לידה |
1 ביולי 1943 (בן 81) הנטינגטון, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית |
---|---|
עמדה | רכז |
גובה | 1.83 מטרים |
מכללה |
מכללת מזרח אריזונה אוניברסיטת המדינה של אריזונה |
דראפט |
בחירה מספר 88, 1966 סינסינטי רויאלס |
קבוצות כשחקן | |
1966–1967 1967–1974 1974 1974–1976 1976–1977 |
סינסינטי רויאלס אינדיאנה פייסרס ממפיס סאונדס ספיריטס אוף סנט לואיס אינדיאנה פייסרס |
הישגים כשחקן | |
3 זכיות באליפות ה-ABA (1970, 1972, 1973) זכייה ב-MVP של פלייאוף ה-ABA (1972) 4 בחירות למשחק האולסטאר של ה-ABA (1968, 1970, 1972, 1975) זכייה ב-MVP של משחק האולסטאר (1975) בחירה לקבוצת כל הזמנים של ה-ABA | |
פרדריק "פרדי" לואיס (באנגלית: Frederick "Freddie" Lewis; נולד ב-1 ביולי 1943) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-NBA וה-ABA בין השנים 1966–1977. במהלך 9 עונותיו ב-ABA זכה ב-3 אליפויות כשחקן אינדיאנה פייסרס, נבחר 4 פעמים להשתתף במשחק האולסטאר, ורשם ממוצעים כוללים של 17.0 נקודות, 4.2 אסיסטים ו-3.9 ריבאונדים למשחק.[1]
בשנת 1997 נבחר לאחד מ-30 חברי קבוצת כל הזמנים של ה-ABA, אשר פורסמה לרגל חגיגות 30 שנה להקמת הליגה. לואיס ניצב במקום השישי בתולדות ה-ABA בסך נקודות (11,660), ובמקום הרביעי בסך אסיסטים (2,883).[2][3] אחד משישה שחקנים אשר השתתפו בכל 9 העונות של ליגת ה-ABA.
לואיס נולד בעיר הנטינגטון שבווירג'יניה המערבית, וגדל במקיספורט אשר בפנסילבניה. בשנת 1962 החל ללמוד במכללת מזרח אריזונה הצנועה, ושנתיים לאחר מכן עבר לאוניברסיטת המדינה של אריזונה. בשתי עונותיו בקבוצת הכדורסל של "אריזונה סטייט" קלע 13.8 ו-22.7 נקודות בממוצע למשחק, בהתאמה.[4]
בדראפט ה-NBA 1966 נבחר לואיס בבחירה ה-88 (סיבוב עשירי), על ידי סינסינטי רויאלס.[5] בעונתו היחידה בסינסינטי קלע 4.7 נקודות בממוצע למשחק, כמחליפו מהספסל של אוסקר רוברטסון.
בדראפט ההרחבה של שנת 1967 נבחר על ידי סן דייגו רוקטס,[6] אך משלא זכה לחוזה בקבוצה הצטרף לאינדיאנה פייסרס מליגת ה-ABA. לאורך תקופתו באינדיאנה היה אחד משחקניה המובילים, לצידם של מל דניאלס, רוג'ר בראון, ג'ורג' מקגיניס ובוב נטוליקי. כבר בעונתו הראשונה הצטיין עם 20.6 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר. בעונת 1969/1970 השתתף בשנית במשחק האולסטאר, וזכה עם הפייסרס באליפות ה-ABA הראשונה של המועדון, לאחר שגברו על לוס אנג'לס סטארס בסדרת הגמר. בשנת 1972 נבחר פעם נוספת למשחק האולסטאר, והוביל את אינדיאנה לזכייה השנייה באליפות ה-ABA, לאחר שגברה על ניו יורק נטס בסדרת הגמר. לאורך סדרת הגמר היה לואיס הקלעי המוביל של קבוצתו, עם ממוצע של 22.8 נקודות למשחק, ובסיומה זכה בתואר ה-MVP של הפלייאוף.[7] בעונת 1972/1973 גברו הפייסרס בסדרת הגמר על קנטקי קולונלס, ובכך זכו באליפות שנייה ברציפות ושלישית בסך הכול.
בקיץ 1974 עבר לשחק בקבוצת ממפיס סאונדס, וכבר לאחר 6 משחקים הועבר בטרייד לספיריטס אוף סנט לואיס. עד לסיום עונת 1974/1975 קלע שיא קריירה של 22.6 נקודות בממוצע למשחק, לצד מרווין בארנס ומוריס לוקאס. במשחק האולסטאר של אותה עונה, בו השתתף בפעם הרביעית בקריירה, זכה בתואר ה-MVP לאחר שקלע 26 נקודות ומסר 10 אסיסטים.[8]
באוגוסט 1976, לאחר כשנה וחצי בסנט לואיס, חזר לשחק באינדיאנה פייסרס, אשר עברה באותה עונה לשחק ב-NBA. עד לסיום עונת 1976/1977 קלע 7.0 נקודות למשחק, בטרם פרש ממשחק.