פרננדה טורס

פרננדה טורס
לידה 15 בספטמבר 1965 (בת 59)
ברזילברזיל ריו דה ז'ניירו, ברזיל
מדינה ברזילברזיל ברזיל
תקופת הפעילות מ-1981
עיסוק שחקנית, סופרת ותסריטאית
בן זוג אנדרושה ואדינגטון (1997–הווה)
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרננדה טורס (בפורטוגזית: Fernanda Pinheiro Monteiro Torres; נולדה ב-15 בספטמבר 1965) היא שחקנית, סופרת ותסריטאית ברזילאית, הידועה הן בתפקידים קומיים והן בדרמטיים. זוכת פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן עבור הסרט Love Me Forever or Never (1986). בשנת 2024 זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה, עבור תפקידה בסרט "אני עדיין כאן", ובכך הפכה לשחקנית הברזילאית הראשונה שזכתה בפרס זה.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורס החלה את קריירת הקולנוע בגיל 17, עם הופעתה בסרט Inocência ‏(1983). בשנה שלאחר מכן הופיעה בסרט A Marvada Carne ‏(1985), וזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל גרמדו. בשנת 1986 זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן עבור תפקידה בסרט Love Me Forever or Never מאת ארנלדו ג'בור.

בין הסרטים הבולטים שבהם השתתפה: "מלחמה של איש אחד" (1991) לצד אנתוני הופקינס, Foreign Land‏ (1996) מאת וולטר סאלס, ו-Four Days in September ‏(1997), שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. בשנת 2005 שיחקה לצד אמה, השחקנית פרננדה מונטנגרו, בסרט "בית החול".

בשנת 2024 גילמה את יוניס פייבה בסרט הביוגרפי "אני עדיין כאן", בבימויו של וולטר סאלס. הופעתה בסרט זיכתה אותה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה, והייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, בכך הפכה לשחקנית הברזילאית השנייה המועמדת בקטגוריה זו, אחרי אמה.

תיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורס החלה את דרכה בתיאטרון בגיל 13, והופיעה לראשונה במחזה Um Tango Argentino מאת מריה קלרה מצ'אדו. בין תפקידיה הבולטים: Orlando ‏(1989), Da Gaivota ‏(1998) ו-Two Women and a Corpse ‏(2000). היא השתייכה ללהקת התיאטרון Companhia de Ópera Seca והופיעה במספר מחזות בינלאומיים, כולל The Flash and Crash Days ‏(1991) לצד אמה. אחד ממופעיה הבולטים ביותר הוא המונולוג A Casa dos Budas Ditosos ‏(2003), שהוצג בפני יותר ממיליון צופים.[1]

טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורס השתתפה במספר רב של סדרות טלוויזיה פופולריות בברזיל. בין השנים 2001–2003 כיכבה בקומדיה Os Normais, שנחשבת לקלאסיקה מודרנית בברזיל.[2] בשנת 2011 החלה לככב בסדרה Tapas & Beijos, עליה זכתה בפרסים רבים, כולל פרס השחקנית הטובה ביותר בפרסי השנה של גלובו.[3]

בנוסף למשחק, כתבה את התסריט לסרט O Juízo (2016), והופיעה בעונה השנייה של סדרת הדרמה הרפואית Sob Pressão ‏(2018).[4] כמו כן, פיתחה והנחתה את הפרויקטים הדוקומנטריים Minha Estupidez ו-Bicho Homem, ושימשה כמראיינת בפודקאסט The Playlist of My Life.[5]

כתיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 פרסמה את רומן הביכורים שלה, The End (Fim), שנמכר ביותר מ-200,000 עותקים ותורגם לשבע שפות.[6] בשנת 2023 עיבדה את הספר למיני-סדרה בת 10 פרקים ששודרה ב-Globoplay. בשנת 2017 פרסמה את ספרה השני, Glory and Its Litany of Horrors (A Glória e Seu Cortejo de Horrores).[7]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורס היא בתם של השחקנים פרננדו טורס ופרננדה מונטנגרו. היא ממוצא פורטוגזי ואיטלקי.[8][9] משנת 1997 היא נשואה למפיק והבמאי אנדרושה ואדינגטון, ולשניים שני בנים: חואקים (נולד בשנת 2000) ואנטוניו (נולד בשנת 2008). בנוסף, היא אם חורגת לשני בניו מנישואיו הקודמים.[10][11]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס שנה קטגוריה עבור תוצאה מקור
פרס אוסקר 2025 השחקנית הטובה ביותר אני עדיין כאן בהמתנה [12]
פרס גלובוס הזהב 2025 השחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה אני עדיין כאן זכייה [13]
איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס 2024 ההופעה הראשית הטובה ביותר אני עדיין כאן מקום שני [14]
פרס סטלייט 2025 השחקנית הטובה ביותר בסרט – דרמה אני עדיין כאן זכייה [15]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Fernanda Torres lembra último contato com João Ubaldo: "era muito afetuoso"". UOL Entretenimento. 18 ביולי 2014. נבדק ב-28 בינואר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ AdoroCinema (6 באוקטובר 2019). ""Eu faria Os Normais 3 com prazer", revela Fernanda Torres". AdoroCinema (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-28 בינואר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Domingão do Faustão | Fernanda Torres é a primeira vencedora na categoria Atriz de Série/ Minissérie | Globoplay (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-28 בינואר 2025 – via globoplay.globo.com. {{cite AV media}}: (עזרה)
  4. ^ "Fernanda Torres estará na nova temporada de 'Sob pressão' - Patrícia Kogut, O Globo". Patrícia Kogut (בBrazilian Portuguese). 17 בינואר 2018. נבדק ב-28 בינואר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Redação (8 בפברואר 2023). "A Playlist da minha vida: Deezer lança podcast com Fernanda Torres". CASTNEWS (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-17 בספטמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Fernanda Torres fala da série 'Fim', de envelhecimento e da mãe, Fernandona: 'Pequei mais que ela, não sei se chego tão longe'". O Globo (בBrazilian Portuguese). 26 באוקטובר 2023. נבדק ב-17 בספטמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Fernanda Torres: A liberal e o cortejo de horrores". epoca.globo.com. נבדק ב-17 בספטמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "IstoÉ Gente: Fernanda Montenegro". אורכב מ-המקור ב-25 בפברואר 2021. נבדק ב-11 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Fernanda Montenegro – Site Oficial – Universo Online
  10. ^ "Fernanda Torres se diz 'madrastérrima': 'Eu nunca quis ser uma mãe substituta'". Encontro com Fátima Bernardes (בBrazilian Portuguese).
  11. ^ "Fernanda Torres faz aparição rara com o marido e o enteado em noite de cinema". Quem (בBrazilian Portuguese). 17 באוקטובר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Zac Ntim, Fernanda Torres Lands Brazil’s First Acting Oscar Nomination Since Her Mother’s 1999 Nod, Deadline, ‏2025-01-23 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Rebecca Rubin, ‘I’m Still Here’ Star Fernanda Torres Wins Golden Globe 26 Years After Her Mom Was Nominated in Same Category, Variety, ‏2025-01-06 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ Clayton Davis, ‘Anora’ Nabs Best Picture at L.A. Film Critics Awards, Marianne Jean-Baptiste Makes History With Lead Win (Full Winners List), Variety, ‏2024-12-08 (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ 2024 Winners | International Press Academy (באנגלית אמריקאית)
פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה
1943–1960 ג'ניפר ג'ונס (1943) • אינגריד ברגמן (1944) • אינגריד ברגמן (1945) • רוזלינד ראסל (1946) •רוזלינד ראסל (1947) • ג'יין ויימן (1948) • אוליביה דה הבילנד (1949) • גלוריה סוונסון (1950) • ג'יין ויימן (1951) • שירלי בות' (1952)• אודרי הפבורן (1953) • גרייס קלי (1954) • אנה מניאני (1955) • אינגריד ברגמן (1956) • ג'ואן וודוורד (1957) • סוזן הייוורד (1958) • אליזבת טיילור (1959) • גריר גרסון (1960)
1961–1980 גריר גרסון (1961) • ג'רלדין פייג' (1962) • לסלי קארון (1963) • אן בנקרופט (1964) • סמנתה אגר (1965) • אנוק איימה (1966) • אדית אוונס (1967) • ג'ואן וודוורד (1968) • ז'נבייב בוז'ולד (1969) • אלי מק'גרו (1970) • ג'יין פונדה (1971) • ליב אולמן (1972) • מרשה מייסון (1973) • ג'ינה רולנדס (1974) • לואיז פלטשר (1975) • פיי דאנאוויי (1976) • ג'יין פונדה (1977) • ג'יין פונדה (1978) • סאלי פילד (1979) • מרי טיילר מור (1980)
1981–2000 מריל סטריפ (1981) • מריל סטריפ (1982) • שירלי מקליין (1983) • סאלי פילד (1984) • וופי גולדברג (1985) • מרלי מטלין (1986) • סאלי קירקלנד (1987) • ג'ודי פוסטר/שירלי מקליין/סיגורני ויבר (1988) • מישל פייפר (1989) • קתי בייטס (1990) • ג'ודי פוסטר (1991) • אמה תומפסון (1992) • הולי האנטר (1993) • ג'סיקה לאנג (1994) • שרון סטון (1995) • ברנדה בלתין (1996) • ג'ודי דנץ' (1997) • קייט בלאנשט (1998) • הילרי סוונק (1999) • ג'וליה רוברטס (2000)
2001–היום סיסי ספייסק (2001) • ניקול קידמן (2002) • שרליז ת'רון (2003) • הילרי סוונק (2004) • פליסיטי האפמן (2005) הלן מירן (2006) • ג'ולי כריסטי (2007) • קייט וינסלט (2008) • סנדרה בולוק (2009) • נטלי פורטמן (2010) • מריל סטריפ (2011) • ג'סיקה צ'סטיין (2012) • קייט בלאנשט (2013) • ג'וליאן מור (2014) • ברי לארסון (2015) • איזבל הופר (2016) • פרנסס מקדורמנד (2017) • גלן קלוז (2018) • רנה זלווגר (2019) • אנדרה דיי (2020) • ניקול קידמן (2021) • קייט בלאנשט (2022) • לילי גלדסטון (2023) • פרננדה טורס (2024)
פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע
דרמה
(1996–2010, 2018–הווה) 		פרנסס מקדורמנד (1996) ‏•‏‏ ג'ודי דנץ' (1997) ‏•‏‏ קייט בלאנשט (1998) ‏•‏‏ הילרי סוונק (1999) ‏•‏‏ אלן בורסטין (2000) ‏•‏‏ סיסי ספייסק (2001) ‏•‏‏ דיאן ליין (2002) ‏•‏‏ שרליז ת'רון (2003) ‏•‏‏ הילרי סוונק (2004) ‏•‏‏ פליסיטי האפמן (2005) ‏•‏‏ הלן מירן (2006) ‏•‏‏ מריון קוטיאר (2007) ‏•‏‏ אנג'לינה ג'ולי (2008) ‏•‏‏ שוהרה אע'דאשלו (2009) ‏•‏‏ נומי ראפאס (2010) ‏•‏‏ גלן קלוז (2018) ‏•‏‏ סקרלט ג'והנסון (2019) ‏•‏‏ פרנסס מקדורמנד (2020) ‏•‏‏ קריסטן סטיוארט (2021) ‏•‏‏ דניאל דדויילר (2022) ‏•‏‏ לילי גלדסטון (2023) ‏•‏‏ פרננדה טורס (2024)
מוזיקלי או קומדיה
(1996–2010, 2018–הווה) 		גווינת' פלטרו (1996) ‏•‏‏ הלן האנט (1997) ‏•‏‏ כריסטינה ריצ'י (1998) ‏•‏‏ ג'נט מק'תיר (1999) ‏•‏‏ רנה זלווגר (2000) ‏•‏‏ ניקול קידמן (2001) ‏•‏‏ ג'ניפר וסטפלדט (2002) ‏•‏‏ דיאן קיטון (2003) ‏•‏‏ אנט בנינג (2004) ‏•‏‏ ריס וית'רספון (2005) ‏•‏‏ מריל סטריפ (2006) ‏•‏‏ אליוט פייג' (2007) ‏•‏‏ סאלי הוקינס (2008) ‏•‏‏ מריל סטריפ (2009) ‏•‏‏ אן האת'וויי (2010) ‏•‏‏ אוליביה קולמן (2018) ‏•‏‏ אקוופינה (2019) ‏•‏‏ מריה בקלובה (2020) ‏•‏‏ אלנה חיים (2021) ‏•‏‏ מישל יאו (2022) ‏•‏‏ אמה סטון (2023) ‏•‏‏ דמי מור (2024)
סרט
(2011–2017) 		ויולה דייוויס (2011) ‏•‏‏ ג'ניפר לורנס (2012) ‏•‏‏ קייט בלאנשט (2013) ‏•‏‏ ג'וליאן מור (2014) ‏•‏‏ סרשה רונאן (2015) ‏•‏‏ איזבל הופר / רות נגה (2016) ‏•‏‏ סאלי הוקינס / דיאן קרוגר (2017)