צבי האוזר

צבי האוזר
צבי האוזר ב-2019
האוזר ב-2019
לידה 5 ביולי 1968 (בן 56)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה התחיה, תל"ם, דרך ארץ
סיעה כחול לבן, דרך ארץ, תקווה חדשה
בן או בת זוג דליה בודינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – 6 באפריל 2021
(שנתיים)
15 ביוני 2021 – 15 בנובמבר 2022
(שנה)
כנסות ה־21–23, ה־24
יו"ר ועדת החוץ והביטחון
27 במאי 2020 – 6 באפריל 2021
(315 ימים)
מזכיר הממשלה ה־16
5 באפריל 2009 – 13 במאי 2013
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי (צביקה) האוזר (נולד ב־5 ביולי 1968, ט' בתמוז ה'תשכ"ח) הוא איש ציבור ישראלי אשר כיהן כחבר כנסת מטעם סיעת 'דרך ארץ'. במסגרת כהונתו עמד בראשות ועדת החוץ והביטחון וכיהן כסגן יושב־ראש הכנסת.

לפני כן שימש בתפקיד מזכיר הממשלה, יושב הראש של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, היה חבר הנהלה במספר מוסדות ציבוריים וכן מילא שורה של תפקידי מפתח בשוק התקשורת והשידורים בישראל. האוזר הוא מיוזמי חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי,[1] כיהן שנתיים כחבר הוועדה לתכנון ולתקצוב[2] יוזם ויו"ר התכנית הלאומית "ציוני דרך" – התכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית,[3] שימש חבר הצוות המייעץ לסוגיית הסדרי התפילה בכותל המערבי[4] וכיהן כיו"ר מוזיאון ארץ ישראל ומייסד היחדה למען הגולן.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל ברמת־גן, למרדכי וליהודית האוזר, כבן הזקונים מבין שלושה. נולד עם מום בליבו ובגיל שמונה עבר בהצלחה ניתוח לב פתוח. בגיל אחת עשרה שיחק כדורסל בקבוצה של מכבי רמת־גן. בהיותו תלמיד תיכון בבית הספר בליך ברמת־גן שימש יו"ר ארצי של נוער מפלגת התחייה.[5]

את רוב שירותו הצבאי עשה בבית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל במסגרתו שימש, בין היתר, מ"מ מפקד יחידת ההסברה של בית הספר. לאחר שחרורו מצה"ל שימש האוזר עוזר מקצועי למנכ"ל משרד העבודה והרווחה שמואל סלבין, ולאחר מכן שימש עוזר ליו"ר מועצת המנהלים של החברה הממשלתית "עמידר".

האוזר שימש דובר התאחדות הסטודנטים בישראל (1992–1993), ובין השנים 1993–1994 שימש יועץ תקשורת לתנועת הליכוד ולראש האופוזיציה, בנימין נתניהו. לאחר כשנתיים עזב כדי להשלים את התמחותו המשפטית. כמו כן, היה האוזר חבר בית הדין המשמעתי האוניברסיטאי לערעורים באוניברסיטת תל אביב (1992-1994).

בשנת 1994 סיים האוזר את לימודיו האקדמיים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים, באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1996 בתום תקופת התמחות במשרד עורכי הדין פנחס מרינסקי ושות', הוסמך לעריכת דין. בין השנים 2000–2009 פעל האוזר בסקטור הפרטי, והיה לשותף במשרד עורכי הדין גולדפרב לוי ושות' (לימים, 'גולדפרב זליגמן ושות'). במסגרת זו, עמד בראש מחלקת תקשורת ומדיה במשרד.

במקביל המשיך בפעילות ציבורית, תוך שהוא משמש חבר הנהלה במספר מוסדות ציבוריים: היה חבר מועצות המנהלים של חברת "אוצר מפעלי ים", שימש חבר מועצת המנהלים של חברת "מקוה ישראל", והיה חבר המועצה הציבורית להנצחת זכרו של בנימין זאב הרצל. כמו כן, שימש בין השנים 2008–2009 חבר הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

רגולציה, תקשורת ושידורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים, היה האוזר מעורב בשוק התקשורת בישראל.[6]

עם הקמת ממשלת נתניהו הראשונה, בשנת 1996, מונה ליועץ מקצועי בכיר לשרת התקשורת לימור לבנת. במסגרת תפקידו, שימש מרכז הוועדה הבין-משרדית לפתיחת שוק הטלקום לתחרות, ומרכז פעולות משרד התקשורת לפתיחת שוק השידורים לתחרות; היה חבר הוועדה הציבורית להרחבת היצע השידורים לציבור; וכיהן כחבר הוועדה הבין-משרדית להסדרת שידורי רדיו ארציים.[7] במסגרת תפקידו יזם הצעה לפרק את ערוץ 1 ולהפנות את תקציבו להקמת חברת חדשות ולהפקות מקור.[8]

בשנת 1997 מונה ליו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין וליו"ר מנהלת הסדרת השידורים לציבור, תפקיד אותו מילא עד התפטרותו באוקטובר 1999.[9] בשנת 1999 מונה ליו"ר הוועדה הישראלית למדרוג למשך שנה.[10] בשנת 2002, שימש חבר הוועדה הציבורית לבחינת עתיד שידורי הטלוויזיה החינוכית.[11] הוועדה המליצה לשרת החינוך לימור לבנת להפסיק את פעילות הטלוויזיה החינוכית.[12]

לצד עיסוקיו המקצועיים כעורך דין, נמנה האוזר עם היזמים שהקימו את חברת 'חדשות ישראל', שזכתה בזיכיון להקמת ערוץ החדשות הייעודי.[13] הערוץ לא הוקם לבסוף עקב סכסוכים בין בעלי המניות.[14] כמו כן, בין השנים 2004–2009 שימש דירקטור בחברת "דורי מדיה גרופ" (DMG) שנסחרה בבורסת AIM, בורסת משנה לחברות הזנק של הבורסה לניירות ערך בלונדון. האוזר גם החזיק 1.5% ממניות החברה בעת שהונפקה בבורסה.[15]

במרץ 2015 מונה לדירקטור בזכיינית ערוץ 2 קשת.[16]

מזכיר הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2009, עם הקמת הממשלה ה-32 בראשות בנימין נתניהו, מונה האוזר לתפקיד מזכיר הממשלה ה-16 של מדינת ישראל.

האוזר שימש בתפקיד בין השנים 2009–2013. במסגרת תפקידו, ליווה את הממשלה בניהול הנושאים והסוגיות שעל סדר יומה. בין היתר, היה מופקד על קביעת סדרי היום של ישיבות הממשלה וועדות השרים; שימש במקביל מזכיר ועדת השרים לביטחון לאומי ('הקבינט המדיני ביטחוני'); שימש הגורם המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, ובין הממשלה לבין נשיא המדינה; וכן היה ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בנוסף, מתוקף תפקידו, היה האוזר דובר הממשלה.

במקביל לתפקידו כמזכיר הממשלה, שימש האוזר יו"ר משותף של תוכנית 'מסע', המביאה לישראל מדי שנה כעשרת אלפים צעירים לשהות של מספר חודשים במטרה להגביר את הזיקה למדינת ישראל ולעם היהודי; היה חבר בקרן למורשת הכותל המערבי, וכן שימש חבר בוועדה המייעצת לשיקום היכל העצמאות. האוזר הקים את תוכנית "מורשת" לשיקום תשתיות מורשת לאומיות.

ב-2010 עברה בממשלה ההחלטה להקים את התכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית ״ציוני דרך״.[17]

עם הקמת הממשלה ה-33, בינואר 2013, הודיע האוזר על רצונו לסיים את תפקידו לאחר כארבע שנים בתפקיד. האוזר המשיך לכהן כמזכיר הממשלה ה-33 עד למינויו של האלוף במיל' אביחי מנדלבליט, ששימש הפרקליט הצבאי הראשי, בחודש מאי 2013. ברקע סיום תפקידו של האוזר כמזכיר הממשלה הייתה התלונה שהגיש יחד עם יועז הנדל ויוחנן לוקר על מעשיו של נתן אשל איש אמונו הקרוב של ראש הממשלה.

לאחר כהונתו כמזכיר הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום תפקידו שב למגזר הפרטי ושימש יועץ מיוחד במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. במסגרת זו, הוא ליווה חברות ותאגידים גדולים במשק הישראלי וייצג גופים זרים בישראל. שימש מעת לעת פרשן מדיני ופוליטי בכלי תקשורת מרכזיים בישראל.

לאחר מכן שימש האוזר כדירקטור בקרן הריט הציבורית ׳סלע קפיטל נדל״ן׳.

האוזר שימש חבר במספר ועדות ממשלתיות וציבוריות ובכלל זה, יו"ר הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות; חבר הוועדה לבחינת ההסדרים המיוחדים בכותל המערבי; חבר ועדת החריגים לעניין כניסת בני הפלשמורה שנותרו באתיופיה; יו"ר מוזיאון ארץ ישראל וכן היה חבר הוועדה הציבורית המייעצת לבחירת מדליקי המשואות, בטקס יום העצמאות התשע"ד.

בחודש אוקטובר 2013, הצטרף האוזר לסגל ההוראה בבית הספר למדיניות ציבורית וממשל, באוניברסיטה העברית. במסגרת זו, הרצה האוזר בפני תלמידים לתואר שני בבית הספר. בנוסף שימש האוזר עמית מחקר בכיר ב"פורום קהלת". החל מחודש ינואר 2014, משמש האוזר יו"ר ארגון הבוגרים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.[18] נוסף על אלה כיהן האוזר כדירקרטור של המרכז האקדמי שלם.[19]

בין 2017 ל-2019 כיהן האוזר כיושב ראש היחדה למען הגולן, הפועלת לקידום ההכרה הבין-לאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן, ולהסרה מסדר היום של האפשרות לנסיגה ישראלית מרמת הגולן.[20]

ב-2018 פרסם האוזר מאמר, בו הביע את עמדתו כי האינטרס של ישראל הוא בפיצול של סוריה למספר ישויות, ובמעורבות אמריקאית בנעשה בה (כדי למנוע התחזקות של איראן וטורקיה בה), וכי ישראל צריכה להגיע ל-100,000 מתיישבים יהודים בגולן עד שנת 2030.[21]

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוזר מזוהה עם הימין השמרני. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 חבר האוזר למשה יעלון ולמפלגת תל"ם והוצב במקום ה-14 ברשימת כחול לבן (ביחד עם מפלגות חוסן לישראל ויש עתיד) לכנסת.[22] הרשימה קיבלה 35 מנדטים והאוזר נכנס לראשונה לכנסת העשרים ואחת.

בכנסת ה-23 במהלך הפילוג בסיעת כחול לבן שחל בעת בחירת ראש סיעתם בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת, הצביעו בעדו האוזר ועמיתיו למפלגת תל"ם יועז הנדל ואנדריי קוז'ינוב, בעוד ששאר חברי מפלגת תל"ם ויש עתיד נעדרו מההצבעה כאות מחאה. ב-29 במרץ 2020 אושרה בוועדה המסדרת התפצלותו יחד עם יועז הנדל מסיעת תל"ם לסיעתם שתיקרא "דרך ארץ".[23] בתוך כך מונה ליו"ר ועדת חוץ וביטחון וליו"ר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.[24] ב-15 ביולי נבחר לכהן בוועדה למינוי שופטים.[25] באוגוסט 2020 בעקבות משבר קואליציוני על תקציב המדינה לשנת 2020 שהיה מביא לפיזור הכנסת, יזם האוזר את דחיית אישור התקציב ב-100 ימים.[26] יוזמה זו, שהביאה לתיקון של חוק יסוד: הכנסת בהוראת שעה, ספגה ביקורת מבג"ץ, שהוציא בעקבותיה התראת בטלות.[27]

ב-9 בדצמבר 2020 הודיע האוזר יחד עם יועז הנדל על הצטרפות סיעת "דרך ארץ" למפלגת "תקווה חדשה" של גדעון סער[28] ובהמשך הוצב במקום השמיני ברשימתה.[29] בתגובה הודיע בני גנץ שיפעל להדיח את האוזר מתפקידו בוועדת חוץ וביטחון[30] ובמקומו הודיע גנץ שינסה למנות את חבר הכנסת איתן גינזבורג, אך לבסוף נשאר לכהן בתפקידו עד סוף כהונת הכנסת.

באוקטובר 2023 פרסם עמית סגל כי במהלך כהונתו זו, כיו"ר ועחו"ב, האוזר חזה והתריע בראיון עימו שנתיים לפני מתקפת הפתע על מדינת ישראל, כי זו הולכת לקרות.[31] תפיסתו הביטחונית-אסטרטגית של האוזר, בה עמד על האתגרים העומדים לפתחה של ישראל, ובמסגרתה חזה גם את מתקפת הפתע (כמו גם את אתגרי הלגיטימציה והאתגרים מצפון ומאיראן) נוסחה במסגרת נאום הסיכום שנשא לתפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון[32]. את עמדתו באשר לשורשי המחדל, פרש האוזר בהמשך בשורת מאמרים[33] ובנייר עמדה שפרסם פורום המזרח התיכון במהלך חודש ינואר 2024[34].

כיו"ר ועדת החוץ והביטחון היה האוזר מחלוצי התפיסה לפיה על ישראל להוביל מגמה של הגדלת תקציב הביטחון, בניגוד לעמדה שרווחה אז במערכת המדינית והביטחונית כאחד[32].

בבחירות לכנסת העשרים וארבע נכנס לכנסת עקב הפסקת חברותו במסגרת החוק הנורווגי של השר יועז הנדל. ב-20 באוקטובר 2021 נבחר לנציג הכנסת בוועדה המציעה מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה[35] וליו"ר ועדת המשנה לאסטרטגיה ומדיניות בוועדת החוץ והביטחון. בכנסת זו גם מונה לסגן יו"ר הכנסת, ליו"ר ועדת המשנה לזכאי חוק השבות וקשר עם התפוצות בוועדת החוקה, חוק ומשפט[36] ולחבר ועדת הכלכלה. כמו כן כיהן בכנסת זו כיושב ראש השדולה לאתרי מורשת ונכסי מורשת לאומית.

בכנסת זו כיהן האוזר גם כיו"ר אגודת הידידות הבינ-פרלמנטרית ישראל-יפן. על פעולתו לחיזוק הקשר בין המדינות, זכה בעיטור שר החוץ היפני לשנת 2022. עיטור שניתן ליחידים 'בעלי הישגים יוצאי דופן בתחומים בינלאומיים, על מנת להוקיר את תרומתם לקידום הידידות בין יפן למדינות ואזורים אחרים'.[37]

במסגרת כהונה זו הוביל האוזר מהלך לאימוץ הגדרת העבודה של IHRA לאנטישמיות על ידי הכנסת.[38]

בבחירות לכנסת העשרים וחמש, נפרד יחד עם שותפו למפלגת דרך ארץ, השר יועז הנדל, ממפלגת תקווה חדשה לאחר שהמפלגה התמזגה עם כחול לבן למפלגת המחנה הממלכתי. הנדל והאוזר בתחילה חברו לאיילת שקד והקימו איתה רשימה בשם הרוח הציונית, אך טרם סגירת הרשימות, רשימה זו התפרקה על רקע חילוקי דעות בין שקד להנדל והאוזר. בעקבות כך, החליטו בהמשך הנדל והאוזר לא לרוץ במסגרת מפלגתית כלשהי, לכנסת העשרים וחמש, כך שהאוזר לא יכהן בכנסת זו.

לאחר כהונתו בכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום כהונתו בכנסת העשרים וארבעה שב האוזר למגזר הפרטי ומיקד את פעילותו בחיזוק היחסים הבילטרליים בין ישראל ויפן כמו גם משולש היחסים ישראל יפן וארצות הברית. בינואר 2024, במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', פרסם מאמר משותף יחד עם ה-Japan Society בטיימס היפני בו טען כי הגיע הזמן שיפן תיקח חלק מרכזי בשיח האסטרטגי במזרח התיכון.[39]

במסגרת פעילותו, מייצג האוזר תאגידים יפנים בפעילותם בישראל, מוביל תוכניות יזמות משותפות לשתי המדינות ומייעץ בנושא לחברות ישראליות. כמו כן, מכהן האוזר כיועץ מיוחד במשרד עורכי הדין פרל כהן לצר ברץ,[40] בו דסק יפני הנחשב לאחד המובילים בישראל בתחומו.[41]

לצד פעילותו העסקית מכהן האוזר כחבר הוועד המנהל במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה. האוזר הוא פרופסור אורח באוניברסיטת Shizenkan למנהיגות וחדשנות בעיר טוקיו שביפן.

האוזר הוא יו"ר הוועד המנהל של עמותת 'נאמני תל חי' שמטרתה להחיות, לשמר, להנגיש ולהפיץ את מורשת תל חי ואת עמידת הגבורה של חבריה ומגיניה בפיקודו של יוסף טרומפלדור. האוזר התבטא בחריפות נגד החלטת הממשלה שלא לקיים בשנת התשפ"ד את הטקס הממלכתי השנתי[42] הנערך בי"א באדר לאור 'מלחמת חרבות ברזל' ופינוי יישובי הצפון וציין כי ההחלטה "מעידה על היעדר הפרספקטיבה ההיסטורית אצל אלה המובילים אותנו ובסממן מדאיג נוסף באשר לחוסנה הלאומי של ישראל".[43] בשנה זו קיימה העמותה, יחד עם חברי "לובי 1701" וכיתת הכוננות של כפר גלעדי טקס אזרחי אלטרנטיבי באנדרטת האריה השואג בתל חי.[44]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי להילה טוב ולהם שני בנים, בהם העיתונאי מיכאל האוזר טוב, המשמש הכתב הפוליטי של עיתון הארץ. לאחר עשור של זוגיות, השניים התגרשו. בת זוגו הנוכחית היא מפיקת הטלוויזיה והדוברת דליה בודינגר, סמנכ"לית תקשורת בחברת אלביט מערכות.

האוזר הוא אספן של פריטי ישראליאנה.[45]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבי האוזר

מאמריו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמנון לורד, מזכיר הממשלה לשעבר מקדם חוק: ישראל–מדינה יהודית, באתר מקור ראשון, ‏25 בפברואר 2014
  2. ^ החלטת מל"ג, מינוי מר צבי האוזר כחבר בוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת), באתר המועצה להשכלה גבוהה, ‏26 ביוני 2018
  3. ^ גילי איזיקוביץ, תוכנית המורשת הלאומית: צבי האוזר, המוציא לפועל, באתר הארץ, 19 באפריל 2010
  4. ^ אתר למנויים בלבד איתמר אייכנר, יניב חלילי, לוס־אנג'לס ויעל פרידסון, הכותל של כולם, באתר "ידיעות אחרונות", 30 בינואר 2016
  5. ^ אתר למנויים בלבד ארי שביט, ראיון | מזכיר הממשלה לשעבר צבי האוזר מסביר מה אנחנו עושים לא נכון, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2013
  6. ^ שמואל דקלו, ‏האוזר לבג"ץ: משרד התקשורת אינו מתכוון לאשר למת"ב לעבור לשידורים דיגיטליים, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1998
    התנגדות ברשות השידור למינוי צבי האוזר, מועמדו של השר רענן כהן, למנכ"ל, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2001
  7. ^ אפי לנדאו, ‏הרפורמה החדשה של צבי האוזר, באתר גלובס, 27 ביולי 1999
  8. ^ אפי לנדאו, ‏האוזר: לפרק את ערוץ 1 ולהפנות תקציבו להקמת חברת חדשות ולהפקות מקור, באתר גלובס, 22 ביולי 1999
  9. ^ אפי לנדאו, ‏צבי האוזר התפטר מראשות המועצה לשידורי כבלים ולוויין עקב חילוקי דעות עם בן-אליעזר, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1999
  10. ^ אביבה קרול, ‏אילת מצגר - יו"ר הוועדה למדרוג, באתר גלובס, 31 במאי 2000
  11. ^ השרה לבנת נפגשת עם חברי הוועדה לבדיקת הטלוויזיה החינוכית, באתר הארץ, 24 ביוני 2002
  12. ^ גל ניסים, ‏עתירה לבג"ץ: לבטל את החלטת לימור לבנת להפסקת פעילות הטלוויזיה החינוכית, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2002
    נרי ליבנה, סיכול תרבותי ממוקד, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2002
  13. ^ שי שלו, ‏צבי חפץ השיג שליטה בערוץ החדשות, באתר גלובס, 11 במרץ 2003
  14. ^ רוני קורן-דינר, יורם גלובוס הגיש תביעת פירוק נגד חדשות ישראל; צבי חפץ: "התביעה מדגישה ניגוד האינטרסים של גלובוס", באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2003
    הארץ, אחרי שהושקעו בו 38 מיליון שקל - נקברה יוזמת ערוץ החדשות של "חדשות ישראל", באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2005
  15. ^ טלי ציפורי, ‏דורי מדיה גייסה 6.1 מיליון דולר לפי שווי של 41.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 22 במרץ 2005
  16. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, מהממשלה לתקשורת: צבי האוזר ישמש דירקטור בזכיינית ערוץ 2 קשת, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2015
  17. ^ "ציוני דרך" - התכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית, באתר Gov.il אתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏12.09.2018
  18. ^ צבי האוזר, דבר יו"ר איגוד הבוגרים, באתר ארגון הבוגרים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
  19. ^ המרכז האקדמי שלם בע"מ (חל"צ), באתר הדירקטורים
  20. ^ אנשי היחדה למען הגולן באתר היחדה למען הגולן
  21. ^ צבי האוזר ואיציק צרפתי, ‏"סוריה ורמת הגולן: עת לאסטרטגיה לאומית", השילוח, 10, יוני 2018
  22. ^ טל שניידר, ‏לפיד וגנץ מתאחדים, אשכנזי מצטרף, רשימת "כחול לבן" נחשפת; כל הפרטים על הדרמה הפוליטית, באתר גלובס, 21 בפברואר 2019
  23. ^ אריק בנדר, ‏אושר פיצול "יש עתיד" מכחול לבן, האוזר והנדל התפצלו לסיעת "דרך ארץ", באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2020
  24. ^ יובל קרני, הנדל יכהן כשר וחבר בקבינט, האוזר - יו"ר ועדת חוץ וביטחון, באתר ynet, 13 במאי 2020
  25. ^ טל שניידר, ‏חברי הכנסת צבי האוזר ואסנת מארק נבחרו לכהן בוועדה לבחירת שופטים, באתר גלובס, 15 ביולי 2020
  26. ^ טל שלו‏, שתי הצבעות, מרוויח עיקרי: מה צריך לדעת על הפשרה במשבר הקואליציוני, באתר וואלה, 24 באוגוסט 2020
  27. ^ בג"ץ 5969/20 סתיו שפיר ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־23 במאי 2021
  28. ^ חזקי ברוך, הנדל והאוזר מצטרפים לגדעון סער: "מגיעה לנו מנהיגות ימנית שתאחד אותנו", באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2020
  29. ^ רשימת תקווה חדשה לכנסת ה-24, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  30. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, גנץ פיטר את הנדל מהממשלה והחל בהליך הדחה של האוזר מתפקידו כיו"ר ועדה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2020
  31. ^ מלחמת יום קיטוב - עמית סגל
  32. ^ 1 2 נאום פרידה של יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר מועדת החוץ והביטחון, באתר יוטיוב, ‏29 במרץ 2021
  33. ^ צבי האוזר, האסטרטגיה שלנו היא רולטה רוסית: למרות הכל, ישראל ממשיכה להכיל את האיום הרקטי מצפון, באתר ישראל היום, ‏6 בינואר 2024
  34. ^ צבי האוזר, חרבות ברזל - עקרונות הנצחון, 2024
  35. ^ אביחי דלאל, צבי האוזר הצטרף לוועדה שתאתר מחליף למנדלבליט, באתר אייס, 20 באוקטובר 2021
  36. ^ אושר מינויו של ח"כ האוזר ליו"ר ועדת המשנה לקליטת עלייה וקשר עם התפוצות, באתר ערוץ 7, ‏2022-06-20
  37. ^ ציון לשבח של שר החוץ היפני לשנת 2022, באתר משרד החוץ היפני
  38. ^ הכנסת אימצה את ההגדרה לאנטישמיות של הברית הבינ"ל לזכרון השואה | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
  39. ^ צבי האוזר, ג'ושוע ווקר ואנדרו סיידל, הגיע הזמן שיפן תיקח חלק מרכזי בשיח האסטרטגי באזור, באתר כלכליסט, 8 בינואר 2024
  40. ^ צבי האוזר - פרופיל, באתר פרל כהן
  41. ^ פרל כהן מרחיב את מחלקת המיסים ודסק יפן, באתר וואלה, 30 במאי 2023
  42. ^ עידן אבני, האריה שואג בעצב: לראשונה מזה 90 שנה, בוטל הטקס הממלכתי לזכר גיבורי תל חי, באתר ישראל היום, ‏20 במרץ 2024
  43. ^ צבי האוזר, על ההחלטה לא לקיים את טקס י"א באדר: הם לא ביטלו רק אירוע – הם ביטלו רעיון, באתר ישראל היום, ‏19 במרץ 2024
  44. ^ אלי אשכנזי‏, אחרי שבוטל הטקס הממלכתי: עשרות השתתפו בטקס אזכרה לחללי קרב תל חי, באתר וואלה, 21 במרץ 2024
  45. ^ נועה קושרק, ויתר על מבנים טמפלריים בשביל להיות מזכיר ממשלה, באתר הארץ, 30 במרץ 2009
יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
מאיר ארגוב • זלמן ארן • מאיר ארגוב • דוד הכהן • חיים יוסף צדוק • יצחק נבון • חיים יוסף צדוק • משה ארנס • אליהו בן-אלישר • משה ארנס • אבא אבן • חיים בר-לב • אליהו בן-אלישר • אורי אור • חגי מירום • עוזי לנדאו • דוד מגן • דן מרידור • חיים רמון • יובל שטייניץ • צחי הנגבי • שאול מופז • רוני בר-און • אביגדור ליברמן • זאב אלקין • יריב לוין • צחי הנגבי • אבי דיכטר • גבי אשכנזי • צבי האוזר • אורנה ברביבאי • רם בן ברק • יואב גלנט • יולי אדלשטיין
מזכירי ממשלות ישראל
זאב שרף • כתריאל כ"ץ • יעל עוזאי • מיכאל ארנון • גרשון אבנר • אריה נאור • דן מרידור • יוסי ביילין • אליקים רובינשטיין • שמואל הולנדר • דני נוה • גדעון סער • יצחק הרצוג • אהרון לישנסקי (בפועל) • ישראל מימון • עובד יחזקאל • צבי האוזר • אביחי מנדלבליט • אריה זהר (מ"מ) • צחי ברוורמן • שלום שלמה • יוסי פוקס סמל מדינת ישראל