לידה |
1914 ג'נובה, איטליה |
---|---|
פטירה |
1984 (בגיל 70 בערך) ג'נובה, איטליה |
מדינה | איטליה, ממלכת איטליה |
מקצוע | פרסביטר, ספרן |
מידע חסיד אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסיד אומות העולם (29 באפריל 1976) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | פרנצ'סקו רפטו |
פרנצ'סקו רפטו (באיטלקית: Francesco Repetto, 1914, ג'נובה – 1984) היה כומר איטלקי וחסיד אומות העולם.
בין השנים 1940–1945 היה רפטו מזכירו האישי של הקרדינל פייטרו בואטו (אנ') בג'נובה.
בשנות המלחמה האיץ בואטו ברפטו לפעול עם רשת דלאסם להצלת יהודים. רפטו שיתף פעולה עם יהודים ונוצרים מאזור ג'נובה, שהיו חברים במחתרת האנטי-נאצית והאנטי-פשיסטית באזור. לאחר כניעת איטליה לגרמנים בספטמבר 1943 נאלצו פעילי דלסם לסגור את מפקדתם בג'נובה, ומרכז פעילותם עבר לכנסייה הקתולית תחת מנהיגותו של בואטו. מאותה עת ואילך ארגן רפטו את כל פעילות ההצלה. בשיתוף פעולה עם יהודים רבים וכן כמרים רבים אחרים, בהם ריימונדו ויאלה ורופינו ניקאצ'י, שלימים זכו אף הם בתואר חסיד אומות העולם, סייע רפטו בהצלתם של מאות יהודים - יהודים איטלקים ויהודים בעלי אזרחויות זרות, בבורגו סן דלמצו, בפירנצה, בלוקה, ברומא וביישובים אחרים. הג'וינט הפקיד כסף בשווייץ וכסף זה הועבר על ידי ארגון דלסם לרפטו. רפטו השתמש בכסף זה כדי לארגן מקלטים ליהודים, לתת להם מזון, טיפול רפואי, אשפוז בלתי חוקי ומסמכים מזויפים. כמו כן הציע ליהודים הנרדפים סעד רוחני.
ב-4 ביולי 1944 הצליח רפטו להימלט בקושי מקציני אס אס שנשלחו מוורונה לעצרו אך מאותה עת ואילך נאלץ להפחית את קצב פעילותו. את מקומו תפס קרלו סאלבי (Salvi), שלימים זכה אף הוא בתואר חסיד אומות העולם.
בשנת 1955 העניק איחוד יהודי איטליה לרפטו מדליית זהב כאות הוקרה על פעולתו להצלת יהודים.
ב-1976 העניק יד ושם לרפטו את התואר "חסיד אומות העולם".
הסופר והחוקר אלכסנדר סטיל (Stille) הנציח את פועלו של רפטו בספרו Benevolence and Betrayal: Five Italian Jewish Families under Fascism (נדיבות ובגידה: חמש משפחות של יהודים איטלקים תחת הפשיזם), שיצא לאור בשנת 1991.