מידע אישי | |||
---|---|---|---|
לידה |
26 ביולי 1898 קרקוב שבפולין | ||
פטירה |
21 בינואר 1964 (בגיל 65) פתח תקווה, ישראל | ||
שם מלא | שמעון רוטנר | ||
מועדונים מקצועיים כשחקן | |||
| |||
| |||
קבוצות כמאמן | |||
| |||
שמעון "לומק" רוטנר (לאומי) (26 ביולי 1898, וינה – 21 בינואר 1964) היה שחקן ומאמן כדורגל ישראלי, שפעל בעיקר בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל.
לאומי נולד בעיר וינה והחל את הקריירה שלו בקבוצת הכח וינה, אחת מקבוצות הכדורגל היהודיות הידועות ביותר באירופה באותה תקופה, ועזב אותה רק כאשר עלה לארץ ישראל בתחילת שנת 1920. בתקופה זו דבק בו הכינוי "לומק". מקור הכינוי הוא במקס רוטנר, אחיו הקטן, שלא היה מסוגל להגות בצורה נכונה את השם "שמעון" ובמקום זאת היה נוהג לומר "שומק". היה זה כינויו של לאומי בשנותיו הראשונות, אך כאשר הצטרף להכח וינה סירבו חבריו לקבוצה להשתמש בשם זה ובמקום זאת החלו לקרוא לו "לומק". בתחילת דרכו בארץ ישראל עבד לאומי בסלילת כבישים, אך תוך זמן קצר חתם במכבי תל אביב, בה שימש כמאמן וכשחקן. הוא אף עברת את שם משפחתו ל"לאומי", אך היה ידוע תמיד כ"לומק".
הוא נחשב לאחד הכדורגלנים הטובים ביותר בארץ ישראל בשנות ה-20, והיה זה שעיצב את שיטת המשחק הראשונה של מכבי תל אביב. בנוסף לכך קבע לאומי כי בכל שבוע ייערכו שלושה אימונים לכל הפחות, ופעל להנחלת שיטות ההתנהלות של הכדורגל האירופאי במכבי תל אביב[1]. השתתף במסעות משחקים שערכה קבוצתו באוסטריה, בצ'כוסלובקיה ובפולין. בזכות יכולתו הגבוהה במגרש הוא הוזמן לשמש כשחקן אורח במסעות משחקים שערכו מכבי "הגיבור" חיפה בארצות הברית ומכבי חשמונאים ירושלים במצרים. לאחר שסיים את הקדנציה שלו במכבי תל אביב עבר לשחק במכבי "אבשלום" פתח תקווה.
לאומי היה גם אחד מראשוני השחקנים היהודים בנבחרת ארץ ישראל/פלשתינה, שייצגה את טריטוריית המנדט הבריטי בארץ ישראל. הוא היה אחד מששת השחקנים היהודים שהשתתפו במשחקים הראשונים בהיסטוריה של הנבחרת, ואף הבקיע את השער הראשון בתולדותיה בהפסד 2–5 לנבחרת הצבא הבריטי בקהיר בשנת 1930.
לאחר פרישתו החל לעבוד כמאמן בהפועל פתח תקווה, ולאחר שסיים את הקדנציה שלו שם חזר למכבי תל אביב, הקבוצה שבה התפרסם כשחקן. לקראת המשחקים מול נבחרת מצרים במוקדמות מונדיאל 1934 מונה לאומי למאמן הנבחרת. הוא זימן לסגל 16 שחקנים, רובם מהפועל תל אביב, וקבע לנבחרת משחקי אימון אחדים נגד קבוצות של יחידות הצבא הבריטי שחנו באזור. לומק היה מודע לאיכותה המקצועית הגבוהה של מצרים, והורה לשחקנים להיזהר במיוחד מפני החלוץ מוחמד מוכתר מקבוצת "ארסנל קהיר". המשחק הראשון נגד מצרים נערך במגרש הצבא הבריטי המרכזי בקהיר ב-16 במרץ 1934. שחקני הנבחרת לא הצליחו להוות יריב שקול למצרים, והחלוץ מוכתר הצליח להכניע את השוער וילי ברגר בשלושת ניסיונותיו הראשונים. לקראת סיום המחצית הצליחה מצרים להבקיע שער נוסף. במהלך ההפסקה ניסה לומק לארגן את שחקניו, אך אלו לא שעו לדבריו ותוך זמן קצר מפתיחת המחצית השנייה עלתה מצרים ליתרון 0–6. לאחר מכן הצליחה הנבחרת לצמק את התוצאה משער של אברהם "נוצ'ה" נודלמן, אך לאחר מכן הבקיעה מצרים שער נוסף.
ב-6 באפריל שלאחר מכן נערך משחק הגומלין במגרש הכדורגל ששכן ברחוב שלוש בתל אביב. לקראת המשחק ביצע לומק שינויים אחדים בהרכב הפותח של הנבחרת, בראשם הדחת הקפטן אברהם רזניק והעברת סרט הקפטן שלו לפנחס פידלר ממכבי חשמונאים ירושלים. המחצית הראשונה התנהלה בצורה דומה למחצית הראשונה של המשחק בקהיר, והסתיימה ביתרון 0–4 לטובת מצרים, שגם הפעם נהנתה מיכולת טובה של מוחמד מוכתר. עם זאת, במחצית השנייה הפגינה הנבחרת יכולת טובה בהרבה, והשוער ברגר מנע ספיגת שערים נוספים. לקראת הסיום הצליח יוחנן סוקניק להבקיע שער מצמק לטובת ישראל. במשחק ידידות שנערך יום למחרת משחק הגומלין סיימו נבחרות תל אביב (בהדרכת לומק) וקהיר בתיקו 2-2, ולאחר מכן פרש לאומי מאימון הנבחרת.
לאומי הלך לעולמו באמצע שנות ה-60 כתוצאה מהתקף לב. נקבר בבית הקברות סגולה.[2]
מאמני מכבי תל אביב | |
---|---|
|
מאמני נבחרת ישראל בכדורגל | |
---|---|
|
מאמני הפועל פתח תקווה | |
---|---|
|