שאול מגיד

שאול מגיד

אין תמונה חופשית
לידה	16 ביוני 1958 (בן 66)
מקום לימודים	אוניברסיטת ברנדייס קולג' גודארד ישיבת המבתר
מוסדות	אוניברסיטת רייס אוניברסיטת קלארק אוניברסיטת אינדיאנה

שאול מגיד (נולד ב-16 ביוני 1958^[1]) הוא אינטלקטואל יהודי-אמריקאי, רב וחוקר בתחום מדעי היהדות. מכהן כעמית-כבוד בחוג למדעי היהדות בדארטמות' קולג' שבניו המפשייר. בשנים 2004–2018 כיהן כפרופסור ללימודי דת וראש הקתדרה למדעי היהדות במחלקה ליהדות מודרנית באוניברסיטת אינדיאנה, וכעמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן. בשנים 1996–2004 כיהן כפרופסור לפילוסופיה יהודית בבית המדרש לרבנים באמריקה, והיה יושב ראש המחלקה לפילוסופיה יהודית בשנים 2000–2004.

השכלה

מגיד הוא בוגר תואר ראשון ממכללת גודארד שבוורמונט. הוא קיבל סמיכה לרבנות בירושלים בשנת 1984 מהרבנים חיים ברונדר, יעקב ורהפטיג וזלמן נחמיה גולדברג. הוא הפך לעמית-מחקר במכון שלום הרטמן, ולסטודנט לתארים מתקדמים בתחום הגות יהודית ימי הביניים ומודרנית באוניברסיטה העברית, שם סיים את התואר השני ב-1989. הוא השלים את עבודת הדוקטורט שלו במחשבת ישראל באוניברסיטת ברנדייס בשנת 1994.^[2][3]

קריירה

מגיד שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, אוניברסיטת קלארק ואוניברסיטת בוסטון. הוא היה ראש הקתדרה למחשבה יהודית על שם אנה סמית' פיין באוניברסיטת רייס בשנים 1994–1996, ולאחר מכן הצטרף לסגל של בית המדרש לרבנים באמריקה לפני שעבר לאוניברסיטת אינדיאנה. הוא זכה במענקי מחקר מרכזיים הכוללים מלגת מחקר לשנים 2015–2016 במרכז כץ ללימודי יהדות מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה; מענק מחקר לשנים 2017–2018 מהקרן הלאומית למדעי הרוח, ומלגה בכירה במרכז להיסטוריה יהודית עבור פרויקט כתיבת הספר "הישרדות יהודית אמריקאית: מאיר כהנא ופוליטיקת הגאווה".^[4] הוא חבר באקדמיה האמריקאית למחקר יהודי.

הוא מכהן כרב בית הכנסת בפייר איילנד החל משנת 1997.^[5] הוא שימש כעורך במגזין טאבלט וכעורך מחשבת ישראל ותרבות יהודית עבור המגזין "תיקון".

מספריו

• חסידות על השוליים: פיוס, אנטינומיאניזם ומשיחיות בחסידות איזביצה ורדזין (הוצאת אוניברסיטת ויסקונסין, 2003).
• ממטפיזיקה למדרש: מיתוס, היסטוריה ופרשנות כתבי הקודש בקבלה הלוריאנית (הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון, אינדיאנה, 2008),
• פוסט-יהדות אמריקאית: זהות והתחדשות בחברה פוסט-אתנית (הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, 2013),
• החסידות בהתגלמותה: חסידות, נצרות ובניית היהדות המודרנית (הוצאת אוניברסיטת סטנפורד, 2014),
• יראת שמים ומרד: מאמרים בחסידות (הוצאת לימודים אקדמיים, 2019),
• התנ"ך, התלמוד והברית החדשה: פרשנותו של אליהו צבי סולובייצ'יק לברית החדשה (הוצאת אוניברסיטת פנסילבניה, 2019),
• מאיר כהנא: החיים הציבוריים והמחשבה הפוליטית של רדיקל יהודי אמריקאי (הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2021)
• נחיצותה של הגלות (הוצאת עין, 2023).

ספרו ממטפיזיקה למדרש זכה בפרס הספר הטוב ביותר מטעם האקדמיה האמריקאית לדת בשנת 2008, בקטוגוריית לימודי הדת בכתובים.^[6] הוא העורך של קול אלוהים מהריק: מסות ישנות וחדשות על רבי נחמן מברסלב (הוצאת אוניברסיטת מדינת ניו יורק, 2001), ועורך שותף של התחלה מחדש: לקראת הרמנוטיקה של טקסטים יהודיים (הוצאת שבעה גשרים, 2002). חיבוריו ומאמריו פורסמו במגזינים מומנט, Religion Dispatches, טאבלט, Open Zion, תיקון, ומגזין זיק.

נחיצותה של הגלות

בעקבות פרסום ספרו נחיצותה של הגלות בשנת 2023 הפך מגיד לקול בולט עבור יהודי ארצות הברית המבקשים לחשוב מחדש על מקומה של הציונות בזהותם היהודית, תוך שימת דגש מרכזי על היהדות על פני הלאומיות, וקריאה לחזרה לדת כ'הדבר שתמיד ישמור אותנו ביחד'.^[7]

נחיצותה של הגלות היא אסופת מאמרים אשר מהווה מעין גט כריתות לציונות. "מגיד רוצה להתגרש מהציונות ולהינשא מחדש ליהדות. לדידו, הציונות והיהדות מנוגדות זו לזו, והציונות אשמה במצב הרע שבו ישראל נמצאת. חזרה ליהדות בסגנון הגלות יכולה לאפשר לישראל להפוך למדינה ליברלית לכל אזרחיה"^[8].

מגיד אינו חושב שאפשר עוד ליישב בין ערכים ליברליים לציונות. "פעמים רבות הציונות כושלת בהבנת השלכות הפרויקט שלה עצמה", הוא כותב, והתובנה הטרגית הזאת מהדהדת לאורך כל הספר. במילים אחרות, התהליך שקורה לישראל ואנו נמצאים בעיצומו כעת אינו שיבוש של הפרויקט הציוני, אלא מימושו. בדיוק כמו שצפו לנו הוגים כחנה ארנדט, שהיא רק אחת משורה ארוכה של תאורטיקנים יהודים, חילונים ודתיים, שמגיד מתפלמס איתם לאורך החיים והספר^[8].

חיים אישיים

מגיד גדל כיהודי חילוני בניו יורק. בגיל 20 החל להתעניין וללמוד עוד על יהדות. הוא התקרב לתנועה החרדית ולמד אורתודוקסיה מודרנית, אך לאחר מספר שנים הוא "...נטש את האורתודוקסיה, אך נותר מוקסם מהקשר המורכב של היהדות עם תרבות הנגד האמריקאית, והשקיע בו עמוקות".^[9] הוא מצוטט לעיתים קרובות בנושאים כאלה בעיתונות הפופולרית; כך לדוגמה, הוא דן לאחרונה במוזיקאי ג'רי גרסיה ולהקת גרייטפול דד ביחס ליהדות, ודיבר מנקודת המבט של "רב מוסמך ופרופסור למדעי היהדות והדת באוניברסיטת אינדיאנה, שנכח גם בהופעה האגדית של הגרייטפול דד בפארק המרוצים באינגלישטאון, ניו ג'רזי ב-3 בספטמבר 1977".

קישורים חיצוניים

• שאול מגיד, באתר Academia.edu

הערות שוליים

1. National Library of Israel authority file.
2. "Dr. Shaul Magid Bio". 14 בינואר 2004. אורכב מ-המקור ב-7 בפברואר 2011. נבדק ב-11 בנובמבר 2016.
3. "Shaul Magid Rabbi". 28 באוגוסט 2020. נבדק ב-26 במרץ 2021.
4. "Center for Jewish History Fellows". נבדק ב-1 באוגוסט 2017.
5. "Fire Island Synagogue: Rabbi Shaul Magid". נבדק ב-28 בינואר 2024.
6. "AAR Book Awards". נבדק ב-2 בדצמבר 2016.
7. Tracy, Marc (14 בינואר 2024). "Is Israel Part of What It Means to Be Jewish?". New York Times. נבדק ב-14 בינואר 2024.
8. קרולינה לנדסמן, ספר חדש קורא ליהודים להתגרש מהרעיון הציוני. האם הוא רלוונטי לישראלים?, באתר הארץ, 26 במרץ 2024
9. "Radical Banjo: About Shaul". אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2015. נבדק ב-11 בנובמבר 2016.