שון ליווינגסטון

שון ליווינגסטון
Shaun Livingston
ליווינגסטון בשנת 2016
ליווינגסטון בשנת 2016
לידה 11 בספטמבר 1985 (בן 39)
פאוריה שבאילינוי
עמדה רכז
גובה 2.01 מטרים
מספר 34
דראפט בחירה רביעית, 2004
לוס אנג'לס קליפרס
קבוצות כשחקן
2004–2008
2008–2009
2009
2009
2010
2010–2011
2011–2012
2012
2012–2013
2013–2014
2014–2019		 לוס אנג'לס קליפרס
מיאמי היט
טלסה 66'
אוקלהומה סיטי ת'אנדר
וושינגטון ויזארדס
שארלוט בובקאטס
מילווקי באקס
יוסטון רוקטס
קליבלנד קאבלירס
ברוקלין נטס
גולדן סטייט ווריורס
הישגים כשחקן
3 זכיות באליפות ה-NBA ‏(2015, 2017, 2018)‏

שון פטריק ליווינגסטון (באנגלית: Shaun Patrick Livingston; נולד ב-11 בספטמבר 1985 בפאוריה, אילינוי) הוא כדורסלן עבר אמריקאי.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליווינגסטון נולד בפאוריה שבאילינוי. בבית הספר היסודי הוא הוביל את נבחרתו בזכיות באליפות בין השנים 1999–2000. ליווינגסטון החל לשחק כדורסל תחרותי בתיכון. אחרי שנתיים בתיכון ריצ'וודס עבר ליווינגסטון לתיכון פאוריה, שם הוביל את נבחרתו לזכייה באליפות בין השנים 2003–2004. בשנת 2004 שיחק ליווינגסטון במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן, ובאותה שנה הוא זכה בתואר מר אילינוי.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוס אנג'לס קליפרס (2004–2008)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ויתר ליווינגסטון על הירשמות למכללה, ובמקום זאת הלך ישירות לדראפט ה-NBA. הוא נבחר במקום הרביעי בדראפט ה-NBA 2004 בידי לוס אנג'לס קליפרס. ליווינגסטון נחשב גבוה יחסית לעמדת הרכז בה הוא משחק במקור, ובגלל נוכחותו של סם קאסל בעמדה זו את רוב הדקות שלו הוא קיבל בעמדת הקלע. בעונתו הראשונה בקליפרס העמיד ממוצעים של 7.4 נקודות עם 5.0 אסיסטים והוסיף שיא קריירה של 1.1 חטיפות בממוצע למשחק. בחודש אפריל הוא זכה בתואר רוקי החודש באזור המערב.

בעונתו השנייה בקליפרס היה שותף לאחת העונות המוצלחות בהיסטוריה של המועדון. ממוצעיו האישיים לעומת זאת ירדו ועמדו על 5.8 נקודות עם 4.5 אסיסטים בממוצע למשחק. בשתי העונות הראשונות בקריירה שלו שיחק ליווינגסטון 91 משחקים בלבד מתוך 164 המשחקים של קבוצתו. בפלייאוף של אותה עונה קלע ליווינגסטון 7.5 נקודות עם 4.8 אסיסטים ו-4.7 ריבאונדים בממוצע למשחק.

עונת 2006/2007 הייתה עונתו הטובה ביותר בקריירה עד אז. בעונה זו הוא השיג ממוצעים שהם שיאי הקריירה שלו, והם: 9.3 נקודות, 5.1 אסיסטים, 3.4 ריבאונדים, 1.1 חטיפות (השוואת שיא), 0.5 חסימות, 313% אחוזים מהשלוש, 31 פתיחות בחמישייה ו-29.8 דקות בממוצע למשחק. ב-23 בפברואר שבר ליווינגסטון את שיא האסיסטים שלו כשמסר 14 במשחק נגד גולדן סטייט ווריורס. למרות עונתו הטובה הוא נפצע ושיחק בה 54 משחקים בלבד.

ליווינגסטון סבל מפציעות לכול אורך שלוש העונות הראשונות שלו בליגת ה-NBA. בעקבות ריבוי הפציעות הוא פספס 145 משחקים מתוך 246 משחקים של קבוצתו. הפציעה החמורה ביותר ארעה ב-26 בפברואר 2007, במהלך משחק נגד שארלוט בובקאטס, עת נפצע ליווינגסטון פציעה חמורה בברכו השמאלית. בסיום עלייה לצעד וחצי, ליווינגסטון נחת בצורה רעה על הרצפה, החליק וסובב פיקת הברך שלו. כתוצאה מכך ארבע רצועות הברך – שתי הרצועות הצולבות, המינסקוס והרצועה המדיאלית – נקרעו, עצמות רבות נפגעו והפיקה עצמה נשברה.[1] הפציעה הייתה כה נדירה שערוץ ESPN ששידר אותה הזהיר את הצופים מהקיצוניות שלה.

הפציעה מנעה ממנו לשחק לחזור בעונת 2006/2007 וכן בעונה שלאחריה. ב-16 ביוני 2008 אישרו הרופאים לליווינגסטון לחזור למגרשים. בסיום עונת 2007/2008 נגמר חוזהו עם הקליפרס והם החליטו שלא לחדש אותו.

נדידה בליגה (2008–2014)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליווינגסטון במדי וושינגטון ויזארדס, 2010

ב-3 באוקטובר 2008 חתם ליווינגסטון במיאמי היט על חוזה לשנתיים.[2] במהלך עונת 2008/2009 שיחק 4 משחקים בלבד. ממוצעיו היו הנמוכים ביותר בקריירה שלו עד אז, כשקלע 2.3 נקודות עם 1.0 אסיסטים בממוצע למשחק. ב-7 בינואר 2009 הועבר לממפיס גריזליס בטרייד, אך שוחרר מבלי לשחק אף משחק.

ב-7 במרץ 2009 חתם ליווינגסטון בטולסה 66' (מליגת הפיתוח של ה-NBA), ששייכת לקבוצת ה-NBA אוקלהומה סיטי ת'אנדר. לאחר מספר שבועות חתם ליווינגסטון בת'אנדר, בהם שיחק בעונת 2008/2009 8 משחקים וקלע 7.8 נקודות עם 2.0 אסיסטים בממוצע למשחק. בעונתו השנייה באוקלהומה שיחק 10 משחקים בלבד בהם קלע את ממוצע הנקודות הנמוך ביותר בקריירה שלו, כשקלע 1.0 עם 1.3 אסיסטים בממוצע למשחק.

ב-22 בדצמבר 2009 שוחרר ליווינגסטון מהת'אנדר. ב-26 בפברואר 2010 חתם על חוזה לשבוע אחד בוושינגטון ויזארדס. בהמשך החוזה הוארך עד לסיום העונה. הוא הספיק לשחק בוויזארדס 26 משחקים, בהם קלע 9.2 נקודות עם 4.4 אסיסטים בממוצע למשחק, בנוסף, בסוף אותה עונה, קלע שיא קריירה של 24 נקודות נגד בוסטון סלטיקס.

ב-20 ביולי 2010 חתם ליווינגסטון בשארלוט בובקאטס לשנתיים הבאות. בעונה הראשונה שיחק 73 משחקים, שבהם שיחק 17.3 דקות, וקלע 6.6 נקודות למשחק.

ב-23 ביוני 2011 עבר בטרייד למילווקי באקס, בטרייד משולש שכלל גם את הסקרמנטו קינגס והשארלוט. בעונה זו, שהייתה עונה מקוצרת, שיחק 58 משחקים וקלע 5.5 נקודות למשחק בלבד.

ב-26 ביוני 2012, נשלח בטרייד ליוסטון רוקטס ומייד נחתך. ב-15 בנובמבר חתם שוב בוושינגטון, אך קלע 3.7 נקודות בלבד ונחתך ב-23 בדצמבר. אחרי יומיים חתם בקליבלנד קאבלירס, שם פתח 12 פעמים בחמישייה וסיים את העונה עם ממוצע של 7.2 נקודות ו-3.6 אסיסטים.

ב-11 ביולי 2013 חתם ליווינגסטון בברוקלין נטס, שם חזר לעמדת הרכז הראשון ופתח בחמישייה 54 פעמים, הכמות הגבוהה בקריירה. הוא סיים את העונה עם 8.3 נקודות והגיע עם הקבוצה לפלייאוף לראשונה מאז עונת 2005/2006, שם קבע שיא קריירה לממוצע נקודות בפלייאוף עם נקודות 9.7 למשחק.

גולדן סטייט ווריורס (2014–2019)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביולי 2014 חתם ליווינגסטון על חוזה בגולדן סטייט ווריורס. בעונתו הראשונה שיחק 78 משחקים, מספר המשחקים הגבוה בקריירה שלו. אף על פי שחזר לעלות למשחק מהספסל, כרכז המחליף של סטפן קרי, לליווינגסטון היה חלק לא מבוטל בזכייה של גולדן סטייט באליפות לאחר שניצחה 4–2 בגמר את קליבלנד קאבלירס. בעונה זו שיחק כ-18 דקות למשחק בעונה הסדירה ובפלייאוף.

בעונת 2015/2016, היה שותף בשבירת השיא הקבוצתי לפתיחה הטובה בהיסטוריה, 24–0, ובהמשך העונה בקביעת שיא הניצחונות לעונה אחת. בשני הסיבובים הראשונים של פלייאוף 2016, עקב פציעה של סטפן קרי, עבר ליווינגסטון באופן זמני לעמדת הרכז הראשון והיה מרכיב חשוב בהצלחת הקבוצה להגיע לגמר ה-NBA. במשחק הראשון בגמר הפלייאוף היה ליווינגסטון איש המשחק בניצחון הווריורס על קליבלנד קאבלירס, וקבע שיא קריירה אישי למשחק בפלייאוף, עם 20 נקודות.[3] בהמשך הסדרה כבר הובילה גולדן סטייט 3–1, אך הפסידה בשלושת המשחקים הבאים ולא הצליחה לזכות באליפות שנייה ברציפות.

בעונות 2017 ו-2018 המשיך ליווינגסטון להציג יכולת יציבה כרכז המחליף של הווריורס, וזכה עמה בשתי אליפויות NBA נוספות.

ב-10 ביולי 2019, לאחר 5 שנים שכללו 3 אליפויות ו-5 העפלות רצופות לגמר, ליווינגסטון והווריורס הגיעו לסיכום על התרת חוזהו בקבוצה. ב-13 בספטמבר הודיע ליווינגסטון על פרישתו ממשחק, בגיל 34.

סטטיסטיקות הקריירה ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2004/2005 ל.א. קליפרס 30 15 27.1 0.414 0.000 0.746 3.0 5.0 1.1 0.4 7.4
2005/2006 ל.א. קליפרס 61 14 25.0 0.427 0.125 0.688 3.0 4.5 0.8 0.5 5.8
2006/2007 ל.א. קליפרס 54 31 29.8 0.463 0.313 0.707 3.4 5.1 1.1 0.5 9.3
2008/2009 מיאמי 4 0 10.3 0.375 0.000 0.750 0.5 1.0 0.5 0.0 2.3
2008/2009 אוקלהומה סיטי 8 1 23.8 0.538 0.000 1.000 3.3 2.0 0.6 0.2 7.8
2009/2010 אוקלהומה סיטי 10 0 13.0 0.313 0.000 0.000 2.0 1.3 0.5 0.2 1.0
2009/2010 וושינגטון 26 18 25.6 0.535 0.000 0.875 2.2 4.5 0.5 0.4 9.2
2010/2011 שארלוט 73 0 17.3 46.6 0.250 0.864 2.0 2.2 0.6 0.4 6.6
2011/2012[א] מילווקי 58 27 18.8 46.9 0.667 0.785 2.1 2.1 0.5 0.3 5.5
2012/2013 וושינגטון 17 4 18.8 36.4 .000 1.000 2.2 2.2 0.6 0.1 3.7
2012/2013 קליבלנד 49 12 23.2 50.7 .000 .843 2.5 3.6 0.8 0.6 7.2
2013/2014 ברוקלין 76 54 26.0 48.3 .167 .827 3.2 3.2 1.2 0.4 8.3
2014/2015 גולדן סטייט 78 2 18.8 50.0 .000 .714 2.3 3.3 .6 .3 5.9
2015/2016 גולדן סטייט 78 3 19.5 0.536 0.167 0.860 2.2 3.0 0.7 0.3 6.3
2016/2017 גולדן סטייט 76 3 17.7 .547 .333 .700 2.0 1.8 .5 .3 5.1
2017/2018 גולדן סטייט 71 7 15.9 0.501 0.000 0.820 1.8 2.0 0.5 0.3 5.5
2018/2019 גולדן סטייט 64 0 15.1 0.519 0.000 0.784 1.8 1.8 0.5 0.4 4.0
קריירה 833 191 20.6 0.486 0.178 0.794 2.4 3.0 0.7 0.4 6.3

בפלייאוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2006 קליפרס 12 0 27.7 0.474 1.000 0.810 4.7 4.8 0.6 0.5 7.5
2014 ברוקלין 12 10 27.1 0.512 1.000 0.730 3.5 3.3 0.4 0.4 9.7
2015 גולדן סטייט 21 0 17.9 0.532 0.000 0.840 2.4 1.8 0.4 0.2 5.0
2016 גולדן סטייט 24 7 21.4 0.488 0.000 0.865 3.2 3.3 0.5 0.2 8.2
2017 גולדן סטייט 14 0 15.7 0.576 0.000 0.714 2.1 1.4 0.4 0.1 5.2
2018 גולדן סטייט 21 0 17.2 0.536 0.000 0.880 2.2 1.5 0.3 0.0 6.7
2019 גולדן סטייט 22 2 14.6 0.453 0.000 0.840 1.4 1.4 0.5 0.2 4.0
קריירה 126 19 19.4 0.507 0.286 0.819 2.6 2.4 0.4 0.2 6.4
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שון ליווינגסטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יהונתן אליהו‏, דריסת רגל: הקאמבק המרגש של שון ליבינגסטון לקדמת הבמה ב-NBA, באתר וואלה, 16 ביוני 2015
  2. ^ שי לוי, ‏שון ליבינגסטון חוזר למגרשים: חתם במיאמי היט, באתר ONE‏, 4 באוקטובר 2008
  3. ^ אתר למנויים בלבד אלעד זאבי, גמר ה-NBA: שון ליווינגסטון איחה את השברים, ועזר לגולדן סטייט לשבור את קליבלנד, באתר הארץ, 3 ביוני 2016