קורנליו ג'ורג'ה

קורנליו ג'ורג'ה
Corneliu E. Giurgea
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 בינואר 1923
בוקרשט, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בדצמבר 1995 (בגיל 72)
בריסל, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי רפואה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורנליוּ א. ג'וּרג'ה (ברומנית: Corneliu E. Giurgea; ‏6 בינואר 1923— 30 בדצמבר 1995) היה רופא, פיזיולוג, פסיכולוג ופרמקולוג רומני-בלגי, ממוצא יהודי. בשנת 1964 סינתז את החומר פיראצטם, אותו הגדיר כ"נואוטרופ", כלומר חומר המשפר את הפעילות הקוגניטיבית של המוח, בדרך שהיא ככל הנראה אינטגרטיבית.[1]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורנליו ג'ורג'ה נולד בבוקרשט, ברומניה, כבן למשפחה ממוצא יהודי. בבגרותו הציג את עצמו כאתאיסט. הוא סיים בשנת 1949 תואר דוקטור ברפואה באוניברסיטת בוקרשט. בהמשך למד באוניברסיטה הממלכתית לרפואה על שם פבלוב בלנינגרד, בה סיים דוקטורט במדעים ב-1952.

פעילותו ברומניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשובו לרומניה, התמנה כמנהל מחלקה במכון לפיזיולוגיה של האקדמיה הרומנית (אז האקדמיה של הרפובליקה העממית הרומנית), פרופסור קרש קתדרה לפיזיולוגיה נורמלית ופתולוגית באוניברסיטה לרפואה ולרוקחות בבוקרשט, ומזכיר כללי של החברה הרומנית לפיזיולוגיה. בין היתר, הוא לימד באוניברסיטה לרפואה קורס לפסיכופרמקולוגיה. התעניין במיוחד בחקר השפעת התרופות על מצב הרוח, התפיסה וכן החשיבה וההתנהגות.

פעילותו בבלגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שנסע לבלגיה, אמנואל יאנסן שעמד בראש חברת התרופות UCB - Union Chimique Belge הציע לו לנהל את מחלקת הנוירופרמקולוגיה בחברה ושכנע אותו לעזוב את רומניה הקומוניסטית ולהתיישב בבלגיה. פרט לתפקיד זה, התמנה ג'ורג'ה גם ליועץ מדעי במחלקה למחקר ופיתוח של החברה, וכן ראש מחלקת פסיכוביולוגיה במכון "אלבר מישוט" בבריסל. החל משנת 1965 לימד כפרופסור שלא מן המניין באוניברסיטת לובן.

בשנת 1963 התחילו ג'ורג'ה והצוות שלו לחקור תרופות "מעכבות" מרגיעות והתרכזו, בין השאר, בנגזרות מעגליות (ציקליות) של המתווך העצבי גאבא (החומצה ה-גאמא-אמינובוטירית). השערת העבודה שלהם הייתה שהנגזרות שייצרו תשמשנה כתרופות לשינה (היפנוטיות), מכיוון שהן מתווכות פעילות מעכבת במוח. עם זאת, מחקרים על בעלי חיים (חולדות וארנבים) לא הראו לגבי התרופות הללו כל פעילות מעכבת.

לעומת זאת מצא ג'ורג'ה תכונות פרמקולוגיות מיוחדות אצל חומר ספציפי שהוא כינה בשם UCB 6215, שעיכב את הניסטגמוס הווסטיבולרי אצל ארנבים. בהמשך בדק ג'ורג'ה את החומר גם בניסויים על בני אדם. אצל מטופלים שעברו זעזוע מוח שקיבלו את החומר, נמצא בהשוואה לקבוצת ביקורת שיפור משמעותי סטטיסטית בתהליך ההחלמה ושיפור בזיכרון. מצד שני, לא נמצאו תופעות של רעילות כימית של החומר בבני אדם.

החומר UCB 6215 שווק בשם "פירצטאם", וג'ורג'ה טבע בשנת 1972 בשבילו ובשביל חומרים דומים את המושג "נואוטרופי" - כלומר חומר (תרופה או תוסף מזון) המגרה תפקודים קוגניטיביים. כדבריו, "האדם לא יחכה פסיבית מיליוני שנים עד שהאבולוציה תעניק לו מוח טוב יותר".

בשנת 2000 נתגלתה על ידי חוקרי UCB נגזרת של הפירצטאם - לבפירצטאם, שהיא בעלת השפעה יעילה אנטיאפילפטית, אך איננה "נואוטרופית".

קורנליו ג'ורג'ה נפטר בבריסל בשנת 1995.

מבחר ספרים ומאמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Elaborarea reflexului condiționat prin excitarea directă a scoarței cerebrale. Editura Academiei Republicii Populare Române, 1953

(ברומנית: הפקת ההחזר המותנה על ידי גירוי ישיר שלך קליפת המוח)

  • Fiziologie normală și patologică: culegere de lecții. Institutul pentru Perfecționarea și Specializarea Medicilor și Farmaciștilor. 1956

(ברומנית: פיזיולוגיה נורמלית ופתולוגית - קובץ הרצאות)

  • Vers une pharmacologie de l'activité integrative du cerveau. Tentative du concept nootrope en psychopharmacologie" - Actualités Pharmacologiques, Vol.25, pp 115-156, 1972

(בצרפתית: בכיוון פרמקולוגיה של הפעילות האינטגרטיבית של מוח. בדיקת המושג "נואוטרופי" בפסיכופרמקולוגיה)

  • Fundamentals to a pharmacology of the mind (American lecture series; publication no.1041) - Ed. Thomas Springfield, Chicago, Illinois (USA), 1981

(יסודות לפרמקולוגיה של הנפש - סדרת הרצאות אמריקניות - גיליון 1041, שיקגו)

  • The nootropic concept and its prospective implications - Drug Development Research, Vol. 2, Issue 5, pp 441-446, 1982

(באנגלית: המושג "נואוטרופי" והשלכותיו העתידיות)

  • L'héritage de Pavlov: un demi-siècle après sa mort - Ed. Pierre Mardaga, Bruxelles, 1986 (בצרפתית: מורשת פבלוב - חצי מאה אחרי מותו)
  • Corneliu E. Giurgea, Marie Bronchart Le vieillissement cérébral: normal et réussi, le défi du XXIe siècle. 1993

(עם מרי ברונשאר, בצרפתית: הזדקנות המוח - נורמלית ומוצלחת, אתגר המאה ה-21)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ D.G.Mărgineanu

\