לידה |
1287 סוריה, ספרד |
---|---|
פטירה | 1330 (בגיל 43 בערך) |
תקופת הפעילות | ?–1330 |
רבותיו | רבי שלמה בן אברהם (רשב"א) ורבי יצחק בן טודרוס |
חיבוריו | פירוש על משנה תורה להרמב"ם, כתר שם טוב, בדי ארון ומגדל חננאל ועוד |
רבי שם טוב בן אברהם גאון[1] (ה'מ"ז, 1287 – 1330) היה מגדולי התורה בספרד. חיבר את הפירוש מגדל עוז לספר משנה תורה לרמב"ם וכן ספרי קבלה.
אבן גאון למד תורה יחד עם הריטב"א בבית מדרשו של הרשב"א, רבו הנוסף (בעיקר לתורת הקבלה) היה רבי יצחק בר טודרוס - מגדולי רבני ברצלונה. אבן גאון עסק הרבה בנסתר, וכתב כמה ספרים בחכמת הקבלה – הידוע מביניהם הוא החיבור כתר שם טוב[2], שנכתב במטרה לבאר את דברי הסודות המוזכרים בפירוש הרמב"ן לתורה.
חיבורו העיקרי והמפורסם יותר הוא מגדל עוז, על משנה תורה לרמב"ם. בפירושו על הרמב"ם ישנה ככל הנראה עדות ראשונה לכך שהרמב"ם ידע את חכמת הסוד. בתגובה להתלבטותו של הראב"ד האם ידע הרמב"ם את תורת הסוד, כתב אבן גאון:
...ולדעתי שר"מ ז"ל [רמב"ם] ידע בהם [בחכמת הקבלה] בסוף ימיו, שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתינו כתוב במגילה של קלף ישן מיושן לשון זה: אני משה ב"ר מיימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בעניין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב"ן בתחילת פירושו לתורה.
הוא שהה במשך תקופה מסוימת בארץ ישראל, אך ככל הנראה כתב את ספרו ה'מגדל עוז' כאשר חזר ממנה.[3] בהקדמה לספרו בדי ארון ומגדל חננאל מספר אבן גאון שבשנת ה'פ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת יחד עם חברו רבי חננאל בר' אברהם אסקירה, חברו נפטר שלשה חדשים אחרי זה והוא קרא את חיבורו 'בדי ארון – מגדל חננאל' לזכרו של חבר זה. הוא מפרט גם את הצרות שעברו עליו באותה תקופה: ”ויהי מימים מתו עלי בני ובנותי ולא נשאר אלי מיוצאי חלצי לא פרי מפרי ואנכי הולך ערירי”.
אבן גאון נזכר בנוגע לפולמוס הלכתי מפורסם בדבר נוסח המקרא, לגבי המילה "דכא" המופיעה בחומש דברים, אם לכותבה באות א' או ב-ה'. בספר תורה שנכתב בכתב ידו של אבן גאון עצמו היה כתוב בתחילה "דכה" ב-ה', ולאחר מכן הוא מחק בעצמו את התיבה וכתב "דכא" ב-א'.
בהקדמה לספרו "כתר שם טוב" - באור לפירוש הרמב"ן לתורה מביא שמות אבותיו עד שבעה דורות, והוא פותח כך: "אמר שם טוב בן רבי אברהם בן רבי יהושע בן רבי שאול בן רבי משה בן רבי דוד בן רבי אברהם בן רבי שאול נ"ר ..."
תקופת חייו של הרב שם טוב אבן גאון על ציר הזמן |
---|
|
ספרו זה הוא מראשוני החיבורים על ספר היד החזקה לרמב"ם, שנכתב כמאה שנה לאחר פטירת הרמב"ם - בשנת 1300. אבן גאון מביא בו את המקורות התלמודיים והמדרשיים להלכותיו של הרמב"ם. מטרת החיבור העיקרית הייתה ליישב את השגות הראב"ד על הרמב"ם.
בדרכו ליישב את השגות הראב"ד ישנם כמה אופנים: במקרים רבים הוא מבהיר שקושית הראב"ד היא בעטיה של טעות סופר בעותק הספציפי של היד החזקה שהיה ברשותו של הראב"ד, וכן להפך: בכמה מן המקומות דוחה אבן גאון את השגותיו של הראב"ד על ידי הבאת נוסח מקורי של דברי הרמב"ם שהיה ברשותו; לעיתים הוא מבסס את דבריו על דיון בסוגיות התלמודיות שעל-פיהן הוא מבאר מפני מה העדיף הרמב"ם לפסוק באופן מסוים; ובמקומות מסוימים מבאר הוא כיצד במהלך הסוגיה השתנתה דעת הגמרא אף לגבי עקרונות שנקטה בהם בתחילה כדבר פשוט, והרמב"ם הכריע שלא כפי הנראה מתחילת הסוגיה.
קבוצה נכבדה מגדולי הדורות הסתייגו והשיגו על פירושי המגדל עוז, כאשר טענתם העיקרית כלפיו היא שככל הנראה מחמת רצונו העז ליישב את שיטת הרמב"ם לא העמיק כראוי בדברי הראב"ד. יש שהדברים מגיעים עד כדי כך שהוא תמה על הראב"ד ”פה קדוש איך יאמר דבר זה?!”, או שמחליט שקושיא כזו לא יצאה מפי הראב"ד אלא נשתרבבה לדבריו השגת תלמידו. דברים חריפים במיוחד נגד הספר נכתבו על ידי המהרש"ל[4] ורבי שבתי כהן.[5] גדולים נוספים שביקרוהו היו רבי יצחק דמן עכו בספרו "מאירת עיניים", רדב"ז והחתם סופר שהיה אמביוולנטי ביחסו אליו.
הרב אפרים בורודיאנסקי[6] חיבר קונטרס בשם "עוז המגדל" (נדפס בסוף ספרו בנין אפרים) ובו מבאר את דרכו העיונית של רבי שם טוב, ומביא דוגמאות ליישב את השגות האחרונים עליו.
יש שטענו כי את הספר 'מגדל עוז' חיבר הריטב"א, אך החיד"א בספרו שם הגדולים דחה זאת בתוקף. ואכן כבר במהדורה השנייה של הספר (ונציה, ה'רפ"ד-1524) מופיע בראשו: "מגדל עוז שחיבר הרב ר' שם טוב ב"ר אברהם בן גאון ספרדי".
ספר זה נכתב כדי לפרש את סודות הרמב"ן בפירושו ונדפס לראשונה בתוך ספר מאור ושמש של רבי יהודה קורייאט, רבי יצחק דמן עכו תקף בחריפות את הספר וטען שאין קשר בינו לבין הרמב"ן, הספר נדפס לאחרונה על ידי מוסד הרב קוק בתוך ספר "קבלת הרמב"ן - חיבורי תלמידי הרשב"א על פירוש הרמב"ן לתורה".