לידה |
21 ביולי 1903 ברידג'פורט, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
24 בדצמבר 2010 (בגיל 107) מנהטן, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
השכלה | תיכון דוויט קלינטון |
פרסים והוקרה | המדליה הלאומית לאומנויות |
רוי רוטשילד נויברגר (בגרמנית: Roy Rothschild Neuberger 21 ביולי 1903 - 24 בדצמבר 2010)[1] היה איש כספים ופילנתרופ אמריקאי שתרם כסף כדי להעלות את המודעות הציבורית לאמנות מודרנית באמצעות רכישת יצירות שנראו לו ראויות. הוא היה מייסד שותף של חברת ההשקעות נויברגר ברמן. נויברגר שימש במשך כמה עשורים כנאמן כבוד, מיטיב וחבר בוועדת הביקור של המחלקה לאמנות מודרנית במוזיאון המטרופוליטן לאמנות. [2]
רוי רוטשילד נויברגר (לא קשור למשפחת רוטשילד המפורסמת)[1] נולד בברידג'פורט, קונטיקט, ובילה את ילדותו בעיר ניו יורק.[3] נולד למשפחה יהודית עשירה, הוא התייתם בגיל 12 לאחר מות אביו לואיס נויברגר. נויברגר תיאר את עצמו כמי שהתעניין במהלך התיכון בטניס. הוא סיים בגרות באוניברסיטת ניו יורק, במקור כדי ללמוד עיתונאות, אבל הפך להיות חסר מנוחה ונשר מבלי להשיג תואר.
רוי רוטשילד נויברגר, שהחל את דרכו המקצועית בעבודה בחנות כלבו במנהטן[3], נחשף לעולם האמנות דרך הציורים שנמכרו בחנות, תוך כדי טיפוח אהבתו לתחום. בגיל 20, לאחר שירש כספים מהוריו, הוא הפליג לאירופה ובחר להתיישב בפריז. שם, נהנה נויברגר מאורח חיים בוהמייני, והפך למבקר קבוע במוזיאון הלובר, אותו ביקר שלוש פעמים בשבוע. במהלך אחת מביקורותיו בלובר, נפגש עם מאייר שפירו, היסטוריון אמנות מהמאה ה-20, שהפך לחברו לכל החיים.
רוי רוטשילד נויברגר, שעסק בציור ולימודי אמנות עד שנת 1928, חווה התעוררות רוחנית לאחר קריאתו בביוגרפיה של פלורנט פלס על וינסנט ואן גוך. הוא הופתע לגלות כי ואן גוך מכר ציור אחד בלבד במהלך חייו, והתמודד עם כאב, עוני ובדידות.[4] התגובה החריפה של נויברגר למציאות בה רבים מהאמנים נתפסים כחשובים רק לאחר מותם, הובילה אותו לנשוא נשיאה לתמוך באמנים חיים. הוא טען כי "העולם המודרני צריך לרכוש יצירות של אמנים עכשוויים",[5] מתוך רצון לשנות את המציאות הזו. נויברגר התמקד ברכישת עבודות מאמנים שנאבקו כלכלית, כמו גג'קסון פולוק, וילם דה קונינג ומארק רותקו, באמונה שהתמיכה הכספית שלו תאפשר להם להמשיך במסלול האמנותי שלהם.
הוא חזר לארצות הברית ונכנס לוול סטריט ב-1929, שבעה חודשים לפני יום שלישי השחור. הוא התחיל בקניית מניות של Halle & Stieglitz[1][6] ומכר מניות RCA קצרות, דרך התמוטטות הבורסה ועד לשפל הגדול. הוא הקים את נויברגר ברמן ב-1939 עם רוברט ברמן. בשנת 1950, המשרד של נויברגר הקים את אחת מקרנות הנאמנות הראשונות בארצות הברית, ה-Guardian Fund, שעדיין פועלת כיום. [7]
עד 1939, נויברגר הרוויח מספיק כסף כדי לקנות את הציור הראשון שהוא ישאיל לקידום האמן: הילד של פיטר הורד מהמישורים .[8] הוא אפשר לנלסון רוקפלר, אספן אמנות נלהב נוסף, להשתמש ב-Boy from the Plains בתערוכת אמנות אמריקאית נודדת. התערוכה של רוקפלר נסעה לדרום אמריקה, ואנשים רבים הן בדרום והן בצפון אמריקה נחשפו כך לאמנותו של הרד.
בין שאר האמנים שאת יצירותיהם אסף נויברגר ניתן למנות את ג'קסון פולוק, בן שאן, וויליאם בזיוטס, אלכסנדר קלדר, סטיוארט דייוויס, לואי איילשמיוס, אדוארד הופר, ג'ייקוב לורנס, ג'ק לוין, דייוויד סמית' ובעיקר מילטון אייברי. אייברי הראשון שרכש אי פעם היה Gaspé Landscape, שקנה במהלך סופת שלגים ועטף בקפידה לפני שיצא, נחוש לשמור על הציור שלם כדי להפוך את האיש למפורסם. [9] לנויברגר עדיין היה Gaspé Landscape על קיר בדירתו בזמן מותו. נויברגר החל גם לתרום יצירות למוסדות, ביניהם מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, המוזיאון לאמנות מודרנית ומוזיאון וויטני, כמו גם מוזיאונים רבים של מכללות ואוניברסיטאות.
רוקפלר הפך מאוחר יותר למושל ניו יורק ויצר את מערכת אוניברסיטת המדינה של ניו יורק. בעזרתו של האדריכל פיליפ ג'ונסון, מוזיאון נויברגר לאמנות נבנה בקמפוס SUNY Purchase College ונפתח ב-1974. נויברגר תרם יותר מ-500 מציוריו לאוסף.
ב-15 בנובמבר 2007 העניק הנשיא ג'ורג' וו. בוש לנויברגר בן ה-104 אז את המדליה הלאומית לאמנויות לשנת 2007. [10] נויברגר טען כי מעולם לא מכר יצירת אמנות, וקבע כי "זה יהיה מעשה פלילי עבורי למכור", וכי "אני קונה כי אני אוהב את העבודה".[8]
בנוגע לחברה שהקים הוא אמר כי "אמנות במקום העבודה היא חלק מהתרבות הארגונית של נויברגר ברמן מאז נוסדה חברת ההשקעות ב-1939. ב-1990 החלה נויברגר ברמן לפתח אוסף אמנות משלה. [11]
נויברגר היה נשוי במשך כמעט 65 שנים[3][12] למארי סלנט,[13] [14] אף היא פטרונית מכובדת של האמנויות, ובוגרת ברין מאוור קולג'; [15] ביחד נולדו להם שלושה ילדים:אן אסבס, רוי נויברגר וג'יימס נויברגר.[13]
ב-1997 פרסם את ספר הזיכרונות שלו, עד כה, כל כך טוב - 94 השנים הראשונות. חייו כאספן אמנות מתועדים בספרו "האספן התשוקה: שמונים שנים בעולם האמנות" משנת 2003.[16] בשנותיו המאוחרות יותר נראה נויברגר לעיתים קרובות בחברת קיטי קרלייל הארט.[16] נויברגר נפטר ב-24 בדצמבר 2010, בגיל מאה ושבע ונקבר בבית העלמין הר נבו (Mount Neboh Cemetery) בניו יורק, שם נקברו שאר בני משפחתו. [17][18]
{{cite book}}
: (עזרה)
.. met .. Marie Salant, an economics graduate of Bryn Mawr College, at .. Halle & Stieglitz Co
{{cite web}}
: (עזרה)