לידה |
המאה ה־20 צרפת ![]() |
---|---|
שם לידה |
Pascal Robert Boyer ![]() |
ענף מדעי |
אנתרופולוגיה חברתית, אנתרופולוגיה, אנתרופולוגיה של הדת, מדעים קוגניטיביים, פסיכולוגיה אבולוציונית, דת ![]() |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט |
Éric de Dampierre ![]() |
מוסדות |
אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס (1 ביולי 2000) ![]() |
פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (2011) ![]() |
www | |
![]() ![]() |
פסקל רובר בואייה (בצרפתית: Pascal Robert Boyer)[1] הוא אנתרופולוג קוגניטיבי ופסיכולוג אבולוציוני אמריקאי ממוצא צרפתי (נולד ב-25 במרץ 1943), הידוע בעיקר בעבודתו במדעי הקוגניציה של הדת. הוא לימד באוניברסיטת קיימברידג' במשך שמונה שנים, וכפרופסור הקתדרה על שם הנרי לוס לזיכרון אינדיבידואלי וקולקטיבי באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם הוא מלמד פסיכולוגיה אבולוציונית ואנתרופולוגיה.[2] הוא היה עמית מלגת גוגנהיים ופרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה ובאוניברסיטת ליון שבצרפת.[3] הוא למד פילוסופיה ואנתרופולוגיה בסורבון ובאוניברסיטת קיימברידג' עם ג'ק גודי, שעבד על אילוצי זיכרון שבהעברת ספרות שבעל פה.[4] בואייה הוא חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים.[5]
בואייה חוקר כיצד הטיות אנושיות ויכולות קוגניטיביות יצרו או עודדו תופעות תרבותיות.[6] הוא תומך ברעיון שהאבולוציה האנושית הביאה ליכולות מיוחדות המנחות את היחסים החברתיים, התרבות והנטיות שלנו כלפי אמונות דתיות. בואייה ואחרים מציעים שמנגנונים קוגניטיביים אלה מסייעים לרכישה ולהעברה משוכללת ומהירה בתוך הקהילה של נושאים "דתיים", כמו מושגים של רוחות, רוחות רפאים, אבות קדמונים או אלים.[6]
בואייה ערך עבודת שטח אתנוגרפית ארוכת טווח בקמרון, שם חקר את העברת האפוסים האוראליים של הקבוצה האתנית פאנג והדת המסורתית שלה. רוב עבודתו המאוחרת מורכבת ממחקר ניסיוני של יכולות קוגניטיביות העומדות בבסיס ההעברה התרבותית. הוא חקר מושגים על טבעיים ושמירתם בזיכרון ותיאור תהליכים קוגניטיביים המעורבים בהעברת מושגים דתיים.[4] הוא כתב על הרעיון של כלכלה עממית, המציע שהטיות קוגניטיביות מתפתחות ממלאות תפקיד חשוב באופן שבו ההדיוטות רואים את הכלכלה.
מבין ספריו של בואייה, Religion Explained: The Evolutionary Origins of Religious Thought (בתרגום חופשי: להסביר את הדת: המקורות האבולוציוניים של המחשבה הדתית) הוא הידוע ביותר. בואייה הציג אנתרופולוגיה קוגניטיבית שסיפקה הבנה חדשה של הדת.[7] דת עבור בואייה מורכבת מייצוגים תרבותיים, רעיונות המופיעים בצורות דומות במוחם של יחידים שונים בקבוצה. כדי להסביר כיצד הדת מופיעה ומועברת, יש להסביר כיצד רעיונות אלה נרכשים, מאוחסנים ומועברים טוב יותר מרעיונות אפשריים אחרים. ממצאים מהפסיכולוגיה הקוגניטיבית וההתפתחותית מצביעים על כך שקל לרכוש ולזכור שילובים ספציפיים של רעיונות. בין אלה נושאים סטנדרטיים רבים של דמיון על טבעי ודתי, כמו הרעיון של סוכן בעל פיזיקה-נוגדת-אינטואיטיביות ופסיכולוגיה סטנדרטית, למשל רוחות רפאים ואלים שאינם חומריים אך הם בעלי אותן יכולות נפשיות כמו בני אדם. לדברי בואייה, ישנם רק כמה שילובים כאלה של חומרים אינטואיטיביים ונגד-אינטואיטיביים שהם אופטימליים לרכישה ולזיכרון – ואלו הם – במקרה או שלא במקרה – הנפוצים ביותר בדתות העולם.
בפרדיגמה קוגניטיבית זו[8] האמונה בגורמים על טבעיים היא טבעית וחלק מההכרה האנושית.[9] עם זאת, אין מערכות נפשיות ספציפיות היוצרות רעיונות דתיים. במקום זאת, הרעיונות הללו הם תוצר לוואי צפוי של מערכות נפשיות שהתפתחו מסיבות אחרות, לא בגלל דת. לדוגמה, אנו משתמשים בקלות ברעיון של "אל" או "רוח רפאים" בגלל הפסיכולוגיה האינטואיטיבית שלנו, מה שפסיכולוגים מכנים לפעמים "ToM".
ג'סטין ל' בארט טען שספרו של בואייה, The Naturalness of Religious Ideas: A Cognitive Theory of Religion (הטבעיות של רעיונות דתיים: תיאוריה קוגניטיבית של דת) הוא ניסיון לרפורמה במודלים מסורתיים ולהבנת הדת במונחים של מדע קוגניטיבי. בואייה מפרק הנחות מסורתיות רבות של לימודי תרבות. עם זאת, טוען בארט, בואייה חסר בהירות – בעיקר בשל המעבר מז'רגון אנתרופולוגי לפסיכולוגי.[10]
בספר Minds Make Societies (מוחות יוצרים חברות) מסביר בואייה את הרלוונטיות של הפסיכולוגיה האבולוציונית והאבולוציה התרבותית להבנת החברות האנושיות, מהקהילות בקנה מידה קטן שבהן התפתחו בני האדם ועד לחברות המונים מודרניות. הספר "משלב תובנות מביולוגיה אבולוציונית, גנטיקה, פסיכולוגיה, כלכלה ועוד, כדי לחקור את ההתפתחות והפעולה של החברות האנושיות".
לדעת בואייה, מדע החברה המשולב החדש הזה יכול לספק תשובות חדשות, המבוססות על ראיות מדעיות, לשאלות על החברה. כל אחד מששת הפרקים בספר מתמקד באחת השאלות הבאות:
אחד הצירים המנחים בספר הוא שמדעי החברה יכולים להתקדם אם הם נוטשים מושגים כימריים כמו "טבע" ו"תרבות", שאינם תואמים אובייקטים בעולם, ושוקלים כיצד ההיסטוריה של הברירה הטבעית במין האנושי הביאה להעדפות ויכולות ספציפיות. מדעני חברה צריכים לזנוח הנחות קלאסיות שמציגות בעיות במקום לפתור אותן, כמו הרעיון שכוח במובנו הסמלי דומה לכוח פיזי, או שנורמות חברתיות קיימות מחוץ לראשיהם של בני אדם – רעיון שמאוחר יותר פותח גם בכתביו של יובל נח הררי, בעיקר בספרו "קיצור תולדות האנושות".
בואייה ממליץ על סוג של מדע חברה "עמיד" שהתווה אדוארד א' וילסון, וטוען שכבר יש לנו את המרכיבים של מדע חברה כזה.