קלמן כהנא
 | |||||
| קלמן כהנא, נובמבר 1951 | |||||
| לידה |
31 במאי 1910 כ"ב באייר ה'תר"ע ברודי, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 באוגוסט 1991 (בגיל 81) י"א באלול ה'תשנ"א ירושלים, ישראל  | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1938 | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים | ||||
| השכלה | בית המדרש לרבנים בברלין, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת וירצבורג | ||||
| מפלגה |
פועלי אגודת ישראל | ||||
| סיעה | החזית הדתית המאוחדת, פועלי אגודת ישראל, חזית דתית תורתית | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע – י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים. היה ממנהיגי פועלי אגודת ישראל, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת וסגן שר החינוך והתרבות בממשלות ישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר ברודי שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) כבן למשפחת הרבנים הענפה משפחת כהנא הלר, בשנת 1910.
למד לימודים מסורתיים וגם סיים לימודיו בגימנסיה היהודית בעיר. סיים חוק לימודיו בבית המדרש לרבנים מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. כמו כן, השתלם בלימודים כלליים (פילוסופיה, שפות שמיות, היסטוריה ופדגוגיה) באוניברסיטאות ברלין ווירצבורג וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בחיבור בן תקופת הגאונים "סדר תנאים ואמוראים".
היה ממייסדי תנועת הנוער של אגודת ישראל בגרמניה.
בסיום לימודיו בבית המדרש לרבנים עבר לעיר פולדה שבגרמניה שם שימש בתחילה כמורה לעברית.
לאחר נישואיו לחנה, בתו הבכורה של הרב ברוך קונשטט אב"ד פולדה ולימים ממיסדיה של ישיבת קול תורה בירושלים, סייע ביד חותנו ושימש כעוזרו וכיד ימינו בישיבת פולדה.
שימש כציר בכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל במרינבאד בשנת תרצ"ז (1937).
בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ חפץ חיים בכפר סבא[1], ובשנת 1940 (ה'ת"ש) נבחר לרב הקיבוץ[2].
הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של החזון איש, הוא התייעץ עמו בכל ענייני קיבוץ חפץ חיים ובעיקר בקשר להלכות התלויות בארץ. כן כתב בהדרכתו את ספרו 'טהרת בת ישראל', והחזון איש טרח והשיב להשגות שעוררו על פסקי הלכות שונים בספר, תגובת החזון איש צורפה לספר במהדורות הבאות. כן שימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים. בשלב כלשהו התערערו היחסים ביניהם אך לא לזמן רב, כאשר החזון איש שיגר לו אגרת בה הוא מבקשו: "אבקשו לשכוח העבר העגום".
לקראת שנת השמיטה ה'תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה[3] ופעל לגייס תמיכה לקרן השמיטה[4].
הרב כהנא היה מראשי מפלגת פועלי אגודת ישראל[5][6] וחבר מועצת העם מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של בנימין מינץ בהיעדרו[7], והיה מחותמי מגילת העצמאות. לאחר הקמת המדינה היה חבר מועצת המדינה הזמנית. כהנא כיהן כחבר הכנסת ב-9 הכנסות הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. בבחירות לכנסת הראשונה נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות (החזית הדתית המאוחדת) ובבחירות לכנסת השלישית, הרביעית והשמינית נבחר במסגרת רשימה משותפת עם אגודת ישראל (חזית דתית תורתית). שימש בתפקיד סגן שר החינוך והתרבות ב-5 ממשלות ישראל (בכנסת השנייה בממשלה השלישית, בין התאריכים 8 אוקטובר 1951 - 24 דצמבר 1952, ובכנסת החמישית והשישית בממשלות העשירית עד הארבע עשרה) בין השנים 1961-1969. בפרישתו מהכנסת הכריז: "לא לנער הזה התפללתי". בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.[8]
היה מהגורמים לנפילת ממשלת רבין הראשונה (ממשלת ישראל ה-17) בכנסת השמינית, לאחר שבדצמבר 1976 הגיש הצעת אי אימון בממשלה בעקבות טענות חברי הכנסת הדתיים והחרדים על חילול שבת, כאשר חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים של חיל האוויר, למרות שהצעת האי אימון נפלה, רבין פיטר את שרי המפד"ל שנמנעו בהצבעה והכריז על הקדמת הבחירות[9], שבסופם עלתה לראשונה ממשלת בגין לשלטון.
בשנת תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, והקים את בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית ואת הקרן לחילול מעשר שני ורבעי.
כתב עשרות ספרים, שהמפורסמים שבהם הם "טהרת בת ישראל" על טהרת המשפחה,[10] "מצוות הארץ" על מצוות התלויות בארץ על פי ספרי החזון אי"ש, שנדפס גם עם חלק ממהדורות הקיצור שולחן ערוך, וסדרת "חקר ועיון", שבמסגרתה הוהדרו ראשונים ואחרונים על מסכתות סדר זרעים. על הכרך למסכת שביעית זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"א. כן כתב מאמרים רבים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו הצעיר היה נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק כהן, ששימש כראש ועדת כהן, ועדת החקירה הממלכתית שבדקה את אירועי סברה ושתילה.[11]
הותיר אחריו שמונה ילדים, שש בנות ושני בנים. נכדתו היא עו"ד ניצן כהנא, שניהלה את המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות והובילה לחקיקת חוק איסור צריכת זנות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרגא שטיפל, שמואל עמנואל, תרומת כהן- קובץ שיחות ומאמרים של הרב קלמן כהנא, וקווים לדמותו, תשנ"ג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלמן כהנא, באתר הכנסת - קלמן כהנא, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "הרב ד"ר קלמן כהנא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4044
- נפתלי קראוס, הדתיים לא השיגו דבר מבגין. הוא רימה, מעריב, 13 באפריל 1990, עמ' 5
- שמואל עמנואל, גאון החזון ואיש הגשמתו - קווים לדמותו של הרב קלמן כהנא זצ"ל במלאת עשרים שנה לפטירתו, המעין תשרי תשע"ב
- בנימין זאב כהנא, "ספריו של הרב קלמן כהנא", המעין, מב, ב (תשס"ב) עמודים 20-7
- מידע על קלמן כהנא בקטלוג הספרייה הלאומית
- יצחק גוטליב, הרב קלמן כהנא: 'חזון ומעשה', 1948-1910, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת אריאל בשומרון, תשע"ט, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כפר סבא, הצופה, 30 באוקטובר 1939
- ^ שבת פאג"י בקיבוץ חפץ חיים, הצופה, 7 ביוני 1945
- ^ הרב שלמה יוסף זוין, השמיטה בהלכה, הצופה, 27 באוקטובר 1944
- ^ למען שובתי השביעית, הצופה, 8 בנובמבר 1944
- ^ ברכת פואג"י והחיילים הדתיים, הצופה, 1 באפריל 1946
- ^ ברכת פועלי אגודת ישראל, המשקיף, 7 בנובמבר 1946
- ^ חברי מועצת העם, הצופה, 5 במאי 1948
- ^ דניאל בלוך, התפקיד המוזר של סגן השר, דבר, 22 בנובמבר 1968
- ^ ירון דרוקמן, כשמטוסים הפילו את הממשלה של רבין, באתר ynet, 21 בדצמבר 2013
- ^ לסקירה על הספר, ראו את דברי הרב משה אברהם פטרובר, "על ספר 'טהרת בת ישראל'", המעין נ [ד] (תמוז תש"ע), עמ' 77–85.
- ^ מתוך כתבה בעיתון "תל אביב".
| חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם) | ||
|---|---|---|
|
| סגני שרי החינוך בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
