קתדרלת טרואה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
קתדרלה קתולית  |
| על שם |
פטרוס |
| כתובת |
place Saint-Pierre |
| מיקום |
טרואה |
| מדינה |
צרפת |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1208 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1208 |
| אדריכל |
מרטן שמביז', Antoine Colas, Florent Bleuet |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות גותית |
| קואורדינטות | 48°18′01″N 4°04′53″E / 48.300277777778°N 4.0813888888889°E |
| אתר רשמי | |
  | |
קתדרלת טרואה, או בשמה המלא קתדרלת פאולוס ופטרוס הקדושים מטרואה (בצרפתית: Cathédrale Saint-Pierre-et-Saint-Paul de Troyes), היא קתדרלה קתולית בעיר טרואה שבגראנד אסט בצרפת. הקתדרלה בנויה בסגנון גותי ונחשבת למונומנט לאומי של צרפת.
בנייה ותיאור המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר היו מבנים דתיים עוד החל מהמאה ה-4 לפחות, אז היה באתר חדר תפילה oratory. במאה ה-9 נבנתה באתר קתדרלה אך היא ניזוקה קשות בפלישות הנורמנים ונבנתה מחדש בסביבות 940 אז בנה שם הבישוף מילו קתדרלה בסגנון רומנסקי. בקתדרלה הרומנסקית נערכה ועידת טרואה שנפתחה ב-13 בינואר 1128/1129, בו אושר מסדר אבירי היכל שלמה ושלטונם הוקם. הקתדרלה הרומנסקית נהרסה בשריפה בשנת 1188.
על בניית הקתדרלה הנוכחית, בסגנון גותי, החליט הבישוף גרנייה בסביבות שנת 1200 והיא החלה רק ב-1208 תחת הבישוף ארווה. העבודות נמשכו מ-1208 עד המאה ה-17. בתוכניות המקוריות החזית המערבית כללה שני מגדלים: על שם פטרוס ופאולוס, אך רק מגדל פטרוס הצפוני נבנה, והמגדל הדרומי מעולם לא הושלם. מעל מקום המצלב נבנה צריח מחודד בגובה 110 מטר, אך הוא נהרס בסופת טורנדו ב-1365 ואחר כך במכת ברק ב-1700 ומאז לא נבנה מחדש.
הקתדרלה סבלה מאסונות טבע אחרים: בית המקהלה נהרס בהוריקן בשנת 1228 והגג הוצת ממכת ברק ב-1389.
החלק הקדום ביותר במבנה הוא בית המקהלה מהמאה ה-13. הספינה הראשית ובית הרוחב בנוים בסגנון גותי קורן כפי שניתן לראות מקומת הטריפוריום המואר וחלונות הרוזטה. החזית המערבית נבנתה בתחילת המאה ה-16 בסגנון גותי מאוחר, ושלושת השערים המורכבים בה נבנו על ידי האדריכל מרטן דה שמביז' (Martin de Chambiges).
הקתדרלה ניצלה מהרס בזמן המהפכה הצרפתית, אך ייעודה הנוצרי בוטל והיא הפכה ל"מקדש השפע" למספר שנים.
הקתדרלה ראויה לציון בזכות חלונות הויטראז' שלה[1] מהמאות ה-13 עד ה-19, בשטח כולל של 1500 מטר רבוע, וכן באוצרותיה הכוללים את הסרקופג שנועד להכיל את שרידיו של ברנר מקלרבו וחברו הקרוב ביותר סן מלאכי מאירלנד.
אורך הקתדרלה 114 מטר, ורוחבה בטרנספט הוא 50 מטר. גובה הספינה הראשית הוא 29.5 מטר וגובה המגדל הוא 62.34 מטר.
מידות וממדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כללי
- אורך חיצוני כולל: 114 מטר.
- רוחב חיצוני בטרנספט: 50 מטר.
- גובה הקמרונות: 29.50 מטר.
- רוחב החזית המערבית: 45 מטר.
- גובה החזית המערבית (ללא המגדלים): 31 מטר.
- גובה המגדל: 62.34 מטר.
- קוטר חלונות הרוזטה בטרנספט: 10 מטר.
- שטח חלונות: 1500 מטר רבוע.
- בית המקהלה
- אורך: 50 מטר.
- רוחב: 40 מטר.
- הספינה הראשית:
- גובה: 29.50 מטר
- אורך: 55 מטר.
- רוחב האגף המרכזי: 12 מטר.
- רוחב הספינות המשניות (ללא קפלות צדדיות): 11 מטר.
- רוחב הספינות המשניות (כולל קפלות צדדיות): 13.5 מטר.
- רוחב פנימי כולל: 38.5 מטר.
- בית הרוחב (טרנספט):
- אורך חיצוני: 50 מטר.
- אורך "עבודה": 42 מטר.
- רוחב "יישום": 10 מטר.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הספינה הראשית, מבט מזרחה -
הטבלת אוגוסטין הקדוש. פסל אבן מ-1549 -
בית הרוחב הצפוני -
חלונות ויטראז' וטריפוריום מואר בספינה הראשית
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Balcon, Sylvie, and Philippot, Jacques, 2001. La cathédrale Saint-Pierre-et-Saint-Paul de Troyes. Paris: Centre des monuments nationaux, Monum (Éditions du Patrimoine). ISBN 2-85822-615-6ISBN 978-2-85822-615-3
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קתדרלת טרואה, ב-Structurae.de
- Ministère de la Culture: Archive photographs
- Patrimoine de France: Cathédrale de Troyes (בצרפתית)
- VieuxTroyes: היסטוריה ותמונות (בצרפתית)
- תמונות
- מיקום הקתדרלה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ באחד מהם ישנו יצוג של המלך גונדופרס (אנ'), מייסד הממלכה ההודו-פרתית (אנ') בתכסילא בשנים 20 עד 41, באזור שכיום נמצא בצפון-מערב פקיסטן. ראו: Bivar, A.D.H., 2007: "Gondophares and the Indo-Parthians", pp. 26–31, in: The Age of the Parthians, ed. Vesta Sarkhosh Curtis and Sarah Stewart. Ib. Tauris, New York. ISBN 978-1-84511-406-0. לפי אגדות ומסורות בסיפורי "מעשי תומאס", השליח תומאס הקדוש נמלט למזרח ומצא מקלט זמן מה בחצרו של גונדופרס, לפני שעזב לדרום הודו שם מת מות קדוש מעונה ליד צ'נאי. ראו:, M. R., 1966: "The Acts of Thomas" in The Apocryphal New Testament, pp. 365–377; 434–438. Oxford.