לידה |
28 ביוני 1941 (בן 83) סירקיוז, ניו יורק, ארצות הברית | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
עמדה | פאוור פורוורד, סנטר | |||||||||||||
גובה | 2.03 מטרים | |||||||||||||
מספר | 13 | |||||||||||||
מכללה | אוניברסיטת פלורידה | |||||||||||||
דראפט |
בחירה 29, 1962 ניו יורק ניקס | |||||||||||||
קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
1962–1978 | ריאל מדריד | |||||||||||||
הישגים כשחקן | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
קבוצות כמאמן | ||||||||||||||
1983–1990 1990–1991 1991–1992 1992–1994 1998–1999 |
ריאל מדריד (עוזר מאמן) ריאל מדריד אתלטיקו מדריד מורסיה ריאל מדריד ריאל מדריד | |||||||||||||
הישגים כמאמן | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
קליפורד לויק דיאם (באנגלית: Clifford Luyk Diem; נולד ב-28 ביוני 1941) הוא כדורסלן ומאמן עבר ספרדי יליד-ארצות הברית, ששיחק בעמדות הפאוור פורוורד והסנטר בריאל מדריד בין השנים 1962 ו-1978. הוא שיחק כדורסל במכללות עבור אוניברסיטת פלורידה. הוא נבחר בדראפט 1963 על ידי ניו יורק ניקס מה-NBA, אך מעולם לא שיחק משחק עונה סדירה בליגה. הוא חתם בקבוצת הפאר הספרדית ריאל מדריד, עזר לה להפוך לקבוצת הכדורסל האירופית הדומיננטית של שנות ה-60, וזכור בזכות הסמל המסחרי שלו, זריקת הוו.
לויק נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות פיב"א בשנת 1991 ול-50 התורמים הגדולים ליורוליג ב-2008.
לויק נולד בסירקיוז, ניו יורק, לאב יליד הולנד ולאם ילידת שווייץ. הוא למד בבית הספר התיכון ורנון-ורונה-שריל בוורונה, ניו יורק, שם הפך לסנטר הכוכב של בית הספר. כסיניור, בשנתו האחרונה בבית הספר, הוא קלע 488 נקודות ב-18 משחקים, ממוצע של 27.1 נקודות למשחק.[1]
לויק נרשם לאוניברסיטת פלורידה בגיינסוויל, פלורידה, שם שיחק בקבוצת הכדורסל של פלורידה גאטורס השנים 1959 ל-1962.[2] בקריירה בת שלוש השנים שלו במכללות, הוא שיחק ב-66 משחקים, קלע 904 נקודות בסך הכל וקטף 806 ריבאונדים.[2] במהלך עונת מסיניור שלו, הוא קלע 49.3% מהשדה, העמיד ממוצעים של 21.3 נקודות למשחק, והוביל את האזור הדרום-מזרחי (SEC) עם 352 ריבאונדים (15.3 למשחק).[2] לויק קלע 40 נקודות מול טנסי ו-36 נקודות מול ג'ורג'יה בולדוגס.[2][3] הוא נבחר לחמישייה השנייה של ה-SEC ב-1962.[2][4]
לויק הצטרף לריאל מדריד ב-1962, והפך לאזרח ספרדי כעבור שלוש שנים. הוא פרש ב-1978, לאחר שזכה בשישה גביעי אירופה לאלופות עם המועדון (1964, 1965, 1967, 1968, 1974 ו-1978, למרות שלא שיחק בגמר 1978). הוא השחקן היחיד שזכה בשישה גביעי אירופה כשחקן באותה קבוצה. לויק זכה גם ב-14 אליפויות הליגה הספרדית, 10 גביעים ספרדיים ושני גביעים בין-יבשתיים.
כחבר בנבחרת ספרד, לויק זכה במדליית כסף ביורובאסקט 1973. הוא שיחק במדי הנבחרת גם במשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי 1968, יורובאסקט 1969, יורובאסקט 1971, אולימפיאדת מינכן 1972,[5] יורובאסקט 1973, אליפות העולם 1974, יורובאסקט 1975 ומשחקי הים התיכון 1975.
לאחר פרישתו ממשחק ב-1978, הפך לויק למאמן כדורסל. מ-1978 עד 1981, אימן את קבוצת הנוער של ריאל מדריד, ומעולם לא הפסיד משחק. לאחר מכן הוא כיהן כעוזר מאמן ריאל מדריד, תחת המאמן הראשי לולו סיינץ, במשך שש עונות, מ-1983 עד 1989, ובמשך עונה נוספת תחת המאמן הראשי ג'ורג' קארל, מ-1989 עד 1990. הוא חזר לריאל מדריד כמאמן ראשי, מ-1991 עד 1994, וזכה בשתי אליפויות הליגה הספרדית, גביע ספורטה וגביע המלך הספרדי. בהדרכת לויק, ריאל מדריד הפסידה ללימוז' בפיינל פור היורוליג ב-1993. הוא שימש שוב כמאמן הראשי של ריאל מדריד בעונת 1998–99, ומאז 2009 שימש כיועץ מקצועי למועדון הספרדי, בו שיחק כל הקריירה.[6]
לויק התחתן עם פקיטה טורס פרז, מיס ספרד לשעבר (1966) ומיס אירופה (1967), ב-1970.[7] ללויק ולטורס היו שלושה ילדים, אחד מהם, סרג'יו לויק, שיחק כדורסל מכללות באוניברסיטת סנט ג'ון, ולאחר מכן שיחק בריאל מדריד וקבוצות ספרדיות ברמה הגבוהה ביותר. סרג'יו מת בגיל 36, לאחר מאבק קשה במחלת הסרטן. בתם, אסטפניה לויק, היא דוגמנית.