פפערשא ליד אאוגסבורג על מפה משנת 1830 | |
מידע | |
---|---|
עיר | אאוגסבורג |
קואורדינטות | 48°22′00″N 10°52′05″E / 48.3667°N 10.8681°E |
פפרזה (בגרמנית: Pfersee; בכתיב העברי הארכאי: פפערשׂא או פפערשׂי) היא שכונה במערב אאוגסבורג, שהייתה עד 1911 עיר עצמאית. במאה ה-18 וה-19 התקיימה בה קהילה יהודית גדולה.
פפרזה נזכרת בכתובים לראשונה בשנת 800 לספירה, אך קיים יסוד להניח שהיישוב במקום התקיים ברציפות לפחות מאז ימי הרומאים.
בימי הביניים היה הכפר בבעלות פרטית, סמוך לעיר אאוגסבורג.
החל מאמצע המאה ה-19 חל פיתוח תעשייתי מואץ במקום והוקמו בו מפעלים. בראשית ינואר 1911 השתלב באאוגסבורג כפרבר תעשייתי. בימי מלחמת העולם השנייה העסיקו הנאצים עובדי כפייה ממחנה הריכוז דכאו בפפרזה, בעיקר במפעל של מסרשמיט.
יהודים ישבו בפפערשא כבר מן המאה ה-16. במאה ה-18 הייתה הקהילה היהודית במקום, הקהילה המרכזית באזור, ומקום מושבו של רבה הראשי של שוואביה.
כמה מרבני פפערשא התפרסמו בכינוי "חכמי פפערשא". ביניהם נודעו:
באמצע המאה ה-19 גדל היישוב היהודי באאוגסבורג עצמה, בין היתר גם על חשבון היישוב בפפערשא שהלכה והתרוקנה מיהודיה.
ב-1904, בעת כתיבת האנציקלופדיה היהודית, כבר לא ישבו יהודים במקום.
מפורסם גם ש"ס פפערשא, כתב יד של התלמוד הבבלי שהיה בידי הקהילה ומצוטט בספרות התורנית. כתב היד הועבר לאוניברסיטת מינכן, ונודע בכינויו כתב יד מינכן 95. הוא שימש את הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ בכתיבת "דקדוקי סופרים".