שיר לשלום

"שיר לשלום"
הדף המוכתם בדם עם מילות שיר לשלום שיצחק רבין קרא דקות טרם הירצחו
הדף המוכתם בדם עם מילות שיר לשלום שיצחק רבין קרא דקות טרם הירצחו
סינגל בביצוע להקת הנח"ל
מתוך האלבום בהיאחזות הנח״ל בסיני
יצא לאור דצמבר 1969
פורמט קלאסי
סוגה רוק ישראלי, שיר מחאה
שפה עברית
אורך 5:35
חברת תקליטים הד ארצי
כתיבה יענקל'ה רוטבליט
לחן יאיר רוזנבלום
עיבוד יאיר רוזנבלום
שיר לשלום

"תְּנוּ לַשֶׁמֶש לַחֲדֹר
מִבַּעַד לַפְּרָחִים,
אַל תַּבִּיטוּ לְאָחוֹר
הַנִיחוּ לָהוֹלְכִים.

שְׂאוּ עֵינַיִם בְּתִקְוָה,
לֹא דֶּרֶך כַּוָּנוֹת.
שִׁירוּ שִׁיר לָאַהֲבָה
וְלֹא לַמִּלְחָמוֹת."

(שיר לשלום / קטע מהשיר)

"שיר לשלום" הוא שיר עברי, שנכתב בידי יענק'לה רוטבליט והולחן בידי יאיר רוזנבלום. הושר במקור בשנת 1969, בימי מלחמת ההתשה, על ידי להקת הנח"ל בתוכניתה "שא לשלום" ("היאחזות הנחל בסיני"), עם הסולנית מירי אלוני[1].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור יועד השיר ללהקת חיל הים, אלא שרוזנבלום, שהלחין את השיר ושלח אותו ללהקה ממקום מושבו בלונדון, התעקש לעבד אותו בעצמו. המנהל המוזיקלי של להקת חיל הים, בני נגרי, דחה את הדרישה, ורוזנבלום העביר את השיר ללהקת הנח"ל, עימה עבד זמן רב קודם לכן.

במקור נכתב באחת השורות בשיר "שירו שיר לאהבה ולא לניצחונות". שורה זו רצתה לבטא יותר מכל את הצורך להלל ולייחל לאהבה ולפיוס ולא לחשב ניצחונות וכיבושים, כי אלה עולים בדם של שני הצדדים. כיוון שהשיר יועד ללהקה צבאית, ראשי אגפי החינוך בצה"ל דרשו להשמיט שורה זו מהשיר בטענה שחיילים לא יכולים להופיע מול חיילים אחרים בשיר שיש בו פגיעה מורלית שכזו. לבסוף הוסכם על החלפת המילה, והשיר הוקלט ופורסם עם המשפט "שירו שיר לאהבה ולא למלחמות".

על כתיבת שיר לשלום דווקא ללהקה צבאית אמר רוטבליט שצה"ל נלחם כדי להשיג בסופו של דבר שלום[2]. רוטבליט עצמו נפצע בקרב על אבו תור במלחמת ששת הימים, וראה בשלום משהו נכסף. בריאיון לרינו צרור משנת 2007 אמר על "שיר לשלום" שהשיר היה מלא תקווה עם תמימות מסוימת, אבל פריצת האינתיפאדה השנייה לאחר שיחות קמפ דייוויד הביאה אותו להתפכחות, שהורידה את האשליה שעוצמתה של מדינת ישראל, תביא להכרה בה מצד העולם הערבי והמוסלמי[3].

וכך גם אמר בריאיון למקור ראשון בשנת 2020[4]:

זהו שיר קצת נאיבי... כשכתבתי אותו הייתי די צעיר והמדינה הייתה מדינה שטענה שהיא שואפת שלום. שאנחנו רוצים שלום, אבל 'הם' לא רוצים. די האמנתי שזה ככה.

מעבד השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרדיט על העיבוד ניתן למלחין יאיר רוזנבלום, אולם דני סנדרסון מעיד שהוא עיבד וגם חיבר את הפתיחה הרוקיסטית שהייתה נקודת ציון במעבר ממה שמכונה "שירי ארץ ישראל" שהיו מזוהים עם האקורדיון של רוזנבלום, למוזיקת רוק[5].

אופי השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מבטא כמיהה לשלום, מבכה את הרעים שנפלו בקרבות, ומדבר לכאורה בשם הנופלים. השיר מערער על תרבות השכול והאדרת המלחמה הקיימת לכאורה בארץ, וקורא לנותרים בחיים לשאוף לשלום. בין השאר מבטלות מילות השיר, לדוגמה, את הנוהג לאמירת תפילת קדיש על הקבר: "הַזַּכָּה שֶבַּתְּפִלּוֹת אותנו לא תחזיר". כמו כן מתעמתות מילות השיר עם האתוסים של הנצחת החיילים שנפלו, לדוגמה: "תנו לשמש לחדור מבעד לפרחים" (- שעל הקבר); וכן עושות שימוש במושגים מתחום המלחמה, ומייתרות אותם, לדוגמה: "שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות" (- כוונות הרובה)". מילות השיר מתנגדות ל"שירי מלחמות" המאדירים את תרבות המלחמה (כדוגמת מגש הכסף, גבעת התחמושת ובלדה לחובש), וקוראות לשיר במקומם שירים לאהבה: "שירו שיר לאהבה, ולא למלחמות".

השיר נושא אפיונים של המנון, בקצבו ובמילותיו, ומילותיו מתייחסות אל ההמון, וקוראות לפעולה, בציווי, בלשון רבים ("ובכל הכיכרות / הריעו רק שלום"). השיר הושפע כנראה מרוח התקופה, שבשיאה "תרבות הנגד" של ההיפים. רבים שומעים דמיון רב לשיר "Let The Sunshine In" מתוך המחזמר "שיער", שיצא לאור שנים ספורות קודם ("תנו לשמש לעלות, לבוקר להאיר").

מעמדו המיוחד של השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איתן הבר מספיד את ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בהלווייתו ומקריא את שיר לשלום מתוך דף המוכתם בדמו של רבין

כבר מהימים הראשונים להשמעתו עורר השיר מחלוקת עזה. רבים הזדהו עם מסר השלום העולה משורותיו, דווקא בימים בהם הייתה בשיאה מה שנתפס על ידי חלק מהציבור כ"כוחניות הישראלית" שלאחר מלחמת ששת הימים, ובטרם עבר הציבור הישראלי את הטראומה של מלחמת יום הכיפורים. יש הרואים בו הדים ל"נאום הר הצופים" שנשא הרמטכ"ל יצחק רבין, בו העלה על נס את הקורבן האישי של הנופלים, כמו גם את המחיר ששילם האויב, מעבר לניצחון הגדול במלחמה.

לעומתם, היו שראו בו שיר תבוסתני, וראו בביקורת שמותח השיר על נושאים כתרבות השכול, משום חילול הקודש. בשנת 1970 אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי, טען שהשיר גורם לדה-מורליזציה בקרב החיילים ופוגע ברגשותיהם של המשפחות השכולות, לכן אסר על השמעתו בפיקוד המרכז[6] כמו מקבילו אלוף פיקוד הדרום, אריאל שרון[7].

השיר הפך להמנון פוליטי בלתי רשמי של תנועות השלום הישראליות (כגון "שלום עכשיו") והחל מ-1974 (אחרי מלחמת יום כיפור) הושר בעצרות ובהפגנות, לעיתים גם בליווי גרסה בשפה הערבית. תנועת מרצ יצרה מהשורה הראשונה בשיר, "תנו לשמש לעלות", סיסמת בחירות: "תנו למרצ לעלות". בבחירות 1996 השיר הזה בוצע במסגרת תשדיר של התנועה על ידי זהבה בן ודנה ברגר.

השיר הושר בהפגנה הגדולה נגד גולדה מאיר ב-1974, גם בשנת 1977 (לאחר עליית הליכוד לשלטון), ובתום עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל ב-4 בנובמבר 1995 בביצוע מירי אלוני, יצחק רבין, שמעון פרס, הגבעטרון והאירוסים. בתום אותה עצרת נרצח יצחק רבין, והדף עם מילות השיר, שהיה בכיס חולצתו, נתגלה מוכתם בדמו. "שיר לשלום" הפך מאז לאחד מסמלי הזיכרון לרבין, ולאחד ממייצגי מורשתו.

ב-1978 הוציא יענקל'ה רוטבליט את אלבום הסולו הראשון שלו כך שחררתי את ירושלים, אשר נחתם בקטע "שיר לשלום מס' 2 (תשדיר שירות)" ורומז לשיר המקורי. השיר מעלה מסר דומה אם כי נכתב בגוון יותר הומוריסטי.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עם חברי הלהקה הנוספים ששירתו במחזור זה ונטלו חלק בהקלטת השיר נמנים גידי גוב, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, לאה לופטין, דני סנדרסון, רותי הולצמן, אלון אולארצ'יק, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין, יובל דורי, שמעון ויצמן, איציק בן מלך, דליה הורסקי, אמוץ ברונטמן, יובל חבצלת ועמוס טלשיר.
  2. ^ סוף עונת התפוזים, פרק 1, 1998
  3. ^ ריאיון עם רינו צרור בתכנית חוצה ישראל, באתר youtube, מ-05:30 עד 06:30
  4. ^ אתר למנויים בלבד מאיה פולק, ‏העשור שבו "שיר השלום" התנפץ מול מציאות מדממת, בעיתון מקור ראשון, 26 בפברואר 2020
  5. ^ תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר - דני סנדרסון (הגרסה הארוכה), החל מדקה 26:24
  6. ^ טלילה אלירם, בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל: היבטים מוזיקליים וחברתיים, אוניברסיטת חיפה, 2006
  7. ^ רדיו ללא הפסקה, להקת הנח"ל שיר לשלום