שמעון שקופ
 | |
| לידה |
1860 תר"כ טורעץ, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוקטובר 1939 (בגיל 79 בערך) ט' בחשוון ת"ש גרודנו, ברה"מ |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
? – 22 באוקטובר 1939 |
| השתייכות |
יהדות אורתודוקסית |
| תחומי עיסוק | גמרא, לימוד |
| רבותיו |
חיים הלוי סולובייצ'יק |
| תלמידיו | הרבנים אלחנן וסרמן, חיים שמואלביץ, שמואל רוזובסקי, איסר יהודה אונטרמן, יהודה גרשוני |
| חיבוריו |
חידושי רבי שמעון יהודה הכהן, שַעֲרֵי יֹשֶׁר |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
  | |
הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה. יצר דרך ייחודית בלמדנות המזרח-אירופית הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בספרו "שערי יֹשר", ומתאפיינת בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה, ופחות בפלפול מקומי. ממנחילי דרך הלימוד הישיבתית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ליצחק שמואל בעיירה טורעץ (Турэц) שבבלארוס (אז באימפריה הרוסית). בגיל 12 החל ללמוד בישיבת מיר ובגיל 14 עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם היה בקבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים שלמדו עם הרב חיים סולובייצ'יק. בהיותו כבן 20 נשא את לאה, בתו של ר' משה מרדכי יודלביץ, שהייתה אחייניתו של הרב אליעזר גורדון. כעבור ארבע שנים בחר בו הרב גורדון לשמש כר"מ בישיבת טלז. הוא לימד בישיבת טלז במשך 18 שנה ובה פיתח את תורתו החדשה שהתפרסמה בכל עולם הישיבות.
בשנת תרס"ב (1901) עזב את ישיבת טלז ועבר לשמש כרב וראש ישיבה בעיירה מאלטש. לאחר ארבע שנים במאלטש עבר לבריינסק והקים בה ישיבה, שבה כיהן שלש עשרה שנים עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.
בשנת תר"פ (1919), בגיל 60, נקרא על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה לעמוד בראש ישיבת שער התורה בגרודנה, משרה בה כיהן כעשרים שנים (למעט שנה אחת שבה שהה בארצות הברית), עד פטירתו. עקב מחלתו הוא נשאר בישיבה גם בעת כניסת הצבא האדום לעיר (בעת המלחמה הפולנית-סובייטית 1919-1921). בשנת תרפ"ו (1926), מתוך צורך כלכלי, קיבל הרב שקופ את משרת הרבנות בעיירה פערשטאט (בפרברי גרודנה). בשנת 1928 התפרסם ספרו הגדול 'שערי יושר'. את הספר כתב בעזרת הרב קלמן שקופ (נכדו) והרב אהרן ישעיה שפירא.
בשנת תרפ"ט (1929) נסע לארצות הברית לשנה כדי לגייס כספים עבור ישיבתו. בעת שהותו שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. הוא שימש שם כראש ישיבה למשך מספר חודשים, אך לבקשת החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי שב לגרודנה[1]. הוא ניסה למצוא משרה בישיבות בארץ ישראל, בין השאר ישיבת עץ חיים וישיבת מרכז הרב, אך ללא הצלחה[2][3].
הכרתו בעולם התורה הייתה רבה, דבר שהתבטא בהוצאת 'ספר היובל' עוד בחייו (תרצ"ו), שבו כתבו כמה מחשובי הרבנים בעולם, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי[4].
הרב שקאפ נודע במתינותו ואהד את הרעיון של עם ישראל חוזר לארצו שלא במסגרת התנועה הציונית החילונית. כדוגמה למתינות זו ניתן לראות שאת ספרו "שערי יושר" הוא העניק לאגודת ידידי האוניברסיטה העברית בוורשה[5].
הרב שקופ נותר בישיבת שער התורה בגרודנה, ביחד עם קומץ תלמידים, אף לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, לאחר שרוב התלמידים ברחו לווילנה[6]. ביום ט' בחשוון ת"ש (1939) הספיק הרב שקופ להשמיע דבריו בפני אספת רבני הסביבה שהתכנסו בביתו לבקש מפיו עצה בענייני חינוך, ונפטר לאחר מכן, באמצע תפילת מנחה, בגיל 80[7].
יצירתו ודרכו בהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב שקופ התאפיין בדרך לימוד מקורית, שהתאפיינה גם בתחום היצירה וגם בתחום הדידקטי. החידוש הגדול בתחום המשפט היהודי, היה בהעברת מרכז הכובד מהפן הפוזיטיבי (שאחז בו עד אז ר' חיים מבריסק) אל הפן הנורמטיבי. בלשון בני הישיבות: בעוד שדרך לימודו של ר' חיים מבריסק הוא "לא ה'פארוואס', אלא ה'וואס'" (= לא ה'למה', אלא ה'מה'), שיטתו של הרב שקופ היא ה"פארוואס" ולא רק ה"וואס". רבי חיים מבריסק אמר על הרב שקופ ש"דרך הלימוד שלו אינה הדרך שלנו"[8]
בין היתר כתב הרב שקאפ שחובתינו לקיים את תקנות חז"ל אינו מנימוק הלכתי אלא מסברא, כמו כן תפיסתו שראשית חל האדם חיוב משפטי שמקורו בשכל האנושי ורק אחרי זה באים החיובים המשפטיים של התורה. דבר שגרר עליו ביקורת מהאסכולה הבריסקאית, כמו הרב חזקיהו יוסף שרייבר שכתב על זה "רחמנא ליצלן מהאי דעתא"[9].
כמו כן היה מהראשונים ששילבו ניתוח נורמות ועקרונות משפטיים כלליים במשפט העברי. לאחר עזיבתו את ישיבת שער התורה, השקיע שמונה שנים של עבודה, להוצאת ספרו הידוע "שערי ישר", שבסופו של דבר יצא בשנת תרפ"ח.
בספר היובל שנדפס לכבודו בווילנה (תרצ"ו) פורסמו חידושיו בענייני קניינים כקונטרס בשם "מערכת הקנינים".
חידושיו על המסכתות בבא מציעא ובבא בתרא, שרובם נרשמו בשנים תרנ"ד-תרס"ה ומיעוטם בתרפ"א-תרפ"ט (1929-1920), נדפסו אחרי המלחמה (תש"ז) בניו יורק על ידי בנו רבי משה מרדכי שקופ. כתבים אלה הוצאו תוך סיכון עצמי מתוך גבולות ברית המועצות על ידי תלמיד ישיבת "שער התורה" הרב יצחק דב קופלמן. בהמשך נדפסו על ידי בנו שני חלקים נוספים: על נדרים, גיטין וקדושין (תשי"ב); ועל יבמות וכתובות (תשט"ז). המהדורה המלאה של חידושיו, הכוללת הוספות מתוך כתבי יד אחרים, נדפסה על ידי נכדי הרב שקופ בשנת תשנ"ג.
לגבי ספרות כללית לא ידוע על לימוד שלו בספרי השכלה ומדע[10].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו של הרב שקופ, הרב משה מרדכי, היה ר"מ בישיבת אביו "שער התורה" ומילא את מקומו ברבנות העיר הורדנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתחילת המלחמה הצליח להימלט מווילנה לארצות הברית. אחרי המלחמה עסק בהוצאת כתבי אביו. בתו של הרב משה מרדכי, חיה, נישאה לרב זליג עפשטיין, שהקים בקווינס ישיבה בשם "ישיבת שער התורה - גרודנה", לזכרה של ישיבתו של רבי שמעון.
בנו של הרב שקופ, אליעזר זלמן, הוא אביה של ד"ר שושנה שקופ-פרנקל, הרופאה הכירורגית הראשונה בארץ ישראל ושל רעיה שקופ, לימים נאור, שנישאה ליעקב פייבושוביץ - נאור.
בת נוספת של הרב שמעון, חנה, נישאה לרב שרגא פייבל הינדס. בתם היא פייגה אילנית, חברת הכנסת הראשונה מטעם תנועת מפ"ם, שלאחר מות אמהּ גדלה אצל סבה, הרב שקופ. הרב שקופ ניהל קשר מכתבים עם נכדתו, אף על פי שזו לא שמרה על אורח חיים דתי[11]; בין השאר, בעת נישואיה לשלמה אילן, אדם חילוני מהשומר הצעיר, כתב לה סבה[12]:
"הנני גם אני למלא חפץ לב. ולב כל אוהבכם, להגיש אליכם ברכת אב זקן, אברך אתכם מקרב ולב שתהא אגודתכם שלמה, וכשמו "שלמה" כן ישפיע העליון על שלמה ופייגא שיהיו שלמים בריאים וקיימים בגופם וברוחם, לבנות בית בכרם ד' צבאות לברכה ולתפארת, ודור ישרים מהם יבורך. וכאשר נכדתי פייגא תחי' הביאה לי מנחת ביכורים מארץ הקדושה, לשמחני בנשואיה כן אזכה בחיי עוד לשמוח בנישואי יתר נכדי ולראותם מוצלחים בחייהם, ונושאי דגל היהדות ברוח ישראל סבא, כעתירת אוהבם מברכם בברכה משולשת, שמעון יהודא הכהן שקאפ".
אחד מילדיה של פייגה אילנית היה אורי אילן, שהשתתף במבצע צרצר, נפל בשבי הסורי והתאבד בכלא הסורי לאחר עינויים.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אלחנן וסרמן - ראש ישיבת ברנוביץ' ומחבר הספר קובץ שיעורים
- הרב משה אביגדור עמיאל - ראש ישיבת היישוב החדש, רבה של תל אביב-יפו ומחבר ספרים
- הרב שמואל רוזובסקי - ראש ישיבת פוניבז'
- הרב חיים שמואלביץ - ראש ישיבת מיר
- הרב ישראל זאב גוסטמן - ראש ישיבת נצח ישראל ומחבר סדרת "קונטרסי שיעורים"
- הרב איסר יהודה אונטרמן - הרב הראשי לישראל
- הרב יהודה גרשוני - מרבני ישיבת מרכז הרב, מייסד וראש ישיבת ארץ ישראל בארצות הברית.
- פרופסור שמחה אסף - רב, משפטן וחוקר, שופט בבית-המשפט העליון
- הרב מאיר בר-אילן - ממנהיגי הציונות הדתית, מייסד האנציקלופדיה התלמודית
- השר חיים משה שפירא
- פרופסור בן-ציון דינור
- הרב יהודה קולודצקי ראש ישיבת היישוב החדש
- הרב צבי מרקוביץ - ראש ישיבת קרלין סטולין וחבר מועצת גדולי התורה
- הרב ראובן כץ, בעל "דגל ראובן" רבה של אמדור (ליטא) ופתח תקווה
- הרב יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון
חיבוריו ושיעוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שערי ישר, חקרי הלכות בדיני הספקות, רובא וחזקה ובדיני עדות, תרפ"ח
- חידושי רבי שמעון יהודה הכהן – סדרת ספרים על מסכתות סדר נשים ונזיקין, קונטרס בענייני שליחות, מערכת הקניינים (לראשונה נכלל ב"ספר היובל"), קונטרס בענייני שעבוד, גדרי קניין כסף. הספרים יצאו לאור לראשונה על ידי בנו הרב משה מרדכי שקופ החל משנת תש"ז. מהדורה חדשה ומלאה: ניו יורק, תשנ"ג
- שעורי רבי שמעון יהודה הכהן - נשים-נזיקין, נכתב על ידי יעקב צבי מאזעסאן, תשל"ד
- שעורי תורה - שבעה שיעורי תורה על מסכת נדרים מתקופת טלז, יצא לאור על ידי תלמידו הרב יצחק עפשטיין, ירושלים, תש"ה (מהדורת צילום נוספת בשנת תשכ"ז). השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף.
- יד כהן - שיעורים בסדר נשים, נכתבו על ידי תלמידו יהודה דב רזניקוב מדרום אפריקה, ירושלים, תשס"ד
- שעורי רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ - על מסכת בבא מציעא, נכתבו על ידי תלמידו הרב אליעזר שושן, יצא לאור על ידי הרב חיים איידלס, תל אביב, תשס"ט
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה מרדכי אידלעוויץ, תלמידים ומוקירים (עורכים), ספר היובל - לכבוד הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ (שליט"א), וילנה, תרצ"ו. הוצאה חדשה: הוצאת נצח, בני ברק, ה'תשל"ג
- אהרן סורסקי, רבי שמעון ותורתו - קורות חייו ושיטתו התלמודית, בני ברק, תשל"ג
- חיים שלמה רוזנטל, תורה יבקשו מפיהו, הוצאה עצמית, ירושלים, ה'תש"ס
- הרב שג"ר, בתורתו יהגה - לימוד גמרא כבקשת אלוקים, הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, התשס"ט, בפרק 'דרך אחרת בלמדנות - ר' שמעון שקאפ ושיטת טלז'.
- ראובן רז, שערים לשערי יושר, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשע"ה
- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתביו
- שערי ישר חלק ראשון, באתר היברובוקס
- שערי ישר חלק שני, באתר היברובוקס
- שערי ישר חלק ראשון עם ביאורים והערות, ירושלים, תש"ע, הרב דניאל מאיר אסייג, באתר היברובוקס, חלק שני
שמעון יהודה בן יצחק שמואל שקאפ (1859-1939), דף שער בספרייה הלאומית
- אודותיו
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' שמעון יהודה הכהן שקאפ זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 143–144, באתר היברובוקס
- 'שקופ, ר' שמעון ב"ר יצחק־שמואל הכהן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 102–103 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק(הקישור אינו פעיל, 14.5.2020), תמונה 1300–1301).
- הרב זעליג עפשטיין, ישיבת "שער התורה" בגרודנה
- ספר היובל לכבוד הרב שקופ, באתר היברובוקס
- שמריה גרשוני, "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב: רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' – מסורות ועובדות", המעיין, תשרי תש"ע, עמ' 79–96
- שמואל ריינר ואמרי פז, חלוץ מכוח הסברא, מוסף שבת, 'מקור ראשון', י"ג כסלו תשע"ה, 5.12.2014
- ישראל שפירא, הגאון הליטאי שהיה מאיר פנים והתרחק מהקנאות, באתר כיכר השבת, 17 באוגוסט 2022
- ישראל שפירא, האם רבי שמעון שקופ לא התעניין בספרות כללית?, באתר כיכר השבת, 18 באוגוסט 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביוגרפיה של הרב שקופ, אתר ישיבה יוניברסיטי.
- ^ ישראל שפירא, הגאון הליטאי שהיה מאיר פנים והתרחק מהקנאות, באתר כיכר השבת, 17 באוגוסט 2022
- ^ שמריה גרשוני, "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב: רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' – מסורות ועובדות", המעיין, תשרי תש"ע, עמ' 79-96.
- ^ ספר היובל לכבוד רבי שמעון יהודה הכהן שקופ, וילנה: דפוס ד. קריינעס, תרצ"ו.
- ^ ישראל שפירא, הגאון הליטאי שהיה מאיר פנים והתרחק מהקנאות, באתר כיכר השבת, 17 באוגוסט 2022
- ^ בספר תולדות אנשי שם מסופר שהוא עבר לווילנה עם הישיבה ושם, לאחר שהקומוניסטים השתלטו על ליטא הוא נפטר לאחר כינוס בעניין המשך קיום הישיבה. אולם הקומוניסטים השתלטו על וילנה רק ביוני 1940, לאחר פטירתו. על כן יש לדבוק בגרסה של הרב קולודצקי שהרב שקופ כלל לא הגיע לווילנה ונפטר בישיבה. פטירתו בביתו בגרודנה גם מתוארת בדברי הפתיחה בקונטרס 'שעורי תורה' שיצא על ידי תלמידו הרב יצחק אפשטיין, וכך גם ב אנציקלופדיה של גלויות: גרודנה - גראדנע, טור 330.
- ^ קברו של הרב שקופ בגרודנא באתר JewishGrodno.com
- ^ ישראל שפירא, כשהגרי"ז מבריסק "עקר" את הסברות של הגר"ש שקופ, באתר כיכר השבת, 28 ביולי 2022
- ^ ישראל שפירא, הגאון האחרון שלא זוהה מגזרית ולא נרתע לחלוק, באתר כיכר השבת
- ^ ישראל שפירא, האם רבי שמעון שקופ לא התעניין בספרות כללית?, באתר כיכר השבת, 18 באוגוסט 2022
- ^ ישראל שפירא, הנכדה של רבי שמעון שקופ שהפכה לחברת כנסת, באתר כיכר השבת, 11 בפברואר 2020
- ^ עקיבא צימרמן, סבא חרדי ונכדה שמוצניקית, הצופה, ט"ז בטבת תשע"ב, מארכיון האינטרנט
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי יהודה כהנא הלר •רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||