דיוקנו של צ'ארלס רנהופר כפי שהופיע בספרו "רודף התענוגות", 1894 | |
לידה |
7 בנובמבר 1836 סן-דני, צרפת |
---|---|
פטירה |
9 באוקטובר 1899 (בגיל 62) ניו יורק, ארצות הברית |
מסעדות | דלמוניקו'ס |
צ'ארלס רנהופר (בצרפתית: Charles Ranhofer; 7 בנובמבר 1836 – 9 באוקטובר 1899) היה שף מסעדת דלמוניקו'ס המפורסמת בניו יורק בשנים 1862 עד 1876 ומ-1879 ל-1896. רנהופר היה מחברו של הספר "רודף התענוגות" (The Epicurean) (1894), ספר בישול אנציקלופדי המחזיק למעלה מ-1,000 עמודים, דומה בהיקפו לספר Le Guide Culinaire של אוגוסט אסקופייה.
רנהופר, יליד סן-דני, צרפת, נשלח לפריז בהיותו בן 12 והחל להתלמד בלימודי מגדנאות, בגיל 16 נעשה השף הפרטי של הנסיך ד'הנין, קומט ד'אלזס. ב-1856 עבר לניו יורק ונעשה שף של הקונסול הרוסי, ואחר-כך עבד בוושינגטון די. סי. ובניו אורלינס. הוא שב לצרפת ב-1860 למשך תקופה קצרה, שם ארגן נשפים בחצרו של נפוליאון השלישי בארמון טווילרי, אך אז חזר לניו יורק על-מנת לעבוד במה שהיה אז מקום אופנתי "מזו דורי" (Maison Dorée). ב-1862 לורנצו דלמוניקו שכר את שירותיו למסעדת "דלמוניקו'ס", ושם נפלה בחלקו של רנהופר תהילתו הגדולה, אם כי אחרים יאמרו ששמו הלך לפניו גם לפני שהיה שף המסעדה. באותה עת, "דלמוניקו'ס" נחשבה למסעדה הטובה ביותר בארצות הברית. הוא היה שף "דלמוניקו'ס" עד לפרישתו ב-1896, פרט להפסקה קצרה בשנים 1879-1876 כשהיה הבעלים של "אוטל אמריקן" באז'ני לה בן.
רנהופר המציא או הפך מנות רבות של "דלמוניקו'ס" למפורסמות, למשל "לובסטר ניוברג" ונהג לקרוא תבשילים על שמם של אנשים ידועים – במיוחד כאלה שסעדו ב"דלמוניקו'ס" – כמו גם חבריו ואירועים בני התקופה. דוגמאות לכך:
רנהופר לא המציא את אלסקה אפויה, אולם הוא הפך אותה לפופולרית ב-1876 כשקרא אותה לכבוד אלסקה, הרכש הטריטוריאלי החדש של מדינת ארצות הברית. הוא גם ערך ניסויים במנות חדשות, הציג בפני הניו יורקים את "אגס אליגטור" (אבוקדו) ב-1895 ודברים רבים נוספים.
רנהופר ואשתו היו הורים לחמישה ילדים: שלושה בנים ושתי בנות. הוא הלך לעולמו בביתו בניו יורק ממחלת ברייטס' (מחלת כליות) ב-1899 ונקבר בבית הקברות וודלואן בברונקס.