קליאנדרה קליפורנית
 קליאנדרה קליפורנית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | קסאלפיניים |
| סוג: | קליאנדרה |
| מין: | קליאנדרה קליפורנית |
| שם מדעי | |
 Calliandra californicaבנתם | |
קליאנדרה קליפורנית (שם מדעי: Calliandra californica Benth) הוא מין שיח קטן ומדברי ממשפחת הקטניות, לא קוצני, שעליו ללא בלוטות. תפרחתו מתאפיינת באבקנים אדומים וארוכים הבולטים למרחוק. ומוצאו במדבריות ובתות ספר של באחה קליפורניה (Baja California) במקסיקו, והוא משמש בישראל כצמח נוי חסכוני במים בשל עמידותו לחום וליובש ומתאים לגידול במגוון אזורים, כולל הנגב והערבה[1].
בשנת 1990 הביאה הבוטנאית סימה קגן זרעים של קליאנדרה קליפורנית לישראל ומאז הוא משמש כצמח נוי חסכן במים ועמיד בחום ובקרה ופורח בישראל כל השנה[2]. קליאנדרה קליפורנית אינה שכיחה בישראל כשיח נוי למרות יתרונותיו, בעוד קליאנדרה אדומת-פרי (Calliandra haematocarpa), כנראה שהוא שם נרדף למין, קליאנדרה ורודת-קרקפות (Calliandra haematocephala), וקליאנדרה סורינמית (Calliandra surinamensis) מוכרות הרבה יותר בחצרות הבתים בישראל.
מין זה משויך לסוג קליאנדרה, הכולל 150 מינים של צמחים רב־שנתיים, בעיקר שיחים, שמרביתם גדלים בר באזורים הטרופים של אמריקה, אבל גם באזורים הסובטרופיים שלה[3]. אך, ישנם גם מינים הנפוצים באפריקה, מאזור סומליה ועד קניה, וכן בפרובינציית הכף הצפון-מערבית בדרום אפריקה. חלק מהמינים אוקלמו ותורבתו במדינות רבות באפריקה, כגון טנזניה, טוגו, אוגנדה, זימבבואה, קניה ורואנדה. וכן באסיה, למשל בהודו, בבנגלדש, בדרום-מזרח סין ובצפון מזרח אוסטרליה[4][3].
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיח ירוק-עד, לא קוצני, ללא בלוטות בעלים, אינו סבוך (אוורירי) וגובהו 0.8 עד 2 מ' לעיתים רחוקות 0.5 מ'.
הענפים מסתעפים מבסיס השיח, זקופים וגם משתפלים. אורך הפטוטרות 2.5 מ"מ עד 10 מ"מ. הלוואים קטנים, מתייבשים ואינם נושרים במהרה.
העלים מסורגים, ולרוב ערוכים בצורה לוליינית על הגבעול אבל לא לכל אורכו. העלים מנוצים פעמיים, והם מורכבים מזוג אחד עד שלושה זוגות של סעיפים, לעיתים רחוקות ארבעה, כאשר כל סעיף בעל 5 עד 12 זוגות עלעלים קטנים. בלילה נסגרים העלים המנוצים, דהיינו כל שורת עלעלים פונה פנימה לכיוון הציר[5].
התפרחות הן קרקפות כדוריות המורכבות מפרחים זעירים הדומים זה לזה ויושבים על מצעית משותפת. האבקנים רבים, ארוכים ובולטים מאוד, בצבעים עזים (אדום או לבן), והם המרכיב הראוותני בתפרחת.
הקרקפות חיקיות (יוצאות מחיק העלה), בודדות ולעיתים רחוקות מופיעות בזוגות, ובעלות פטוטרות ארוכות. לרוב, הקרקפות נוטות מטה. בכל קרקפת יש 7 עד 13 פרחים, ולעיתים רחוקות 5, המסודרים בשני דורים. המצעית והחפים של הקרקפת זעירים.
הפרחים זעירים, דו-מיניים, נכונים, בעלי עטיף כפול (ניתן להבחין בגביע גם אם הוא זעיר), יושבים (ללא עוקץ) ובעלי שחלה עילית כאשר עלי הגביע, עלי הכותרת והאבקנים מאוחים כל אחד לחוד מתחת לשחלה.
הגביע דמוי פעמון, קרומי למחצה, ובעל 5 אונות קטנות ורדודות או חסרות. הכותרת בעלת 5 עלי הכותרת שמאוחים בבסיסם לצינור קצר והם נושרים כיחידה שלמה.
השחלה עילית, קירחת בעת ההבשלה המינית, ומורכבת מעלה שחלה אחד. השליה שולית – הביציות ערוכות ומחוברות לאורך תפר הבטן, קו החיבור של שולי עלה השחלה. במילים אחרות, הביציות מחוברות לשולי עלה השחלה.
עמוד השחלה דקיק וכולו אדום בשונה מהאבקן.
האבקנים, שמספרם נע בין 17 ל-26 לעיתים רחוקות 30, זקופים, ארוכים ובולטים מאוד אורכם 17 עד 24 מ"מ לעיתים רחוקות עד 12 ועד 26 מ"מ. המאבקים מכוסים בעיקר בשערות בלוטיות. כל זירי האבקנים מפורדים ואדומים בחלקם העליון, ומאוחים ולבנים בחלקם התחתון לכדי צינור באורך 2.8 עד 4.2 מ"מ. אצל מיני השיטה, זירי האבקנים מפורדים גם בבסיסם, ואילו בקליאנדרה ורודת-קרקפות הזירים מאוחים ויוצרים עמוד אבקנים חלול.
הפרי הוא תרמיל זקוף הנישא על עוקץ ארוך וצבעו משתנה מירוק לחום והוא נפתח בשתי קשוות. על פי רוב מתפתחים לא יותר משני תרמילים לכל קרקפת. התרמיל רחב, ישר, שטוח ודקיק, אורכו 4 עד 8.5 ס"מ ורוחבו 0.8 עד 1.1 ס"מ. הוא בעל מקצועות בגבו (שוליו מעובים) ברוחב 1.2 עד 1.8 מ"מ (ולא דמוי-סרגל שטוח כאלביציה) וללא מחיצות פנימיות. הקשוות (הדפנות) עם בליטות רוחביות במקומות בהם מונחים הזרעים. קצהו העליון של התרמיל חד וקשה וגם בסיסו מתחדד ומסתיים בעוקץ שאורכו 1 עד 3 ס"מ. הקליפה גלדנית, חומה-בהירה עד כהה ומכוסה בפלומה לבנה וצפופה או קירחת. התרמיל מכיל 4 עד 7 זרעים לעיתים רחוקות 8.
בעת ההבשלה, התרמיל נפתח על העץ לשתי קְשָׂווֹת מהקודקוד כלפי מטה לאורך שני השוליים המעובים. הקשוות מתקשתות החוצה (בניגוד לצַחַר כחלחל, שבו הקשוות ישרות ואינן מתעקמות בהמשך) וחושפות את הזרעים.
הזרעים חסרי אנדוספרם.
קליאנדרה קליפורנית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]קליאנדרה קליפורנית אינה שכיחה בישראל כשיח נוי למרות יתרונותיה, כצמח אוהב שמש וחצי צל, חסכן במים ואינו רגיש לקרה. מין זה ירוק-עד ופורח במהלך כל השנה, ומתאים לגידול בשפלה ובהר ואף בנגב ובערבה כצמח מדברי.
קליאנדרה קליפורנית אוורירי ובעלת עלווה דלילה, אבל קיטום קבוע של הענפים מעודד צימוח רב יותר לאורך הענף. גיזום (עד חצי מטר גובה) יש לבצע בתקופת האביב, ובשום אופן לא באמצע הקיץ. הריבוי נעשה באמצעות זרעים שנאספו מתרמילי הפרי, כשהקשוות מתחילות להיפתח, ומונבטים במגש הנבטה.
תמונות של קליאנדרה קליפורנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אבקנים חבויים בכותרת לפני פרישתם -
קשוות פתוחות של התרמיל -
שני צדדיו של תרמיל בשל -
אחורי התפרחת -
גבעול צעיר ושעיר -
צד תחתון של העלה -
נוף השיח -
צד התפרחת -
התפרחת מורכבת ממספר פרחים זעירים ואבקנים ארוכים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קליאנדרה קליפורנית, באתר ITIS (באנגלית)
קליאנדרה קליפורנית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
קליאנדרה קליפורנית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- קליאנדרה קליפורנית, באתר Tropicos (באנגלית)
קליאנדרה קליפורנית, באתר GBIF (באנגלית)- קליאנדרה קליפורנית, באתר The Plant List (באנגלית)
קליאנדרה קליפורנית, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Calliandra californica, POWO "Plants of the World Online. Published on the Internet, 23-10-2024
- ^ סימה קגן, קליאנדרה קליפורנית, באתר צמחי הגן של סימה
- ^ 1 2 Calliandra Benth., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 6-2024
- ^ Calliandra Benth., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 23-10-2024
- ^ Calliandra californica, Virtual Library of Phoenix Landscape Plants