחה דווקא בבריטניה שם היא רצה בזמן שהיא שודרה בישראל. אנקדוטה מעניינת מתהליך עיבוד התוכנית בישראל קשורה ליצירת הכוורת. הבמאי הצעיר עליו הוטלה משימת בימוי התוכנית, משה ריימונד ארבל, צפה בעיון בגרסה הבריטית והגיע למסקנה כי הדרך היחידה לייצר כוורת כזו היא על ידי מחשב. באותם זמנים כמעט לא שימשו מחשבים להפקות טלוויזיה, אך הבמאי מצא מתכנת צעיר בן 16 (ארז ובמן) שלקח על עצמו את פיתוח התוכנה. לאחר שנים של שידור התוכנית הגיע ארבל לביקור באולפנים הבריטים וגילה כי הכוורת הבריטית היא תפאורה בנויה שפנסים מאירים אותה מאחור, ובזמן הצילומים עוזרי הפקה מחליפים ידנית את צבעי התאורה בכל תא. מאוחר יותר קנו הבריטים את התוכנה הישראלית.[דרוש מקור]
אירוע בלתי נשכח מהתוכנית שהפך למטבע לשון, הוא קריאתה הנרגשת של שוש עטרי "ויש לנו פיצוח" בשילוב עם צלילי התוכנית הדרמטיים.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1995 יצא לשווקים משחק מחשב ביתי המבוסס על התוכנית עם אותה כוורת שהייתה בתוכנית.
אמיר חצרוני כתב רומן הקרוי "פיצוחים" על שם השעשועון.
בתוכנית הטלוויזיה "היהודים באים" (עונה 4 פרק 2) ישנו מערכון על התוכנית פיצוחים שבו מתמודד אחד מועדף על המנחה שוש עטרי והשאלות בארמית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פיצוחים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "פיצוחים", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- פיצוחים, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לכבוד יובל לחינוכית: "פיצוחים" תשוב למסך, באתר ynet, 3 בינואר 2016
- ^ מי יהיו המנחים החדשים של "פיצוחים"?, באתר ynet, 3 בפברואר 2016