לידה |
12 בספטמבר 1862 Maichingen, ממלכת וירטמברג, הקונפדרציה הגרמנית |
---|---|
פטירה |
17 בספטמבר 1925 (בגיל 63) בנינג, ארצות הברית |
שם לידה | Karl Adolf Wilhelm Eytel |
מקום קבורה | פאלם ספרינגס |
מקום לימודים | האקדמיה הממלכתית לאמנויות היפות שטוטגארט |
קרל אייטל (באנגלית: Carl Eytel; 12 בספטמבר 1862 – 17 בספטמבר 1925) היה אמן אמריקאי-גרמני, שבנה את המוניטין שלו בציורים ורישומים של נושאי מדבר בדרום מערב ארצות הברית.[1] כשהוא היגר לארצות הברית בשנת 1885, הוא התיישב בפאלם ספרינגס, קליפורניה בשנת 1903. למרות ההצלחה כאמן, הוא חי כסגפן ומת בעוני.[2]
קרל אייטל נולד כקרל אדולף וילהלם אייטל במייכינגן (כיום במדינת באדן-וירטמברג, ליד שטוטגרט), לטוסנלדה (לבית שמיד) ופרידריק הרמן איטל, כומר לותרני בממלכת וירטמברג, גרמניה.[3] אייטל התחנך בגימנסיה הגרמנית והתאהב במערב ארצות הברית בזמן שקרא את עבודותיו של אלכסנדר פון הומבולדט, אותם מצא בספרייה המלכותית של שטוטגרט.[4]
בין השנים 1880 עד 1884 למד יערנות בטיבינגן ואז גויס לצבא הגרמני. הוא נסע לראשונה לארצות הברית בשנת 1885 ועבד בחווה בקנזס מאוחר יותר עבד בבית מטבחיים במשך 18 חודשים כדי להתפרנס.[5] בשנת 1891 קרא מאמר על אזור פאלם ספרינגס והחליט לבקר במדבר קליפורניה.
אייטל חזר לגרמניה ללמוד אמנות במשך 18 חודשים (1897–1898) בבית הספר המלכותי לאמנות בשטוטגרט ואז היגר שוב לארצות הברית. הוא רצה להיות קאובוי, ועבד בעמק סן חואקין ובשנת 1903 השתקע בפאלם ספרינגס. הוא גר בבקתות קטנות שבנה בעצמו. פאלם ספרינגס תישאר ביתו. לעיתים קרובות טייל במדבר קולורדו. באחד ממסעותיו כמעט נעשה לו לינץ' שנחשד כגנב סוסים וב־1918, איימו עליו כמרגל גרמני.[5]
בעודו חי בעוני וכאמן רעב, טייל ברחבי דרום מערב אמריקה וליוו את הסופר ג'יי סמיאוטון צ'ייס והצייר ג'ימי סווינרטון במסעותיהם.[6] שימש כמדריך של ג'ורג' וורטון ג'יימס (אנ') ואייר את שני הכרכים של ג'יימס "פלאי מדבר קולורדו". העבודה הייתה מוצלחת וזכתה לביקורות חיוביות.[7] שיתוף הפעולה על הספר נמשך בין השנים 1903–1907. האיורים של אייטל שימשו גם את ג'יימס במאמרו משנת 1906 "המדבר בקולורדו: כפי שגנרל קיארני ראה זאת".
בשנת 1908 אייטל הציג כמה עבודות בפסדינה וגם תכנן לבנות בונגלו בביומונט, קליפורניה. ובשנת 1909 הוצגו עבודותיו במקומות מרכזיים ובגלריית קנסט בלוס אנג'לס. מאוחר יותר, בשנת 1911, הוא תרם 21 ציורי אמנות ריאליסטיים לספרו של צ'ייס, על עצים בהרי קליפורניה.
מלבד עבודתו באיור ספרים תרם אייטל (הן רישומים והן מאמרים) לכתבי העת הטובים ביותר, כולל לוס אנג'לס טיימס ובמשך כמעט 14 שנה, לניו יורקר סטטס-צייטונג. כמו אמנים רבים בדרום-מערב, הסגנון של אייטל היה אימפרסיוניסטי. רישומיו לעצים מחטניים של הרי קליפורניה ומראות מדבר קולורדו היו מפורטים במיוחד וכללו חיות מדבריות כזוחלים מדבריים ובקר.
אייטל תיאר את חייהם של הילידים בני נאוואחו, הופי, קאווילה, סראנו וקמיה, כולל נופים של שמונה הפואבלו הצפוניים בניו מקסיקו בסן אילדפונסו, לגונה, טסוק וטאוס פואבלו.
יחד עם חוקר הטבע אדמונד סי ייגר, והסופרים צ'ייס וצ'ארלס פרנסיס סונדרס,[8] היה אייטל חבר במה שפרופסור פיטר ווילד מאוניברסיטת אריזונה כינה "אחווה יצירתית" שחי בפאלם ספרינגס בראשית המאה העשרים. במהלך השנים ההם אייטל שימש כ"דמות הרוחנית" שלהם.
גם לאחר שייגר עזב להשלים את לימודיו וצ'ייס התחתן עם איזבל ווייט (1917), החליפו השלושה לעיתים קרובות מכתבים. אייטל נשאר בפאלם ספרינגס, מרושש, וסווינרטון היה קונה עבורו ציוד אמנות. מאוחר יותר הפך אייטל למתבודד.