שלמה רוזובסקי | |
לידה |
19 בפברואר 1878 ריגה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
31 ביולי 1962 (בגיל 84) ניו יורק, ארצות הברית |
מוקד פעילות | ישראל, פלשתינה (א"י), האימפריה הרוסית, ארצות הברית |
מקום לימודים | הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג |
שפה מועדפת | אנגלית |
שלמה רוֹזוֹבְסקי (ברוסית: Шломо Розовский; באנגלית: Solomon Rosowsky; 19 בפברואר 1878, ריגה, רוסיה – 31 ביולי 1962, ניו יורק) היה מלחין ומוזיקולוג יהודי שפעל ברוסיה, בארץ ישראל המנדטורית ובארצות הברית.
שלמה רוזובסקי נולד בפברואר 1878 בעיר ריגה לחסיה ולברוך לייב רוזובסקי, אז בצפון-מערב האימפריה הרוסית, נצר למשפחת חזנים. אביו, ברוך לייב רוזובסקי (1841–1919), היה מלחין וחזן בבית הכנסת הגדול בריגה. רוזובסקי למד בחדר ובגימנסיה. אחר כך למד משפטים באוניברסיטת קייב והוסמך כדוקטור למשפטים בשנת 1902. עד לשנת 1910 עבד כעורך דין בסנקט פטרבורג ובריגה.
רוזובסקי למד מוזיקה בקונסרבטוריונים של לייפציג (אצל ניקיש) ופטרבורג, שם היה תלמידו של רימסקי קורסקוב. בשנת 1911 הוסמך מטעם הקונסרבטוריון המלכותי בתואר "אמן חופשי".
בשנת 1908 השתתף ביסוד החברה למוזיקה יהודית עממית בסנקט פטרבורג וכן כתב ביקורת מוזיקה בעיתונים מקומיים. בשנים 1918-1920 שימש כמנהל המוזיקלי של "התיאטרון היהודי הלאומי" במוסקבה (ГОСЕТ). בשנת 1920 חזר לריגה ושם ייסד וניהל את הקונסרבטוריון היהודי.
בשנת 1925 עלה לארץ ישראל. בארץ ייסד וניהל במשך שנתיים שיעורים לחזנות בירושלים[1]. הוא הרבה להלחין שירי עם ומוזיקה למחזות (עבור תיאטרון "האהל") ואף חיבר ספר על טעמי המקרא.
רוזובסקי היה ממייסדי ומנהלי המכון הארץ-ישראלי למדעי המוזיקה. בשנת 1946 זכה בפרס אנגל (פרס כבוד) מטעם עיריית תל אביב כהוקרה על פועלו במוזיקה היהודית ובחקר טעמי המקרא.[2]
בשנת 1947 היגר לארצות הברית, ושם הרצה באוניברסיטאות שונות, בהן ישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת שיקגו. משנת 1953 כיהן כמרצה למוזיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה.
הוא נישא לחנה בת דוד מייצ'יק, ואחרי פטירתה בניו יורק נישא ב-1920 לרשל בת ברלרוסיאנסקי. נפטר בגיל 84.
מיצירותיו: