תמונה מתקופת נשיאותו | |||||
לידה |
13 בספטמבר 1855 שיאנפנג, חנאן, שושלת צ'ינג | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
5 ביוני 1939 (בגיל 83) טיינג'ין, האימפריה היפנית | ||||
מדינה | הרפובליקה הסינית | ||||
עיסוק | שליט, מדינאי | ||||
מפלגה | קליקת אנחווי | ||||
דת | הדת הסינית העממית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
חתימה |
שׂוּ שׁה-צַ'אנְג (במנדרינית: 徐世昌; 13 בספטמבר 1855 – 5 ביוני 1939) היה מדינאי סיני, אשר שירת בתור נשיא הרפובליקה הסינית בין השנים 1918–1922 במסגרת ממשלת בייאנג בתוך תקופת המצביאים. שלטונו כנשיא היה היחידי בתקופת המצביאים של אדם אשר מקורו מרקע אזרחי ולא מרקע צבאי.
שו נולד למעמד הגבוה בהיררכיה המעמדית של שושלת צ'ינג בשנת 1855 במהלך אירועי מרד טאיפינג. מעמדו קישר אותו ישירות אל הפוליטיקה הקיסרית ובשנת 1885 עבר בהצלחה את הכשרתו כיועץ קיסרי.
שו היה שמרן אך הבין את הצורך ברפורמות ומודרניזציה ותמך ברפורמת מאה הימים שביצע גואנג סו, קיסר סין ואשר נעצרה בידי צה שי, הקיסרית האלמנה של סין, והעוצרת בפועל. לאחר מותה של צה שי ועליית פויי בן השנתיים להיות קיסר סין החל ניסיון להביא לרפורמה ומודרניזציה במהירות האפשרית. יי-קואנג, נסיך צ'ינג הקים קבינט ראשון ושו הוסדר בראשו של הקבינט תחת התואר של 'השר הראשון'.
עם מהפכת שינהאי ועליית הרפובליקה הסינית שו הורד מדרגותיו תחילה אך מאוחר יותר תחת יואן שה-קאי, חבר ילדותו, הפך שו במסגרת ממשלת בייאנג לראש ממשלת הרפובליקה הסינית במשך שתי קדנציות.
עם מותו של יואן שה-קאי וחלוקת סין לתקופת המצביאים שו הושם כנשיא הרפובליקה הסינית בבייג'ינג תחת השפעתו של דואן צ'ירוי.
דמותו הנייטרלית תרמה להתמשכות נשיאותו אשר בתוכה הביע את אמונתו כי הקיסרות הסינית לבסוף תשוב, על כן החל להכין את פויי לקראת הפיכה עתידית שלו להיות קיסר סין מחדש, במסגרת הכנות אלה, מינה שו את רג'ינלד ג'ונסון למורו הפרטי של פויי לשפה האנגלית.
לאחר נפילת השפעתה של קליקת אנחווי תחת דואן צ'ירוי, שו ירד מהקריירה הפוליטית, פרש לחיים אזרחיים ולבסוף נפטר בשנת 1938, בטיינג'ין, דאז שטח כיבוש של האימפריה היפנית בתקופת מלחמת סין–יפן השנייה.
נשיאי הרפובליקה הסינית | ||
---|---|---|
|