![]() | |
לידה |
17 בנובמבר 1845 מורליה, המדינות המקסיקניות המאוחדות ![]() |
---|---|
פטירה |
9 בפברואר 1919 (בגיל 73) טאקובאיה, המדינות המקסיקניות המאוחדות ![]() |
![]() ![]() |
פליקס פארה בספרדית: Félix Parra; (1845 – 1919) היה אמן מקסיקני שחי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. במהלך חייו עבד פארה כמדריך לציור דקורטיבי באקדמיה של סן קרלוס, במקסיקו סיטי. באמצעות יצירותיו, פארה העביר נושאים ונרטיבים שהדגימו את השינויים בתרבות המקסיקנית שהוא חווה או צפה בתקופתו באקדמיה וסיפקו הצצה להיסטוריה ושינוי החברה מנקודת מבטו.[1] בנוסף, יצירותיו, במיוחד תמונותיו המתארות ילידים, שימשו השראה עבור ציירי קיר מאוחרים יותר כמו דייגו ריברה[2] וחוסה קלמנטה אורוזקו.[3]
פארה נולד ב-17 בנובמבר 1845, ליד מורליה, מישואקאן, מקסיקו. פליקס נדד ברחבי מקסיקו, ולמד במוסדות אמנותיים שונים עד 1877. בלימודיו פארה גילה כישרון רב, ובסופו של דבר זכה במלגה על יכולתו האמנותית המוכחת.[4] ב 1878, פארה נסע לאירופה כדי להמשיך בעיסוקו בלימודים אמנותיים. במשך ארבע השנים הבאות, למד בצרפת ובאיטליה לפני שחזר למקסיקו ב-1882, אז קיבל תפקיד כפרופסור לציור דקורטיבי בבית הספר הלאומי לאמנויות יפות.
הוא עבד בבית הספר עד 1909, אז קיבל תפקיד משני במוזיאון הלאומי. הוא פיתח את כישוריו במדיה של רישום וצבעי מים. ב-1915 הוא עזב את תפקידו כפרופסור בבית הספר.
ארבע שנים מאוחר יותר, ב-9 בפברואר 1919, פארה נפטר בטקוביה, פרבר של מקסיקו סיטי. הוא היה בן 73 במותו.
בשנת 1861, בגיל 16 בלבד, נכנס פליקס פארה לבית הספר לרישום וציור באקדמיה של סן ניקולס, הממוקם במורליה, מקסיקו.[1] הוא היה תלמיד בתחום הציור האקדמי, במשך שלוש שנים לפני שעבר לאקדמיה של סן קרלוס, הממוקמת במקסיקו סיטי.[5] באקדמיה נחשף פארה למגוון של סגנונות מקומיים וזרים שהוצגו על ידי גל חדש של פרופסורים, שרובם היו אמנים מקסיקנים עם רקע השכלה אמנותית ספרדית. חשיפתו הובילה לכך שפארה קלט אלמנטים מרכזיים מהסגנון האמנותי המקסיקני והאירופאי, שרבים מהם ניתן לראות משולבים ביצירותיו.[6]
בעת שהותו באקדמיה, הציג פליקס מספר מיצירותיו בתערוכות אמנות פנימיות קטנות המורכבות מיצירות שיצרו תלמידי האקדמיה. בשנת 1871, הוא הציג לראווה עירום שצויר בסגנון אירופי. שנתיים לאחר מכן, ב-1873, הוצגה אחת היצירות הבולטות שלו, "גלילאו המדגים את התיאוריות האסטרונומיות החדשות באוניברסיטת פדובה", ציור שמן שנעשה על קנבס.[1] בשנת 1877, הציג פארה את "פרקי הכיבוש: הטבח של צ'ולולה", יצירה שתשפיע באופן משמעותי על חייו בשנים הבאות. הציור האקדמי ההיסטורי שלו המתאר את קורטז וכיבושו ברחבי מקסיקו, והרס את התרבות המקומית תוך כדי כך. הציור זיכה את פארה במלגה מהאוניברסיטה כדי לנסוע ולהמשיך את השכלתו האמנותית באירופה.
החל משנת 1878, פארה למד ארבע שנים בצרפת ואיטליה, אצל ציירים מאסטרים אחרים. בסיום לימודיו ב-1882, החליט פארה לחזור למולדתו מקסיקו וקיבל בבית הספר הלאומי לאמנויות יפות.
עם שובו למקסיקו ב-1882, קיבל פארה תפקיד בבית הספר הלאומי לאמנויות יפות כפרופסור לקישוט, פרקטיקה אמנותית המבוססת על רישום. פארה המשיך להשתמש בצבעי שמן לאחר כניסתו לתפקיד, ויצר יצירות כמו "בדידות", ב-1898 ו"טבע דומם עם סיר" ב-1917. עם זאת, בגלל עמדת ההוראה החדשה שלו, הקצב שבו ייצר או חשף בפומבי יצירות בצבעי שמן הצטמצם באופן משמעותי.[7]
תפקידו במוסד האמנותי היה העיסוק העיקרי שלו מ-1882 עד 1909, אז החל לעבוד במוזיאון הלאומי בנוסף לתפקידו כפרופסור.[4] בתקופתו במוזיאון החל פארה להתנסות במדיה חדשה אחרת: צבעי מים. דוגמאות מעטות של יצירות שהופקו באמצעות מדיומים אלה אומתו כשלו, ואלה לא מתוארכות במדויק.
פארה פרש באופן רשמי מתפקידו בבית הספר בשנת 1915, לאחר כהונה במקצוע במשך 33 שנים.
אף על פי שהרחיק את עצמו מהחינוך לאמנות, הוא המשיך לעסוק ביצירה האמנותית, והפיק את ציור טבע דומם ב-1917, יצירת האמנות הידועה האחרונה שלו לפני מותו ב-1919.